ריבוי דעות – תופעה א-לוקית

פרשת פנחס - תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע, פרשת 'פינחס', עם ישראל עומד סוף סוף על סיפה של ארץ ישראל. א-לוקים מבקש ממשה לעלות אל 'הר העברים', על מנת שיוכל לראות משם את הארץ אליה לא יזכה להיכנס, בעקבות החטא הזכור מפרשת חוקת – חטא 'מי מריבה'.
חרדי וחילוני בכותל

 

משה מצידו מבקש מא-לוקים שימנה מנהיג אחר תחתיו:

יפקוד ה' א-לוקי הרוחות לכל בשר, איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם, ואשר יוציאם ואשר יביאם; ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה.
(במדבר כז, טז-יז)

משה, בפנותו אל א-לוקים, משתמש בתואר "א-לוקי הרוחות לכל בשר", ועל כך מצטט פרשן התורה רש"י, את דברי המדרש:

אמר לפניו: ריבונו של עולם! גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד, ואינם דומים זה לזה; מַנֵה עליהם מנהיג שיהיה סובל כל אחד ואחד לפי דעתו.

משה מבטא את רצונו העז כי המנהיג שיבוא תחתיו יהיה מסוגל לקבל את השוני שבין אדם לאדם בדעות וברצונות, ולהנהיג כל אחד בהתאם לאופיו. את בקשתו זו מנמק משה בכך שא-לוקים ברא את בני האדם שונים האחד מן השני, והוא גם מכיר את עמקי נפשו של כל אחד מברואיו, שכן הוא "א-לוקי הרוחות לכל בשר".

ספרות המשנה והתלמוד ידועה בכך שהיא מלאה במחלוקות ובריבוי דעות. במאה הראשונה לפני הספירה חיו בישראל שניים מחכמי ישראל הדגולים ביותר: הלל ושמאי. לאחר מותם, תלמידיהם פצחו בסדרה של מחלוקות הלכתיות ופרשניות והתפלגו לשני פלגים: 'בית שמאי' ו'בית הלל'. במשנה במסכת אבות, מתוארת מחלוקת זו כ"מחלוקת לשם שמים" ש"סופה להתקיים" (אבות ה, יז). למתבונן מן הצד, עשוי להיווצר קושי לקבל את מושג המחלוקת בהקשר של תורתו של א-לוקים, שכן האמת הא-לוקית אחת היא, והתגלעותה של מחלוקת ברצון הא-לוקי מערערת את האמון בחכמי ישראל מפרשי התורה: אם אין הם מסוגלים להגיע להסכמה בדבר רצונו של א-לוקים, כיצד נוכל אנו לתת אמון בדבריהם?!

התייחסות ייחודית לבעיה זו, אנו מוצאים ב'תוספתא', אוסף עתיק של הלכות ומאמרי חכמים. מסופר שם על כך שבין 'בית שמאי' ו'בית הלל' התגלעו מחלוקות רבות, שלחלקן היו השלכות מעשיות ביותר, כגון מעמד הנישואין וטומאה וטהרה (אותם חוקים תורניים בדבר טומאת המת וכדומה, שהיו מיושמים בזמן שעמד בית המקדש על תילו). אולם למרות זאת חיו הפלגים בשלום זה לצד זה: היו מתחתנים עם בנות ובני הפלג האחר, ועוסקים בדברים המחייבים טהרה זה לצד זה ללא כל חשש. מאמר זה נחתם במילים:

לקיים מה שנאמר: "כל דרך איש זך בעיניו, ותוכן לבות ה' " (משלי כא, ב).
(תוספתא יבמות א, ג)

כלומר: הן 'בית שמאי והן 'בית הלל' נתנו את כוחותיהם על מנת לעמוד על הרצון הא-לוקי הנכון, ולמרות שהגיעו לבסוף למסקנות שונות, דרכו של כל צד זַכָּה ונכונה בפני עצמה, הכיצד? נותן התורה, א-לוקים, הוא גם "א-לוקי הרוחות לכל בשר", הוא זה שברא כל אדם עם מראה שונה, אופי שונה, זווית מבט אחרת ודעה שונה. תפיסה זו היא המאפשרת לנו להכיל את המורכבות ואת הדעות השונות, ולתפוס את שתי הדעות גם יחד כרצון הא-לוקי, כל עוד דעות אלו נאמרות מתוך מחוייבות מלאה לתורה, למצוותיה ולמסורת ישראל.

לא זו בלבד שתפיסה זו מאפשרת לנו לחיות בשלום עם המחלוקות בפרשנות התורה, היא עשויה לאפשר לנו לחיות בשלום עם הדעות השונות, הצרכים השונים ותפיסות העולם השונות של אלה שסביבנו, ממש כשם שאנו חיים בשלום עם כך שמראהו של כל אדם שונה של משל חברו. יחד עם זאת מחלוקות אלו אינן נותנות לגיטימציה לעיוות המצוות ולעקירתן.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בלק

ירושלים
כניסה:
19:03
יציאה:
20:24
תל אביב
כניסה:
19:28
יציאה:
20:27
חיפה
כניסה:
19:17
יציאה:
20:28
באר שבע
כניסה:
19:26
יציאה:
20:24

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 16, 2024
כי מדי חודש נשלחים בממוצע כ-3,000 פתקים דרך אתר האינטרנט של הקרן למורשת הכותל המערבי. זאת בנוסף למאות אלפי
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ח׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 18, 2024
"לך כנוס את כל היהודים"- תענית אסתר בצל מלחמת חרבות ברזל העצרת התפילה תועבר בשידור ישיר לעשרות אלפי אנשים
כ״ז בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 3, 2024
ביומו הראשון בתפקיד מ"מ נשיא מועצת הרבנות הראשית, הגיע הרב יעקב רוז'ה לכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת "שלא יארע
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 6, 2024
נשא תפילה חרישית לצד אבני הכותל, ואף התרגש לראות את המניין המרכזי של תפילת 'יום כיפור קטן'
ג׳ בתשרי ה׳תשפ״ד
ספטמבר 18, 2023
ו׳ בתשרי ה׳תשפ״ד
ספטמבר 21, 2023
אשרי יושבי ביתך אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ. עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה‘ אֱלֹהָיו: תְּהִלָּה לְדָודִ.
א׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 11, 2024
השחקן היהודי איאן זירינג בביקור בכותל המערבי ובמסלול החדש במנהרות הכותל, במסגרת ביקור סולידריות בישראל.
י״ז בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 2, 2023
עד עתה פקדו את הכותל כמאתיים אלף איש – המעמד התקיים במעמד הרבנים הראשיים לישראל, הראשון לציון הרה"ג יצחק
א׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 9, 2024
הקדיש את חייו לעזור לזולת , לחלשים ובעלי מוגבלויות. שחר נהג לתמרץ את חבריו ולהפיח בהם שמחת חיים
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
את עצרת התפילה יזמו נשים שכולות ששכלו את יקיריהם גם במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' וגם לאורך השנים האחרונות
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
בתפילה השתתפו גם ילנה טרופנוב ואמה, שהוחזקו במשך 54 ימים בשבי החמאס, בעלה ויטלי נרצח באכזריות, ובנה סשה עדיין
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
סיירה באתרים במנהרות הכותל, ובמיצג החדש 'שער השמיים' שנפתח לאחרונה לציבור המבקרים בכותל המערבי, ופותח צוהר להיסטוריה של העם
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
בשנת 2018 יצחק הגיע יחד עם נכדו לחגיגת חלאקה בכותל המערבי הוא לא הסתיר את התרגשותו מהמעמד
No more articles to load

סיורים בירושלים