התגלות אלוהית והכנסת אורחים

וירא - תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
WhatsApp Image    at
פרשת השבוע 'וירא' פותחת בתיאור התגלות אלוהית שחווה אברהם אבינו: "וירא אליו ה' באלוני ממרא" (בראשית יח, א). מי שיצפה לקרוא את תיאור ההתגלות, יתאכזב, שכן מיד בפסוק שלאחר מכן הסיפור עובר לתאר אירוע שונה: "ויישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים ניצבים עליו" (שם שם, ב). אברהם רואה לנגד עיניו שלושה עוברי דרך ? שלאחר מכן מתברר שהם שלושה מלאכים שבאו לבשר לאברהם ולשרה על הולדת יצחק, אך כעת אברהם איננו יודע זאת ורואה בהם בני-אדם, עוברי דרך בלבד – וחש שהדאגה לשלומם ולהאכילם מוטלת עליו. הוא ניצב בפני דילמה: האם להתרכז בחווית ההתגלות ולהתעלם מן האורחים, או לנטוש את החוויה האישית הנעלה ולעסוק במעשי החסד של הכנסת האורחים?

במה בוחר אברהם?

"וירא, וירץ לקראתם מפתח האוהל, וישתחו ארצה, ויאמר: אדוני, אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך; יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם, והישענו תחת העץ, ואקחה פת לחם וסעדו ליבכם"
(שם שם, ב-ה)

מסיפור זה הסיקו בתלמוד הבבלי את העיקרון המפתיע הבא: "גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה" (מסכת שבת דף קכז). העדפתו של אברהם מלמדת אותנו כי קיים ערך חשוב יותר מן ההתגלות האלוהית, והוא: הכנסת אורחים. להכניס אדם אל ביתך ולארח אותו, זהו מעשה שגובר על החוויה הדתית המסעירה ביותר שאדם מסוגל לחוות.

מה פשר הקביעה הזו? מדוע הכנסת אורחים גוברת על מפגש ישיר עם אלוהים? ואולי ראוי לשאול כך: מה יש בה, בהכנסת אורחים, שאברהם מייחס לה ערך כה רב ומוכן לוותר למענה על ההתגלות האלוהית?

התבוננות במושג 'הכנסת אורחים', מגלה שיש בו ערך מוסף על כל מעשה חסד אחר. כאשר אדם נותן צדקה או מסייע לזולת, הוא עושה בזה מעשה חסד הראוי לכל שבח. אך כאשר אדם מכניס לביתו את הזולת הנזקק ומארח אותו, הוא מקריב את הפרטיות, את הפינה האישית, עבור צרכיו של הזולת. אדם שמכניס אורח אל ביתו, חולק עם הזולת את המרחב האישי, ובכך מרפה מתחושת הבעלות והשליטה.

אמונתו של אברהם איננה מצטמצמת לתפיסה התיאולוגית של מונותיאיזם. אברהם יוצק תוכן מוסרי למונותיאיזם, ורואה ב"צדקה ומשפט" את דרך ה' ? הדרך שבה אלוהים מקיים ומנהל את העולם. אם נתבונן בתפיסה זו, החסד הראשוני שאלוהים עושה בעולם, הוא הענקת הקיום לנבראים כולם. אלוהים ? כביכול ? חולק עימנו את המרחב שלו, ומכניס אותנו אל ביתו. אם כך אצל הנבראים כולם, הרי שבריאתו של האדם כיצור בוחר ועצמאי, היא וויתור אלוהי כביכול על השליטה בעולם. האדם, ככל שהדבר עשוי להישמע מוזר, מסוגל לעשות מעשים המנוגדים לרצונו של אלוהים. יש ביכולתו של האדם לגנוב, לרצוח, לבגוד, להזיק ? בניגוד לרצונו והוראותיו של אלוהים. למעשה, אלוהים הרפה מן השליטה בעולם והעניק לאדם בחירה ? גם אם מוגבלת ? לקבוע כיצד ייראו חייו. בריאתו של האדם הינה "הכנסת אורחים" במובן העמוק ביותר שאנו מסוגלים להעלות על הדעת.

אם כן, הכנסת אורחים איננה רק מעשה חסד נאצל, אלא היא שיקוף של מעשיו של אלוהים. לאברהם ברור שהתגלות אלוהית איננה הפיסגה, שכן מטרתה של ההתגלות האלוהית הינה ללמד את האדם כיצד לשקף בחייו את הערכים האלוהיים. דווקא הכנסת האורחים הנודדים במדבר בחום היום אל הבית, היא שעושה את אברהם ראוי אל המפגש האלוהי.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בראשית

ירושלים
כניסה:
17:15
יציאה:
18:32
תל אביב
כניסה:
17:39
יציאה:
18:33
חיפה
כניסה:
17:25
יציאה:
18:32
באר שבע
כניסה:
17:40
יציאה:
18:34

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ט״ו במרחשון ה׳תשפ״ד
אוקטובר 30, 2023
אשר אדם חש רגש דתי עז עד כדי מוכנות לתת לא-לוקים את היקר לו מכל, את בנו אהובו –
י״ד במרחשון ה׳תשפ״ג
נובמבר 8, 2022
בפרשת השבוע אנו קוראים על מתיחות בביתו של אברהם בין שרה להגר ובין ישמעאל ויצחק. לאחר שיצחק גדל מעט
י״א במרחשון ה׳תשפ״ב
אוקטובר 17, 2021
תשפ"ב פרשת וירא
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע – פרשת וירא –
י״ד במרחשון ה׳תשפ״א
נובמבר 1, 2020

וירא – תשפ"א

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת 'וירא' פותחת בסיפור כפול: ההתגלות האלוקית לאברהם והכנסת

ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 12, 2024
כניסת מתפללים תתאפשר כל העת לאזור התפילה המקורה ברחבת הכותל – הכניסה דרך רחוב הגיא למנהרות הכותל המערבי.
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
לתשומת ליבכם! בין התאריכים: כ"א טבת תשפ"ד, ה- 02/01/2024 ועד ו׳ בְּנִיסָן תשפ״ד תשפ"ד, ה-14/04/2024 יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות
ה׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 14, 2024
עשרות לוחמים צעירים, אשר הגיעו לרחבת הכותל בליווי מפקדיהם ובני משפחותיהם לטקס מרגש
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
כ״ט במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 13, 2023
פארמדיקים מרחבי ארה"ב שהגיעו לישראל לעזור למד"א ולקחת חלק בסיוע בצל מלחמת חרבות ברזל
כ״א בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 27, 2024
במהלך ביקורם בישראל במטרה להילחם באנטישמיות נגד היהודים ומדינת ישראל, הגיעו חברי המשלחת הכוללת Chiefs of staff ראשי המטה
ו׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 18, 2023
התרגשנו ללוות הבוקר את חתן הבר מצוה שניר יוסף סיבוני גם במלחמה, בר מצוה? רק בכותל!
ז׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 11, 2024
בעקבות הנפילה, הנחשבת לחריגה מאוד בכותל המערבי, המתחם בו נפלה האבן, גודר. האירוע נבדק אין חשש לביטחון המתפללים ברחבת
י״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 21, 2024
השמחה שלנו אינה הוללות. השמחה שלנו היא שמחה שאינה מתעלמת מהקושי ומהכאב שסובבים אותה.
י״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 21, 2024
עשרות ספרי תורה, מוזיקה ומאות משתתפים: הקפות שניות בכותל המערבי – אור לכ"ג תשרי תשפ"ה
י״ח בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 20, 2024
עד עתה פקדו את הכותל כמאתיים אלף איש • במעמד נשאו הרבבות תפילות לחזרתם של החטופים להצלחת חיילי צה"ל
י״ח בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 20, 2024
אז מה עושים בחול המועד סוכות 2024 ? אנו מציעים מגוון סיורים למשפחות או ליחידים. שימו לב – בשל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור ליחידים

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .