כיצד יוצקת ההלכה מוסריות אל הרגש הדתי? – פרשת וירא

אשר אדם חש רגש דתי עז עד כדי מוכנות לתת לא-לוקים את היקר לו מכל, את בנו אהובו – זהו רגש חיובי ונעלה.
Getting your Trinity Audio player ready...

פרשת וירא – תשפ"ד

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת השבוע 'וירא' אנו קוראים על הניסיון הקשה מכולם שאברהם אבינו עמד בו בגבורה:
עקידת יצחק. התורה מספרת על התגלות א-לוקית של א-לוקים לאברהם שבה ציווה עליו: "קח נא את בנך, את יחידך, אשר אהבת – את יצחק, ולך-לך אל ארץ המוריה, והעלהו שם לעולה".
א-לוקים הטיל על אברהם את הקשה שבמשימות, שקשה לנו אפילו להעלות על הדעת: להקריב את יצחק בנו האהוב לקורבן!

ואברהם ציית! הוא הלך עם יצחק אל הר המוריה ורצה להקריב אותו. ברגע האחרון התגלה מלאך אל אברהם וקרא לו: "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה!".

כדי להבין נכון את הסיפור עלינו לזכור את התנגדותה הנחרצת של התורה לקורבנות אדם.
מעשה מחריד זה שהיה נהוג בקרב עובדי האלילים הקדמונים, נחשב בעיני התורה לתועבה שנואה. כך אנו קוראים בספר דברים: "כי כל תועבת ה' אשר שנא עשו [הגויים] לאלוהיהם, כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלוהיהם" (דברים יב, לא). זוהי הנחת היסוד שלפיה יש לקרוא את סיפור עקידת יצחק: א-לוקים שונא ומתעב מעשי עוול כמו הקרבת קורבנות אדם. גם מסקנתו של סיפור עקידת יצחק היא שא-לוקים לא היה מעוניין שאברהם יהרוג את יצחק, חלילה, ולכן ציווה עליו "אל תשלח ידך את הנער ואל תעש לו מאומה".

אם כן עלינו להבין, לשם מה ציווה א-לוקים בתחילה את אברהם להעלות את יצחק לקורבן עולה? מה ביקש א-לוקים "להרוויח" ממעשה זה?

שאלה גדולה זו העסיקה פרשנים רבים, אך לכולם היה ברור שאף לרגע קט לא היה רצון א-לוקי שאברהם אכן יהרוג את יצחק ויקריב אותו קורבן. אחד מאלו שהעמיק בנושא היה הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בארצות הברית במאה ה-20.

לדברי הרב סולובייצ'יק, פיתרונה של השאלה טמון בהבחנה שבין הרגש הדתי למעשה הדתי. כאשר אדם חש רגש דתי עז עד כדי מוכנות לתת לא-לוקים את היקר לו מכל, את בנו אהובו – זהו רגש חיובי ונעלה. יש בכוחה של חוויה דתית עוצמתית להביא את האדם לרצון לתת לא-לוקים את המתנה היקרה ביותר. הבעיה היא במעשה: מדובר ברצח! קורבן אדם הוא רצח, ומדובר בעבירה שאין כל היתר לעשות אותה. אפילו אם מאפשרים מאדם להציל את עצמו על ידי הריגת אדם חף מפשע שאיננו מאיים על חייו – אסור לעשות כך. על האדם למות ובלבד שלא ליטול את חייו של חף מפשע (בשונה ממקרה של הגנה עצמית שאז חל הכלל "הבא להורגך – השכם להורגו").

החוק הדתי, ההלכה, מעצב את הביטוי של הרגש הדתי ומעניקה לו ערך מוסרי. החוויה הדתית בפני עצמה היא כוח מתפרץ, פראי, נשגב באותה מידה שהוא מסוכן. היא בעלת ערך רב, אך עשויה להביא גם לידי מעשים מתועבים. החוק האוסר על רצח נוטל מהרגש הדתי את הפראות ותורם לו את הערך המוסרי של חוויה היוצרת מעשים ראויים.

אברהם נדרש לעמוד במעלה דתית גבוהה ביותר, ובעקבות עמידתו בניסיון נאמר עליו "עתה ידעתי כי ירא א-לוקים אתה". כלומר, המוכנות לא לחשוך את הבן מא-לוקים, המוכנות להקריב את הבן פשוטו כמשמעו, היא המעלה הדתית שנדרשה מאברהם. אולם בסופו של דבר, מלאך ה' מונע את אברהם משחיטת יצחק. מכאן אנו למדים שקורבן אדם הוא מעשה שלילי שאסור לו להיעשות.

ניסיון עקידת יצחק הוא מקרה שבו הרגש הדתי המניע את האדם הוא חיובי, ונחשב למעלה נשגבה של יראת א-לוקים; אך היישום המעשי של רגש דתי זה הוא מעשה פסול מבחינה מוסרית, תועבה שחלילה לנו מלעשותה.

מעקידת יצחק עולה אפוא מסר מורכב: הרגש הדתי הוא דבר טוב ורצוי, אך הביטוי המעשי שלו עלול להיות לפעמים אכזרי ומעוות. לשם זה מגיעה התורה המעשית, ההלכה, הנותנת לנו מצוות וחובות, ומורה לנו את הדרך הראויה לבטא את הרגש הדתי שלנו.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:19
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:22
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:23
באר שבע
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
כ״ד באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 4, 2024
לאחר שלחמו ברצועת עזה מול מחבלי החמאס ויצאו בחיים. יחד הם נשאו תפילה להצלחת חיילי צה"ל ולהחזרת החטופים
כ׳ בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 1, 2024
מרגש: ביוזמת ״הצעד הבא״, עמותה המסייעת לקטועי גפיים בישראל, אזרחים ולוחמים קטועי גפיים ממלחמת 'חרבות ברזל' הגיעו לכותל המערבי
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 6, 2024
נשא תפילה חרישית לצד אבני הכותל, ואף התרגש לראות את המניין המרכזי של תפילת 'יום כיפור קטן'
ח׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 20, 2023
רגע מרגש התרחש אמש ברחבת הכותל המערבי, כאשר ספיר כהן, אירנה טרופנוב ובתה ילנה הגיעו להודות לה’ על הנס
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
לפני כשבועיים נפצע כתוצאה ממטען וניצל בנס וכעת הוא נמצא בתהליך שיקום
ו׳ באלול ה׳תשפ״ג
אוגוסט 23, 2023
"וכל מי ששומר פיו ולשונו שלא לדבר בשעת התפילה" – רבינו יום טוב ליפמן זצ"ל הידוע כמי שתיקן את
י״ח בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 24, 2024
טקס השבעת מחזור מרץ 24 של חטיבת גולני הערב ברחבת הכותל המערבי
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 10, 2024
החייל שעלה לארץ ועבר גיור התרגש לפגוש בהפתעה את אמו שהוטסה במיוחד מאוקראינה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים