חיים של קידוש ה’

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
חיים של קידוש ה'

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
כאשר אנו מבקשים לסקור פרשה בתורה ולגלות מהו הנושא המרכזי שלה, אנו יכולים להשתמש בכלי הספרותי “מילה מנחה”. כלל זה ששורשיו בספרות חז”ל וזכה לפיתוח ושכלול במאה ה-20, קובע כי מילה מסוימת או שורש לשוני המופיעים מספר רב של מופעים בפרשה, עשויים לרמז על משמעות מרכזית שאליה חותרת הפרשה.

בפרשת השבוע ‘אמור’, אין ספק מה היא המילה המנחה. זהו השורש “קדש”. המילים “קדוש”, “קודש”, “קדושים”, “מקדש” ועוד – מופיעות בפרשה חמישים פעמים! בחלק ניכר מן המופעים מדובר באזהרה שלא לחלל את הקדושה, כמו: “קדושים יהיו לא-לוקיהם ולא יחללו שם א-לוקיהם”, “ולא יחלל את מקדש א-לוקיו”, “ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדישים לי” ועוד. הנושא המרכזי שבפרשה הוא, איפוא, הקודש והחול.

מהו הקודש?

מהו החול – כולנו יודעים. אך מהו הקודש? מה חסר בחיים הארציים שלנו שאותו בא הקודש למלא? האדם מטבעו שואף אל הנשגב, אל המופלא ממנו, ומקדש את המושגים שהוא חש שהם למעלה מהשגתו, שאינם שייכים לזמן או למקום מסוים אלא הם ניצחיים. היהדות שמה דגש על מושג הקדושה, ודורשת מעם ישראל להיות עם קדוש – אך מהי הקדושה?

הקדושה שעליה מדברת התורה איננה מושג מיסטי.

דבר אחד ניתן לומר בוודאות: הקדושה שעליה מדברת התורה איננה מושג מיסטי. תחת כותרת ה’קדושה’ מפורטות מצוות מוסריות ואנושיות רבות כמו כיבוד אב ואם ו”לא תגזול”. אין מדובר, אם כן, בקומה נוספת מעל הקומה האנושית. מדובר באותה קומה, באותו מצב אנושי מוכר, אך התורה מבקשת לצקת לו משמעות שונה, נוספת, משמעות של קדושה.

אחת הדמויות המפורסמות בתנועת החסידות במאה ה-19, היה הרב מנחם מנדל מורגנשטרן, “הרבי מקוצק” (פולין, 1787-1859). הוא נודע בחריפותו הרבה ובדרישותיו הבלתי-מתפשרות מחסידיו. אחת האימרות הנאמרות בשמו מתייחסת לפסוק “ואנשי קודש תהיון לי”: מלאכים יש לא-לוקים בשמיים, אמר הרבי, אותנו הוא רוצה כבני אדם, אבל בני אדם קדושים – “אנשי קודש”.

הקדושה אינה מתנגשת עם האנושיות

הקדושה אינה מתנגשת עם האנושיות, ובוודאי שאיננה מתכוונת לבטל אותה. הקדושה מבקשת לרומם את האנושיות, להעניק לפעולות היומיומיות של האדם משמעות גבוהה יותר. הקדושה צובעת את האנושיות בצבע אחר.

בפרשה אנו קוראים על מצוות “קידוש השם“:

“ולא תחללו את שם קודשי, ונקדשתי בתוך בני ישראל”

(ויקרא כב, לב)

קידוש השם” איננו רק מסירות-נפש על קיום המצוות, אלא גם חיים נעלים המביאים את בני האדם להעריך את התורה ואת מקיימיה, כלשונו של הרמב”ם:

“אם דקדק החכם על עצמו והיה דיבורו בנחת עם הבריות, ודעתו מעורבת עימהם, ומקבלם בסבר פנים יפות, ונעלב מהם ואינו עולבם, מכבד להם ואפילו למקילים לו, ונושא ונותן באמונה… עד שימצאו הכל מקלסים [=משבחים] אותו ואוהבים אותו ומתאווים למעשיו – הרי זה קידש את השם”

(משנה תורה לרמב”ם, הלכות יסודי התורה פרק ה)

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

חנות מזכרות הכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לל׳ בכסלו ה׳תשפ״ב

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:
חיים של קידוש ה'

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם

זמני כניסת השבת

פרשת מקץ

ירושלים
כניסה:
15:54
יציאה:
17:14
תל אביב
כניסה:
16:17
יציאה:
17:15
חיפה
כניסה:
16:15
יציאה:
17:13
באר שבע
כניסה:
16:19
יציאה:
17:17

אירועים נוספים

כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 28, 2021
“הגשר הגדול”: ראש הממשלה חנך מסלול חדש במנהרות הכותל המערבי עם ממצאים מרתקים מימי הבית השני והדליק נר ראשון
כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 28, 2021
הערב (א’), התקיימה הדלקת נר ראשון של חנוכה ברחבת הכותל המערבי בסימן “מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך”
כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 28, 2021
בתחילת פרשת השבוע – פרשת ‘מקץ’ – מתרחשת תפנית חדה בעלילה: פרעה מלך מצרים חולם חלומות הטורדים את מנוחתו,
כ׳ בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 24, 2021
במהלך ימי חג החנוכה, תתקיים מדי ערב הדלקת נרות ממלכתית ברחבת הכותל המערבי במעמד רבנים ואישי ציבור
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

חדש – מסלול הגשר הגדול

מנהרות הכותל –מסלול האבן הגדולה (הקלאסי)

מרכז שרשרת הדורות

מבט אל העבר

המסע לירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

הרשם והשאר מחובר

הרשם לקבלת מידע ועדכונים מהכותל המערבי

עקבו אחרינו ב: