אידיאולוגיה של רוע

וירא - תש"פ הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים לפני שבועיים קראנו בפרשת 'נוח' את הבטחתו של א-לוהים שלא להביא עוד מבול על הארץ: "לא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי... ולא יהיה עוד מבול לשחת [את] הארץ". השבוע אנו קוראים את סיפור סדום ועמורה והעונש החמור שניתך עליהם ? מחיקתן של ערים אלו מהמפה. לאור ההבטחה שניתנה לאחר המבול, אנו מבינים כי מעשיהם של אנשי סדום היו כה חמורים, כה מרושעים ואיומים, כאלו שהצדיקו את העונש הדומה ? אומנם באופן מקומי ומוגבל ? לסיפור המבול.
בכותל קוורנה

מה היה נורא כל כך במעשי אנשי סדום? למעשה, בפרשת השבוע הדבר איננו מפורש, אך מסופר על שני אורחים שהגיעו לסדום לעת ערב והתארחו אצל לוט, בן אחיו של אברהם אבינו. כאשר נודע בעיר דבר בואם, התאספו כל אנשי העיר  בהדגשה על כולם: "מנער ועד זקן, כל העם מקצה" ? והתאספו סביב ביתו של לוט. הם דרשו ממנו להוציא את האורחים החוצה וביקשו להתעלל בהם.

מה הניע את אנשי לוט? מדוע התנגדו לאירוח של עוברים ושבים? על כך השיב הנביא יחזקאל כשהוכיח את אנשי יהודה, במאה החמישית לפני הספירה, על חטאיהם והשווה אותם לאנשי סדום:

"הנה זה היה עוון סדום אחותך: גאון שבעת לחם ושלוות השקט היה לה ולבנותיה, ויד עני ואביון לא החזיקה, ותגבהינה ותעשינה תועבה לפניי"
(יחזקאל טז, מט-נ)

הגאווה, היא זו שעמדה בבסיס התועבות שעשו אנשי סדום. גאווה זו באה לידי ביטוי באורח חייהם המושחת. אנשי סדום לא רק נמנעו מסיוע לעניים ולעוברי דרך, אלא ראו לנכון להפוך את צרות-העין לאידיאולוגיה רשמית. הם חוקקו חוקים שאסרו על הגשת עזרה לעניים, והענישו בחומרה את מי שמצפונו דחף אותו לחמול על הזולת ולהפר את חוקי הרשע.

אם אנו מבקשים דוגמא לאידיאולוגיה הסדומית, איננו צריכים להרחיק לכם. עדיין חיים בינינו כאלו שחיו תחת המשטר הנאצי, שהפך את הרוע ואת השחצנות לאידיאולוגיה, שבאה לידי ביטוי גם בחקיקה וגם במעשי זוועה. אם שנאת היהודים ו"הפיתרון הסופי" צמחה על הרקע של האנטישמיות הקלאסית, על איזה מצע צמח הרוע שהוביל לחיסולם המצמרר של נכים ומוגבלים? קשה לחשוב על כך, אך סיפור סדום מעמת אותנו עם התופעה ומזכיר לנו את התהומות שאליו יכול אדם להידרדר, אם הוא מטפח את הגאווה והשחצנות, את הרוע והאטימות.

במסכת 'אבות' אנו מוצאים מחלוקת בין התנאים:

"האומר 'שלי שלי ושלך שלך' ? זו מידה בינונית; ויש אומרים: זו מידת סדום"
(משנה, מסכת אבות פרק ה)

כיצד תיתכן מחלוקת כה קיצונית? לדעה אחת, הגישה הגורסת "שלי שלי ושלך שלך" היא מידה בינונית, אולי אפילו מצב קלאסי; ואילו לדעה האחרת גישה זו מייצגת את הרוע המוחלט של סדום? לאמיתו של דבר שתי דעות אלו נכונות. כאשר מדובר בחולשה אנושית, זוהי מידה בינונית, מידה הקיימת אצל בני אדם רבים, גם אם איננה תכונה מעולה, עדיין איננה גרועה כל כך. אך כאשר החולשה הופכת לאידאה ולדגל מונף, או אז היא מידת סדום, מידה שאין לה זכות קיום.

התהום האפלה ביותר שאליה יכולה האנושות ליפול, אינה כאשר אדם נכנע ליצריו, או כאשר מישהו פועל בחוסר מצפון ובשחיתות. מצב כזה עודנו ניתן לתיקון. אך הנורא מכל הוא כאשר חברה אנושית מאמצת את הרוע כאידיאולוגיה ונושאת את דגל הזוועה בגאווה. מצב כזה איננו ניתן לתיקון.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת ראה

ירושלים
כניסה:
18:50
יציאה:
20:09
תל אביב
כניסה:
19:12
יציאה:
20:11
חיפה
כניסה:
19:03
יציאה:
20:12
באר שבע
כניסה:
19:11
יציאה:
20:09

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י"ב חשון ה'תשפ"ו
נובמבר 3, 2025
אברהם אבינו מלמד בפרשת וירא שתפילה איננה שינוי מציאות אלא חיבור לבורא – כוח של חסד מול דרוויניזם חברתי
ט' חשון ה'תשפ"ה
נובמבר 10, 2024
קרבת אלוקים או הכנסת אורחים? בפרשת וירא, אברהם אבינו מלמד אותנו את סדר העדיפויות של המעשה הטוב.
ט"ו חשון ה'תשפ"ד
אוקטובר 30, 2023
אשר אדם חש רגש דתי עז עד כדי מוכנות לתת לא-לוקים את היקר לו מכל, את בנו אהובו –
י"ד חשון ה'תשפ"ג
נובמבר 8, 2022
בפרשת השבוע אנו קוראים על מתיחות בביתו של אברהם בין שרה להגר ובין ישמעאל ויצחק. לאחר שיצחק גדל מעט
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת וירא – תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת השבוע 'וירא' אנו פוגשים לראשונה את אברהם
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
וירא – תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת 'וירא' נקרא את סיפורה של עיר החטאים סדום,
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
וירא – תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
י"ד חשון ה'תשפ"א
נובמבר 1, 2020

וירא – תשפ"א

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת 'וירא' פותחת בסיפור כפול: ההתגלות האלוקית לאברהם והכנסת

ג' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 18, 2026
כיום, 32 שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
כ"ג סיון ה'תשפ"ו
יוני 8, 2026
לעת עתה, רחבת הכותל המערבי ואתרי מנהרות הכותל פתוחים ופועלים כסדרם, תוך שימת לב והקפדה על הנחיות פיקוד העורף
כ"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 14, 2026
בתפילה, שירה, ריקודים והודיה: רבבות השתתפו ברחבת הכותל המערבי לציון 59 שנים לאיחודה ושחרורה של ירושלים
ז' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 22, 2026
בלעם מתפעל ממחנה ישראל שבו נשמרים הפרטיות, הצניעות והכבוד ההדדי, ומלמד אותנו שגם בעידן של חשיפה מתמדת יש לשמור
י' חשון ה'תשפ"ו
נובמבר 1, 2025
יו"ר מנגנון לבנון בצבא ארצות הברית לוטננט גנרל קלירפילד בביקורו בכותל המערבי: "אני מאמין שנגרום לחיזבאללה להניח את נשקו"
ט"ז תמוז ה'תשפ"ו
יולי 1, 2026
שלמה טל | מהילדות בקזחסטן, ללא שום מושג על יהדותו, ועד ללב הפועם של העם היהודי
ט' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 26, 2026
טקס השבעה לבאח העורף ביום חמישי ד׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ז (15/10/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
י"ד כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 4, 2025
 הטמינו פתקים עם שמות חללי מסיבת הנובה בין אבני הכותל ונשאו תפילה לשלום המשפחות השכולות
י"ב אייר ה'תשפ"ו
אפריל 29, 2026
השנה יום ירושלים יוצא ביום שישי ולאור כך החגיגות הקדמו ליום חמישי.
ה' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 22, 2026
נשיא ארגנטינה במהלך ביקורו בכותל המערבי: "פה אני מרגיש קרוב לאלוקים!"
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
סגירת מעגל היסטורית: אבן מאבני הכותל המערבי העתיקות שהוצגה לתצוגה במשך שנים בקריה במשרד הביטחון הושבה הבוקר למקומה ע"י
כ"ו חשון ה'תשפ"ו
נובמבר 17, 2025
ביקור ראשון ומרגש: שרת החוץ של גאורגיה התפללה בכותל, כתבה פתק אישי והתרשמה מ‘שער השמיים’ – “מקום מעורר השראה
כ"ז אב ה'תשפ"ו
אוגוסט 10, 2026
אמונה תמימה אינה נאיביות, אלא שלמות פנימית וביטחון עמוק בבורא. על משמעות הציווי "תמים תהיה עם ה׳ אלוקיך" ועל
כ"א אב ה'תשפ"ו
אוגוסט 4, 2026
טקס השבעה גבעתי – 2027 ביום רביעי כ״ו בִּשְׁבָט תשפ״ז (3/2/2027) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"א אב ה'תשפ"ו
אוגוסט 4, 2026
פרשת "ראה" מזכירה כי בכל יום ניצבת בפני האדם הבחירה בין ברכה לקללה. במאמר זה מסביר הרב שמואל רבינוביץ
ט"ו אב ה'תשפ"ו
יולי 29, 2026
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות קדושים בסוף מסכת תענית במשנה, מופיעה קביעה מפתיעה של חז"ל: "לא

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .