הנתונים נטענים…

התגלות אלוהית והכנסת אורחים

וירא - תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
WhatsApp Image    at
פרשת השבוע 'וירא' פותחת בתיאור התגלות אלוהית שחווה אברהם אבינו: "וירא אליו ה' באלוני ממרא" (בראשית יח, א). מי שיצפה לקרוא את תיאור ההתגלות, יתאכזב, שכן מיד בפסוק שלאחר מכן הסיפור עובר לתאר אירוע שונה: "ויישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים ניצבים עליו" (שם שם, ב). אברהם רואה לנגד עיניו שלושה עוברי דרך ? שלאחר מכן מתברר שהם שלושה מלאכים שבאו לבשר לאברהם ולשרה על הולדת יצחק, אך כעת אברהם איננו יודע זאת ורואה בהם בני-אדם, עוברי דרך בלבד – וחש שהדאגה לשלומם ולהאכילם מוטלת עליו. הוא ניצב בפני דילמה: האם להתרכז בחווית ההתגלות ולהתעלם מן האורחים, או לנטוש את החוויה האישית הנעלה ולעסוק במעשי החסד של הכנסת האורחים?

במה בוחר אברהם?

"וירא, וירץ לקראתם מפתח האוהל, וישתחו ארצה, ויאמר: אדוני, אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך; יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם, והישענו תחת העץ, ואקחה פת לחם וסעדו ליבכם"
(שם שם, ב-ה)

מסיפור זה הסיקו בתלמוד הבבלי את העיקרון המפתיע הבא: "גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה" (מסכת שבת דף קכז). העדפתו של אברהם מלמדת אותנו כי קיים ערך חשוב יותר מן ההתגלות האלוהית, והוא: הכנסת אורחים. להכניס אדם אל ביתך ולארח אותו, זהו מעשה שגובר על החוויה הדתית המסעירה ביותר שאדם מסוגל לחוות.

מה פשר הקביעה הזו? מדוע הכנסת אורחים גוברת על מפגש ישיר עם אלוהים? ואולי ראוי לשאול כך: מה יש בה, בהכנסת אורחים, שאברהם מייחס לה ערך כה רב ומוכן לוותר למענה על ההתגלות האלוהית?

התבוננות במושג 'הכנסת אורחים', מגלה שיש בו ערך מוסף על כל מעשה חסד אחר. כאשר אדם נותן צדקה או מסייע לזולת, הוא עושה בזה מעשה חסד הראוי לכל שבח. אך כאשר אדם מכניס לביתו את הזולת הנזקק ומארח אותו, הוא מקריב את הפרטיות, את הפינה האישית, עבור צרכיו של הזולת. אדם שמכניס אורח אל ביתו, חולק עם הזולת את המרחב האישי, ובכך מרפה מתחושת הבעלות והשליטה.

אמונתו של אברהם איננה מצטמצמת לתפיסה התיאולוגית של מונותיאיזם. אברהם יוצק תוכן מוסרי למונותיאיזם, ורואה ב"צדקה ומשפט" את דרך ה' ? הדרך שבה אלוהים מקיים ומנהל את העולם. אם נתבונן בתפיסה זו, החסד הראשוני שאלוהים עושה בעולם, הוא הענקת הקיום לנבראים כולם. אלוהים ? כביכול ? חולק עימנו את המרחב שלו, ומכניס אותנו אל ביתו. אם כך אצל הנבראים כולם, הרי שבריאתו של האדם כיצור בוחר ועצמאי, היא וויתור אלוהי כביכול על השליטה בעולם. האדם, ככל שהדבר עשוי להישמע מוזר, מסוגל לעשות מעשים המנוגדים לרצונו של אלוהים. יש ביכולתו של האדם לגנוב, לרצוח, לבגוד, להזיק ? בניגוד לרצונו והוראותיו של אלוהים. למעשה, אלוהים הרפה מן השליטה בעולם והעניק לאדם בחירה ? גם אם מוגבלת ? לקבוע כיצד ייראו חייו. בריאתו של האדם הינה "הכנסת אורחים" במובן העמוק ביותר שאנו מסוגלים להעלות על הדעת.

אם כן, הכנסת אורחים איננה רק מעשה חסד נאצל, אלא היא שיקוף של מעשיו של אלוהים. לאברהם ברור שהתגלות אלוהית איננה הפיסגה, שכן מטרתה של ההתגלות האלוהית הינה ללמד את האדם כיצד לשקף בחייו את הערכים האלוהיים. דווקא הכנסת האורחים הנודדים במדבר בחום היום אל הבית, היא שעושה את אברהם ראוי אל המפגש האלוהי.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
19:08
יציאה:
20:30
תל אביב
כניסה:
19:33
יציאה:
20:33
חיפה
כניסה:
19:22
יציאה:
20:35
באר שבע
כניסה:
19:31
יציאה:
20:31

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י"ב חשון ה'תשפ"ו
נובמבר 3, 2025
אברהם אבינו מלמד בפרשת וירא שתפילה איננה שינוי מציאות אלא חיבור לבורא – כוח של חסד מול דרוויניזם חברתי
ט' חשון ה'תשפ"ה
נובמבר 10, 2024
קרבת אלוקים או הכנסת אורחים? בפרשת וירא, אברהם אבינו מלמד אותנו את סדר העדיפויות של המעשה הטוב.
ט"ו חשון ה'תשפ"ד
אוקטובר 30, 2023
אשר אדם חש רגש דתי עז עד כדי מוכנות לתת לא-לוקים את היקר לו מכל, את בנו אהובו –
י"ד חשון ה'תשפ"ג
נובמבר 8, 2022
בפרשת השבוע אנו קוראים על מתיחות בביתו של אברהם בין שרה להגר ובין ישמעאל ויצחק. לאחר שיצחק גדל מעט
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת וירא – תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת השבוע 'וירא' אנו פוגשים לראשונה את אברהם
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
וירא – תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת 'וירא' נקרא את סיפורה של עיר החטאים סדום,
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
וירא – תש"פ הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים לפני שבועיים קראנו בפרשת 'נוח' את הבטחתו של א-לוהים
י"ד חשון ה'תשפ"א
נובמבר 1, 2020

וירא – תשפ"א

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת 'וירא' פותחת בסיפור כפול: ההתגלות האלוקית לאברהם והכנסת

כ"ו חשון ה'תשפ"ו
נובמבר 17, 2025
ביקור ראשון ומרגש: שרת החוץ של גאורגיה התפללה בכותל, כתבה פתק אישי והתרשמה מ‘שער השמיים’ – “מקום מעורר השראה
ט' אב ה'תשפ"ה
אוגוסט 3, 2025
בתשעה באב: שר הביטחון ישראל כץ נשא תפילה בכותל המערבי לשובם של החטופים ולשלום חיילי צה"ל ולניצחון על מרצחי
י' סיון ה'תשפ"ו
מאי 26, 2026
ילדי אשקלון עלו לירושלים עם אלפי פתקי תפילה שכתבו בבתי הספר, ובטקס מרגש ברחבת הכותל נשאו תפילה לשלום חיילי
י"ד אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 7, 2025
החגים היהודיים הם נקודות אור המאירות את מהלך השנה ומחברות אותנו לשרשרת הדורות הנצחית. בכל חג ומועד אנו זוכים
י"ט אדר ה'תשפ"ו
מרץ 8, 2026
בין הפתקים: תפילות גם מאזרחי איראן ומדינות עוינות במזרח התיכון לשלום בין העמים • רב הכותל נשא תפילה להצלחת
י"א ניסן ה'תשפ"ו
מרץ 29, 2026
מה עומד מאחורי החיפזון של יציאת מצרים ואכילת המצה? מאמר מעמיק ומעורר השראה על ליל הסדר, כוח ההתחדשות, והיכולת
כ"ט סיון ה'תשפ"ו
יוני 14, 2026
בס"ד ל"ב שנים להרבי מליובאוויטש זי"ע ג' תמוז תשפ"ו   הזכרונות של ימי הקיץ של שנת ה'תשנ”ד, חרותים בי
ה' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 22, 2026
טקס השבעה להגנת הגבולות ביום חמישי ו׳ בְּאִיָיר תשפ״ו (23/4/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
י"ג תמוז ה'תשפ"ו
יוני 28, 2026
"הבטחתו של אלוקים לעם היהודי היא נצחית – הוא מעולם לא נטש אתכם – אנו, בדרום סודן, עומדים בסולידריות
ז' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 22, 2026
בלעם מתפעל ממחנה ישראל שבו נשמרים הפרטיות, הצניעות והכבוד ההדדי, ומלמד אותנו שגם בעידן של חשיפה מתמדת יש לשמור
ז' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 22, 2026
טקס השבעה לגבעתי ביום רביעי כ״ו בְּתִשְׁרֵי תשפ״ז (7/10/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
ז' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 22, 2026
טקס השבעה לחטיבת הנחל ביום חמישי י״א בְּחֶשְׁוָן תשפ״ז (22/10/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .