על מה המלחמה?

פרשת פנחס – תשע"ו
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע הקודמת נחשפנו לניסיונות קדחתניים של האומות מואב ומדיין לפגוע בעם ישראל. המואבים פחדו מעוצמתם של הישראלים והבינו שהם לא יכולים להתמודד עמם באמצעים צבאיים. הם הסיקו שעוצמת העם מגיעה מהדרך הרוחנית שלו, ולכן אנו מוצאים אותם מריצים שליחים אל הנביא בלעם כדי לשכנעו לקלל את עם ישראל ולמצוא בו פרצות מוסריות. הניסיון הזה נכשל שוב ושוב.
בסופו של דבר המואבים מצליחים בדרך אחרת; עם ישראל החל לזנות עם בנות מואב, ונגרר בשל כך לעבוד את אלוהיהן "בעל פעור". בעל פעור היה עבודה זרה שסימלה את פריצת כל הגדרות המוסריות והאנושיות. על פי המסורת, תמצית עבודתו של בעל פעור הייתה פעירת הגוף בפניו והוצאת רעי. במילים אחרות, "עשה את הדבר המופרע והגס ביותר בפני אלוהיך, אל תיתן לשום גבול נורמטיבי לעצור אותך". זוהי השחתה מוסרית מהדרגה הגבוהה ביותר.
בפרשתנו, פרשת פנחס, אנו מוצאים את ספיחי הפרשה. עם ישראל מצטווה על ידי האלוקים לנקום במדיינים:
"צרור את המדיינים והכיתם אותם. כי צוררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור…"
(במדבר כה, יז-יח)
כאן אנו מגלים סוג חדש של מלחמה. מימי הביניים ועד העת החדשה אנו מוצאים שני סוגי מלחמות, סוג אחד הוא מלחמה על זכותו הטריטוריאלית של עם או על זכויות בסיס אחרות. המהפכה הצרפתית באה על רקע רמיסת זכויות יסוד של הפרט, ומיד לאחריה לחמו עמי אירופה בצרפת שניסתה להשתלט על אדמתם. אנו יכולים למנות מאות מלחמות כאלו לאורך כל ההיסטוריה.
סוג נוסף של מלחמות שאנחנו מכירים הן מלחמות דת. ממסעות הצלב של ימי הביניים ועד מלחמת דעא"ש במערב של ימינו.
עם ישראל לא נלחם מלחמה על הדת או על המוסריות של עם אחר. הוא אינו עוסק ב"זיכוי עמים נוספים במשנתו הרוחנית" כפי שעסקו הצלבנים בעבר או השאהידים בזמננו. עם ישראל נלחם על זכותו הבסיסית לחיות את חייו המוסריים והרוחניים כפי שהוא רואה לנכון, ומתקומם כנגד עמים המתנכלים לו שוב ושוב, כדי לפגוע ברמתו הרוחנית. בהתקוממות זו הוא ממחיש, שלא פחות משחשובה לו זכותו הגשמית והטריטוריאלית, חשובה לו גם רמתו המוסרית.
יתרה מכך. נשים לב לחלוקה בין מואב למדיין: המואבים הם אלו שיזמו את ההתייעצות איך לפגוע בישראל, המואבים הם אלו שגייסו את בלעם למאבק, גם הזנות הייתה בעיקר עם בנות מואב. אבל המלחמה שהכריזו ישראל הייתה דווקא על מדיין ולא על מואב. מדוע?
חכמנו זיכרונם לברכה תלו את הדברים במניעיהם של המואבים והמדיינים. המואבים פשוט פחדו, כפי שנאמר בתורה:
"ויאמר מואב אל זקני מדיין, עתה ילחכו הקהל (-עם ישראל)את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה"
(במדבר כב, ד)
המדיינים לעומתם, התעברו על ריב לא להם. לא נשקף להם איום ממסעו של עם ישראל, והם פשוט ששו על הרעיון של קעקוע דמותו הרוחנית הנעלה של העם. מטרתם הבסיסית הייתה להכשיל את העם שבישר אז את הפצעתו הגוברת של המונותאיזם, בעבודה זרה ובפריצת גדרות אנושיים בסיסיים.
ניתן לסלוח, אם כן, לעם שעומד על נפשו בגלל חשש ממשי לשלטונו, אך לא ניתן לסלוח למי שכל מגמתו היא התנכלות.
באבחנה זו, מתחדד המסר שהוזכר בראשית הדברים. מלחמות בין עמים על שטחים ועל זכויות הן מלחמות אולי מובנות. כאשר הן מופנות נגדנו אנו משיבים מלחמה. אך איננו מכריזים מלחמת חורמה עד כדי "צרור את המדיינים", אלא על ניסיון ממשי ללא סיבה עניינית, לפגוע בדמותנו הרוחנית, המוסרית.
כי הבסיס המחזיק את עם ישראל למעלה משלושת אלפי שנים הוא היותו מגדל אור רוחני ומוסרי לעולם כולו, ויותר מכל – לעצמו. וללא בסיס זה אין לנו קיום.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:19
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:22
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:23
באר שבע
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
סיירה באתרים במנהרות הכותל, ובמיצג החדש 'שער השמיים' שנפתח לאחרונה לציבור המבקרים בכותל המערבי, ופותח צוהר להיסטוריה של העם
י״ב באלול ה׳תשפ״ג
אוגוסט 29, 2023
הבוקר בכותל המערבי: בדיקת תקינות אבני הכותל
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 10, 2024
החייל שעלה לארץ ועבר גיור התרגש לפגוש בהפתעה את אמו שהוטסה במיוחד מאוקראינה
א׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 14, 2023
כשאני הייתי במיטה בבית החולים לא יכולתי לעשות כלום, בלעדיכם לא היה כאן בר מצוה, כל מה שנעשה כאן
כ״ז בכסלו ה׳תשפ״ד
דצמבר 10, 2023
משפחותיהם של שלושה מתנדבי מד"א שנרצחו בבארי הדליקו נר רביעי של חנוכה בכותל שגריר ארה"ב בישראל בברכת ארצות הברית לכבוד
כ״ז באלול ה׳תשפ״ג
ספטמבר 13, 2023
במסגרת הפרויקט, בוצעו עבודות לשדרוג והחלפת תשתיות תת קרקעיות, העמקת מפרצי האוטובוסים להורדה מסודרת של נוסעים והסדרת תחנות חדשות,
ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 15, 2024
בעקבות ההגבלות שהוטלו על הר מירון השנה צפויים להגיע רבבות למעמדי ההדלקות במוצאי שבת ולטקס 'חלאקה' בכותל
א׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 9, 2024
הבוקר, ראש חודש ניסן, הוצבו בכותל המערבי כדי חרס ובהם נטועים עצי פרי, לטובת 'ברכת האילנות' עבור עולי הרגל
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים