המקרא מתאר את המפקד שנערך לשבטי ישראל שנחלקו לבתי-אב, וכאשר הוא מסכם את משפחות שבט ראובן הוא מתעכב על שתי דמויות מוכרות – דתן ואבירם, שותפיו של קורח למרד כנגד משה רבינו:
"ובני אליאב… ודתן ואבירם, הוא דתן ואבירם קריאי העדה אשר היצו על משה ועל אהרון בעדת קורח, בהצותם על ה', ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת קורח… ויהיו לנס"
כאן מוסיף המקרא הערה שעליה נרצה להתעכב:
"ובני קורח לא מתו."
(במדבר כו, ט-יא)
מה הסיפור של בני קורח? כשקראנו את פרשת קורח קיבלנו את הרושם שכל משפחת קורח נבלעה באדמה. והנה, מתברר שהרושם היה מוטעה. בניו של קורח לא מתו.
הפעם הבא שנפגוש את בני קורח תהיה בספר תהילים. מתברר שבניו של קורח היו ממשוררי תהילים, והם אף כיהנו כמשוררים ראשיים במקדש בירושלים. אחד עשר מזמורים בספר תהילים חוברו על ידי בני קורח. הבה נציץ על מספר פסוקים במזמורים אלו:
"כאיל תערוג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך אלוקים"
"צמאה נפשי לאלוקים, לא-ל חי, מתי אבוא ואראה פני אלוקים?"
"מה תשתוחחי נפשי? ומה תהמי עליי? הוחילי לאלוקים!"
(תהילים מב, ב-ג; יב)
"נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה', ליבי ובשרי ירננו אל א-ל חי!"
"ה' צבא-ות! אשרי אדם בוטח בך!"
(שם פד, ג; יג)
הרושם העולה ממזמוריהם של בני קורח מעורר התפעלות. מדובר באנשים מרוממים החווים חוויות דתיות עמוקות, מחוברים בנימי נפשם אל הקדושה ואל קירבת האלוקים. אין פלא שאנשים אלו זכו להיות בין משוררי התהילים.
כדי להבין נכונה את סיפורם של בני קורח, נפנה לדברי רש"י, פרשן התנ"ך:
"הם היו תחילה בעצת אביהם, ובשעת המחלוקת פרשו. וכשנבלעו כל סביבותיהם ופתחה הארץ את פיה נשאר מקומם בתוך פי הארץ… ועלו משם ושרתה עליהם רוח הקודש"
(רש"י לתהילים מב, א)
בני קורח, כך מסתבר, לא היו תמיד צדיקים כה גדולים. בתחילתו של המרד הם היו לצד אביהם, כנגד משה ואהרון. אך בשלב מסוים הם עצרו והתבוננו להיכן הם מובילים את עצמם. כאשר קורח אביהם נבלע באדמה, גם הם ירדו לשם! ממעמקי האדמה הפעורה הם הכירו בטעות וקיבלו החלטה לפרוש מן המרד. ברגע האחרון הם עלו מן האדמה הפעורה ונותרו בחיים!
בני קורח מסמלים את יכולתו המופלאה של האדם שניתנה לו מאלוקים ואנו מודים עליה בכל פה, להתרומם ממצבים רוחניים נחותים ולצאת לדרך חדשה, דרך שבסופה יכול האדם שתשרה עליו רוח הקודש.
משוררי המקדש, כך עולה מן המקרא, היו מצאצאיו של קורח. גם שמואל הנביא היה מזרעו של קורח. משפחתו של קורח לא נדחתה בעקבות מעשי ראש המשפחה. שכן הזכות להתנער, להתרומם ולהתקדם, אינה תלויה לא במעשי ההורים ואף לא במעשי האדם עצמו. מכל מצב שבו נמצא האדם – מופנית אליו הקריאה להתרומם ולהתקדם ולצעוד בדרך רוחנית טובה ומאושרת.
