חיים של קידוש ה'

bbb cf  aa ddab

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
כאשר אנו מבקשים לסקור פרשה בתורה ולגלות מהו הנושא המרכזי שלה, אנו יכולים להשתמש בכלי הספרותי "מילה מנחה". כלל זה ששורשיו בספרות חז"ל וזכה לפיתוח ושכלול במאה ה-20, קובע כי מילה מסוימת או שורש לשוני המופיעים מספר רב של מופעים בפרשה, עשויים לרמז על משמעות מרכזית שאליה חותרת הפרשה.

בפרשת השבוע 'אמור', אין ספק מה היא המילה המנחה. זהו השורש "קדש". המילים "קדוש", "קודש", "קדושים", "מקדש" ועוד – מופיעות בפרשה חמישים פעמים! בחלק ניכר מן המופעים מדובר באזהרה שלא לחלל את הקדושה, כמו: "קדושים יהיו לא-לוקיהם ולא יחללו שם א-לוקיהם", "ולא יחלל את מקדש א-לוקיו", "ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדישים לי" ועוד. הנושא המרכזי שבפרשה הוא, איפוא, הקודש והחול.

מהו הקודש?

מהו החול – כולנו יודעים. אך מהו הקודש? מה חסר בחיים הארציים שלנו שאותו בא הקודש למלא? האדם מטבעו שואף אל הנשגב, אל המופלא ממנו, ומקדש את המושגים שהוא חש שהם למעלה מהשגתו, שאינם שייכים לזמן או למקום מסוים אלא הם ניצחיים. היהדות שמה דגש על מושג הקדושה, ודורשת מעם ישראל להיות עם קדוש – אך מהי הקדושה?

הקדושה שעליה מדברת התורה איננה מושג מיסטי.

דבר אחד ניתן לומר בוודאות: הקדושה שעליה מדברת התורה איננה מושג מיסטי. תחת כותרת ה'קדושה' מפורטות מצוות מוסריות ואנושיות רבות כמו כיבוד אב ואם ו"לא תגזול". אין מדובר, אם כן, בקומה נוספת מעל הקומה האנושית. מדובר באותה קומה, באותו מצב אנושי מוכר, אך התורה מבקשת לצקת לו משמעות שונה, נוספת, משמעות של קדושה.

אחת הדמויות המפורסמות בתנועת החסידות במאה ה-19, היה הרב מנחם מנדל מורגנשטרן, "הרבי מקוצק" (פולין, 1787-1859). הוא נודע בחריפותו הרבה ובדרישותיו הבלתי-מתפשרות מחסידיו. אחת האימרות הנאמרות בשמו מתייחסת לפסוק "ואנשי קודש תהיון לי": מלאכים יש לא-לוקים בשמיים, אמר הרבי, אותנו הוא רוצה כבני אדם, אבל בני אדם קדושים – "אנשי קודש".

הקדושה אינה מתנגשת עם האנושיות

הקדושה אינה מתנגשת עם האנושיות, ובוודאי שאיננה מתכוונת לבטל אותה. הקדושה מבקשת לרומם את האנושיות, להעניק לפעולות היומיומיות של האדם משמעות גבוהה יותר. הקדושה צובעת את האנושיות בצבע אחר.

בפרשה אנו קוראים על מצוות "קידוש השם":

"ולא תחללו את שם קודשי, ונקדשתי בתוך בני ישראל"

(ויקרא כב, לב)

"קידוש השם" איננו רק מסירות-נפש על קיום המצוות, אלא גם חיים נעלים המביאים את בני האדם להעריך את התורה ואת מקיימיה, כלשונו של הרמב"ם:

"אם דקדק החכם על עצמו והיה דיבורו בנחת עם הבריות, ודעתו מעורבת עימהם, ומקבלם בסבר פנים יפות, ונעלב מהם ואינו עולבם, מכבד להם ואפילו למקילים לו, ונושא ונותן באמונה… עד שימצאו הכל מקלסים [=משבחים] אותו ואוהבים אותו ומתאווים למעשיו – הרי זה קידש את השם"

(משנה תורה לרמב"ם, הלכות יסודי התורה פרק ה)

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת לך־לך

ירושלים
כניסה:
16:03
יציאה:
17:21
תל אביב
כניסה:
16:27
יציאה:
17:22
חיפה
כניסה:
16:13
יציאה:
17:21
באר שבע
כניסה:
16:28
יציאה:
17:23

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 15, 2024
ככל שאדם משקיע יותר כדי להיות ראוי לתפקידו, כך הוא מבצע את תפקידו בצורה טובה יותר. זה נכון לכוהנים
י״ג באייר ה׳תשפ״ג
מאי 4, 2023
על ההורים מוטל להכין את ילדיהם למורכבות של החיים, למקרים שבהם הם נתקלים באתגרים, למקרים שבהם נדרשת מהם התגברות
ב׳ באייר ה׳תשפ״ב
מאי 3, 2022
התורה מתייחסת למקרים ומפרטת רשימה של שבעה קרובים שאליהם הכהן נדרש להיטמא: אב ואם, בן ובת, אח ואחות רווקה,
ט״ו באייר ה׳תשפ״א
אפריל 27, 2021
פרשת אמור – תשפ"א הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים השבוע נקרא בבית הכנסת את פרשת 'אמור'. בין
א׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 14, 2023
כשאני הייתי במיטה בבית החולים לא יכולתי לעשות כלום, בלעדיכם לא היה כאן בר מצוה, כל מה שנעשה כאן
כ״א במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 5, 2023
יום ההפגה שאנו מקיימים למשפחות מעצים אותן ומחזק את תחושת הערבות ההדדית במקום המסמל יותר מכל את אחדותנו: הכותל
י׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 14, 2024
בסיום המעמד שרו האלפים את שירת ‘אני מאמין’ ו'אחינו כל בית ישראל' בתפילה לחזרתם של החטופים, לרפואת הפצועים ולשלום
י״ב בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 18, 2024
הבוקר, עלו לירושלים 'נציגי' ילדי אשקלון מתוך 29 בתי ספר מאשקלון, כשהם מביאים איתם את פתקי התפילה בקופסאות מיוחדות
כ״ב בכסלו ה׳תשפ״ד
דצמבר 5, 2023
סופו של היום הראשון הם מבחינים כי כמות השמן פחתה בשמינית בלבד, ונותר שמן גם להדלקת המנורה בימים הבאים.
כ״ב במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 6, 2023
בתמונה: סיור של חיילי כיפת ברזל בסיורי סליחות לפני כחודש וחצי, שלושה מתוכם נפלו במלחמת חרבות ברזל.
כ״ט בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 10, 2024
ההשבע תתקיים בתאריך: 28/02/2024 מהשעה 18:00 עד לשעה 20:00
כ׳ בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 1, 2024
תפילת רבים לרפואתו של ראש ישיבת קול יעקוב שליט"א – והן קל כביר לא ימאס תפילת רבים
ג׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 4, 2024
בכתביו ההלכתיים התייחס הרב עובדיה יוסף למנהגי התפילה ולתחושת ההתעוררות וההתרגשות בכותל המערבי:
א׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 2, 2024
לאחר כניסתו לתפקיד: הרב הראשי לישראל הנבחר הרה"ג קלמן בר שליט"א הגיע הערב לרחבת הכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת
כ״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 31, 2024
"שהחיילים ישובו לביתם בשלום": המשאלה המרגשת של הצנחן שהשתתף בשחרור הכותל המערבי לכותל המערבי באים במהלך השנה מיליוני מבקרים
כ״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 31, 2024
נפתח ההרשמה לסיורי חנוכיות ברובע היהודי והשנה כמה סיורים חדשים למידע נוסף לחצו כאן 

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט