Getting your Trinity Audio player ready...
|
בס"ד
פרשת פנחס – תשפ"ג
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת 'פנחס' אנו קוראים את המפקד המפורט שנעשה ב"ערבות מואב על ירדן יריחו", לפני הכניסה של בני ישראל לארץ כנען וחלוקת הנחלות לשבטי ישראל. במפקד זה מפורטות המשפחות שבכל שבט ומספרם המדויק של אנשי השבטים העולה לסכום כולל המסוכם בסיום תיאור המפקד.
הפרשנים הבחינו בפרט מעניין שעולה מפירוט המשפחות במפקד זה. כל משפחה נקראה על שם אבי המשפחה הקדום שהוזכר בספר בראשית, בתיאור ירידתו של יעקב אבינו ומשפחתו למצרים. אך אחד עשר מהמוזכרים בספר בראשית אינם מוזכרים במפקד זה. להיכן נעלמו המשפחות של אותם אנשים?
הפרשנים הציעו הצעות שונות לפתרון התעלומה. יש שהציעו שלאבות אלו לא היו צאצאים, או שמשפחותיהם היו קטנות ונכללו במשפחות אחרות. אך רש"י מביא מהתלמוד הירושלמי סיפור מחריד שאינו מסופר בתורה במפורש ורמוז רק במפקד זה.
רש"י מספר שהמשפחות הנעדרות ממפקד זה נהרגו במלחמת אחים! מלחמה זו פרצה לאחר מותו של אהרון הכוהן, כאשר "הכנעני מלך ערד יושב הנגב" פתח במלחמה נגד עם ישראל. מפחד המלחמה היו מבני ישראל שביכרו לחזור למצרים ולא להמשיך במסע אל ארץ כנען. לעומת זאת, קבוצות אחרות בעם ראו בכך התחלה של התפוררות, מה שיביא לכישלון החזון של הקמת המדינה היהודית בארץ כנען – החזון שעבורו נדדו בני ישראל במדבר ארבעים שנה. המתח בין שתי הקבוצות גבר והפך למלחמת אחים שבסופה נחסרו מעם ישראל אחת עשרה משפחות – משני הצדדים.
סיפור מחריד זה קורא לנו להתבונן במושג הפרדוקסלי, כמעט אוקסימורון – "מלחמת אחים".
כל מלחמה היא רעה. כל שפך דם הוא נורא. ההיסטוריה רוויה במלחמות, כאלו שנראו צודקות וכאלו שלא היה בהן צל של צדק, וכולן אמללו כל כך הרבה בני אדם – הרוגים, פצועים, פליטים, נעדרים, משפחות שהתפרקו, ילדים גוועים ברעב. אין מלחמה טובה.
אך מלחמת אחים גרועה פי כמה, שכן אם ניתן להבין את המציאות הקשה של מלחמה בין שתי מדינות כתוצאה מוויכוחים על שליטה בטריטוריות או במשאבים; קשה מאוד להבין כיצד אחים, בני אותו עם, מגיעים למצב נורא של מלחמה זה בזה.
במה שונים היחסים בין בני משפחה ליחסים שבין בני אדם זרים? יחסים בין בני אדם זרים אמורים להיות מבוססים על צדק, על הוגנות ואפילו על אמפתיה וחמלה. אך יחסים בין בני משפחה אמורים להיות מבוססים על הזדהות הדדית כגוף אחד, שאינה נותנת מקום למאבק. האם נוכל להבין אדם שיד ימין שלו תילחם ביד שמאל? אם דבר כזה יכול לקרות, גם אם אחד מהצדדים יגבר – האם יהיה מנצח במלחמה שכזו או שיהיו בה מפסידים בלבד?
כאשר עם מידרדר למלחמת אחים, הדבר מצביע קודם כל על פירוק היסוד המחבר בין חלקי העם. בכל עם ובכל תקופה היו קבוצות שונות שהאמינו בערכים שונים, ניהלו אורחי-חיים שונים והיו להן אינטרסים שונים. אולם כאשר קיים יסוד לאומי מחבר הוא איננו מאפשר לקבוצות השונות להגיע למצב של מלחמה. תמיד נוכל להתווכח, להתחרות ואף להתעמת, אך אם נרגיש שאנו "אחים" לא נוכל להידרדר למצב של מלחמה פנימית.
מלחמת האחים הראשונה בהיסטוריה של העם היהודי, מציבה בפנינו תמרור: דעות שונות – כן; מלחמת אחים – לא! עלינו לשמור מכל משמר על האחדות – ולאו דווקא על האחידות. זהו סוד קיומנו ובו טמון המפתח להצלחה ושגשוג, גשמי ורוחני כאחד.