על מה המלחמה?

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
פרשת פנחס – תשע”ו
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע הקודמת נחשפנו לניסיונות קדחתניים של האומות מואב ומדיין לפגוע בעם ישראל. המואבים פחדו מעוצמתם של הישראלים והבינו שהם לא יכולים להתמודד עמם באמצעים צבאיים. הם הסיקו שעוצמת העם מגיעה מהדרך הרוחנית שלו, ולכן אנו מוצאים אותם מריצים שליחים אל הנביא בלעם כדי לשכנעו לקלל את עם ישראל ולמצוא בו פרצות מוסריות. הניסיון הזה נכשל שוב ושוב.
בסופו של דבר המואבים מצליחים בדרך אחרת; עם ישראל החל לזנות עם בנות מואב, ונגרר בשל כך לעבוד את אלוהיהן “בעל פעור”. בעל פעור היה עבודה זרה שסימלה את פריצת כל הגדרות המוסריות והאנושיות. על פי המסורת, תמצית עבודתו של בעל פעור הייתה פעירת הגוף בפניו והוצאת רעי. במילים אחרות, “עשה את הדבר המופרע והגס ביותר בפני אלוהיך, אל תיתן לשום גבול נורמטיבי לעצור אותך”. זוהי השחתה מוסרית מהדרגה הגבוהה ביותר.
בפרשתנו, פרשת פנחס, אנו מוצאים את ספיחי הפרשה. עם ישראל מצטווה על ידי האלוקים לנקום במדיינים:
“צרור את המדיינים והכיתם אותם. כי צוררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור…”
(במדבר כה, יז-יח)
כאן אנו מגלים סוג חדש של מלחמה. מימי הביניים ועד העת החדשה אנו מוצאים שני סוגי מלחמות, סוג אחד הוא מלחמה על זכותו הטריטוריאלית של עם או על זכויות בסיס אחרות. המהפכה הצרפתית באה על רקע רמיסת זכויות יסוד של הפרט, ומיד לאחריה לחמו עמי אירופה בצרפת שניסתה להשתלט על אדמתם. אנו יכולים למנות מאות מלחמות כאלו לאורך כל ההיסטוריה.
סוג נוסף של מלחמות שאנחנו מכירים הן מלחמות דת. ממסעות הצלב של ימי הביניים ועד מלחמת דעא”ש במערב של ימינו.
עם ישראל לא נלחם מלחמה על הדת או על המוסריות של עם אחר. הוא אינו עוסק ב”זיכוי עמים נוספים במשנתו הרוחנית” כפי שעסקו הצלבנים בעבר או השאהידים בזמננו. עם ישראל נלחם על זכותו הבסיסית לחיות את חייו המוסריים והרוחניים כפי שהוא רואה לנכון, ומתקומם כנגד עמים המתנכלים לו שוב ושוב, כדי לפגוע ברמתו הרוחנית. בהתקוממות זו הוא ממחיש, שלא פחות משחשובה לו זכותו הגשמית והטריטוריאלית, חשובה לו גם רמתו המוסרית.
יתרה מכך. נשים לב לחלוקה בין מואב למדיין: המואבים הם אלו שיזמו את ההתייעצות איך לפגוע בישראל, המואבים הם אלו שגייסו את בלעם למאבק, גם הזנות הייתה בעיקר עם בנות מואב. אבל המלחמה שהכריזו ישראל הייתה דווקא על מדיין ולא על מואב. מדוע?
חכמנו זיכרונם לברכה תלו את הדברים במניעיהם של המואבים והמדיינים. המואבים פשוט פחדו, כפי שנאמר בתורה:
ויאמר מואב אל זקני מדיין, עתה ילחכו הקהל (-עם ישראל)את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה”
(במדבר כב, ד)
המדיינים לעומתם, התעברו על ריב לא להם. לא נשקף להם איום ממסעו של עם ישראל, והם פשוט ששו על הרעיון של קעקוע דמותו הרוחנית הנעלה של העם. מטרתם הבסיסית הייתה להכשיל את העם שבישר אז את הפצעתו הגוברת של המונותאיזם, בעבודה זרה ובפריצת גדרות אנושיים בסיסיים.
ניתן לסלוח, אם כן, לעם שעומד על נפשו בגלל חשש ממשי לשלטונו, אך לא ניתן לסלוח למי שכל מגמתו היא התנכלות.
באבחנה זו, מתחדד המסר שהוזכר בראשית הדברים. מלחמות בין עמים על שטחים ועל זכויות הן מלחמות אולי מובנות. כאשר הן מופנות נגדנו אנו משיבים מלחמה. אך איננו מכריזים מלחמת חורמה עד כדי “צרור את המדיינים”, אלא על ניסיון ממשי ללא סיבה עניינית, לפגוע בדמותנו הרוחנית, המוסרית.
כי הבסיס המחזיק את עם ישראל למעלה משלושת אלפי שנים הוא היותו מגדל אור רוחני ומוסרי לעולם כולו, ויותר מכל – לעצמו. וללא בסיס זה אין לנו קיום.
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

חנות מזכרות הכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לל׳ בכסלו ה׳תשפ״ב

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:
על מה המלחמה?

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם

זמני כניסת השבת

פרשת מקץ

ירושלים
כניסה:
15:54
יציאה:
17:14
תל אביב
כניסה:
16:17
יציאה:
17:15
חיפה
כניסה:
16:15
יציאה:
17:13
באר שבע
כניסה:
16:19
יציאה:
17:17

אירועים נוספים

כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 28, 2021
“הגשר הגדול”: ראש הממשלה חנך מסלול חדש במנהרות הכותל המערבי עם ממצאים מרתקים מימי הבית השני והדליק נר ראשון
כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 28, 2021
הערב (א’), התקיימה הדלקת נר ראשון של חנוכה ברחבת הכותל המערבי בסימן “מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך”
כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 28, 2021
בתחילת פרשת השבוע – פרשת ‘מקץ’ – מתרחשת תפנית חדה בעלילה: פרעה מלך מצרים חולם חלומות הטורדים את מנוחתו,
כ׳ בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 24, 2021
במהלך ימי חג החנוכה, תתקיים מדי ערב הדלקת נרות ממלכתית ברחבת הכותל המערבי במעמד רבנים ואישי ציבור
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מבט אל העבר

מנהרות הכותל –מסלול האבן הגדולה (הקלאסי)

מרכז שרשרת הדורות

חדש – מסלול הגשר הגדול

המסע לירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

הרשם והשאר מחובר

הרשם לקבלת מידע ועדכונים מהכותל המערבי

עקבו אחרינו ב: