עולם הרוח ששרד – ל"ג בעומר

פרשת אמור תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע 'אמור' עוסקת במצוות רבות שחלק הארי שבהן הוא הלכות הכוהנים, משרתי ה' בבית המקדש. אחת ממצוות אלו היא מצוות התרומה: אחוז מסוים מיבול השדה הניתן לכוהנים.
ל"ג בעומר התשע"ט בכותל המערבי
פרשת השבוע מפרטת באיזה מצב מותר לכהן לאכול תרומה ובאיזה אסור לו; מי מבני משפחתו של הכהן יכול להשתתף באכילת התרומה ומי לא ופרטים נוספים הקשורים למצווה זו.
מצוות 'תרומה', למרות היותה חובה המוטלת על כל חקלאי בארץ ישראל, היא במידה רבה מצווה וולנטרית. זאת משום שהתורה איננה קובעת את האחוזים מן היבול שעל החקלאי לתת לכהן. משכך, אפילו חיטה אחת יכולה להיות 'תרומה' של שדה שלם. כל תוספת לחיטה בודדת זו, ניתנת בנדיבות לבו של החקלאי המכיר בחשיבותה של מצווה זו.
מדוע שהחקלאי ירצה לתת 'תרומה' לכהן? נוכל להבין זאת אם נעמוד על המבנה החברתי המקורי של עם ישראל כפי שהוא מתואר בתורה. בימים עברו, היה העם מחולק לשבטים, כאשר כל שבט עסק בדרך כלל בתחום מסוים בחיי העם. שבט מסוים עסק במסחר ימי; תחום עיסוקו של שבט אחר היה פוליטיקה וממשל; שבט שלישי התמחה בייננות. אל לנו לטעות בהבנת חלוקה זו. אין מדובר ב'קסטות' או בחברה מרובדת באופן קיצוני. לא הייתה מוטלת חובה על בני שבט מסוים לעסוק דווקא בתחום המרכזי שבו התמחה השבט, לא הייתה זו גזירת גורל המוטלת על בני השבט מיום היוולדם. אך לכל שבט היה תחום מסוים ? חלק חשוב בחיי העם כולו – שהיווה את תחום ההתמחות העיקרי שלו.
שבט אחד היה יוצא מן הכלל: שבט לוי. שבט זה, שחלק מבניו היו כוהנים העובדים במקדש, לא קיבל קרקעות בארץ ישראל כשאר השבטים. שבט לוי היה השבט שעליו הוטלה ההנהגה הרוחנית של העם. עיסוקו של שבט זה היה בעבודת המקדש ובהוראת התורה לעם כולו. לפיכך, לא התרכזו בני השבט באיזור מסוים בארץ, אלא היו מפוזרים בערים קטנות בכל חלקי הארץ, כדי שיהיו נגישים לתפקידם הרוחני.
החקלאי המעבד את שדהו ורואה ברכה ביבולו, יכול להתייחס אל השדה כעניין כלכלי גרידא המנותק מעולם הרוח והערכים. אך התורה מורה לו 'להכניס' את עולם הרוח אל תוך השדה. כיצד? באמצעות הפרשת אחוז מסוים מן היבול ונתינתו לאותו שבט רוחני, השבט העסוק בהוראת התורה. בכך נעשה החקלאי שותף למאמץ הרוחני של בני שבט לוי ושל הכוהנים. בכך מוענק לעבודתו טעם אחר, טעם של ערכים ושל קדושה.
*
במוצאי שבת זו וביום ראשון שלאחריו, יחגוג עם ישראל את 'ל"ג בעומר'. מנהג קדום הוא לציין את יום 'ל"ג בעומר' כיום שמחה ועלייה לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במושב מירון שבגליל העליון. ככל שמנהג זה נפוץ, כך לא מוכרת הסיבה להיווצרותו. מה התרחש ביום זה? ומה הקשר לרבי שמעון בר יוחאי?
רבי חיים ויטאל (צפת, 1542-1620) גדול תלמידיו של ענק חכמת הסוד רבי יצחק לוריא (האר"י ז"ל), כותב בספרו הקבלי 'שער הכוונות' טעם למנהג זה, טעם שמתקשר היטב עם טעמה של מצוות 'תרומה'.
התלמוד מספר על רבי עקיבא, גדול התנאים במאה הראשונה והשניה, שהעמיד אלפי תלמידים בבית המדרש. בתקופה קצרה, פקד אסון נורא את העם: כל תלמידיו של רבי עקיבא מתו בשבועות ספורים. התלמוד תולה את מיתתם כעונש על "שלא נהגו כבוד זה לזה" – למרות גדולתם בתורה, היחסים האנושיים שביניהם לא היו משופרים. השפעת מאורע זה על החברה היהודית מתוארת בתלמוד במשפט קצר ועוצמתי: "היה העולם שומם". בפרק זמן כה קצר נעלמה ההנהגה הרוחנית של העם. שממה, ריקנות וחסר הורגשו בעולם. אך רבי עקיבא לא נפל לזרועות הייאוש. הוא העמיד חמישה תלמידים שהחשוב שבהם היה רבי שמעון בר יוחאי, וחמישה תלמידים אלו המשיכו את מסורת לימוד התורה והוראתה לעם כולו. הם היו אלו שהפריחו את השממה.
התאריכים בהם מתו אלפי התלמידים של רבי עקיבא, היו בין חג הפסח ל'ל"ג בעומר'. ב'ל"ג בעומר', אם כן, התחדשה המסורת של העברת התורה מדור לדור, על ידי המורה ? רבי עקיבא והתלמיד ? רבי שמעון בר יוחאי. זו, אומר רבי חיים ויטאל, הסיבה לחגיגות 'ל"ג בעומר'. ביום זה אנו חוגגים את הישרדותו של עולם הרוח של עם ישראל; את הישרדותם של ענקי הרוח, מורי התורה; את העובדה שבסופו של דבר העולם איננו שומם, יש בו רוח, יש בו תורה, יש בו ערכי אמת, צדק ושלום.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת צו

ירושלים
כניסה:
18:16
יציאה:
19:34
תל אביב
כניסה:
18:40
יציאה:
19:36
חיפה
כניסה:
18:28
יציאה:
19:36
באר שבע
כניסה:
18:40
יציאה:
19:35

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 28, 2024
קשה לתאר במילים את עוצמת המעמד שזכינו בתוך רבבות עם ישראל להיות חלק ממנו במוצאי תענית אסתר השנה בכותל
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 28, 2024
אבידה גדולה היא לעם היהודי! פעולותיו יעמדו לעד וזכרו הטוב לא ישכח. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 27, 2024
מר סימאון אויונו אסונו אנגואה לתפילה וסיור בכותל המערבי.
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 27, 2024
לקראת חג הפסח תשפ"ד (2024), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.
י״ג באייר ה׳תשפ״ג
מאי 4, 2023
על ההורים מוטל להכין את ילדיהם למורכבות של החיים, למקרים שבהם הם נתקלים באתגרים, למקרים שבהם נדרשת מהם התגברות
ב׳ באייר ה׳תשפ״ב
מאי 3, 2022
התורה מתייחסת למקרים ומפרטת רשימה של שבעה קרובים שאליהם הכהן נדרש להיטמא: אב ואם, בן ובת, אח ואחות רווקה,
ט״ו באייר ה׳תשפ״א
אפריל 27, 2021
פרשת אמור – תשפ"א הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים השבוע נקרא בבית הכנסת את פרשת 'אמור'. בין
א׳ בסיון ה׳תש״פ
מאי 24, 2020
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים כאשר אנו מבקשים לסקור פרשה בתורה ולגלות מהו הנושא המרכזי
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
לתשומת ליבכם! בין התאריכים: כ"א טבת תשפ"ד, ה- 02/01/2024 ועד ו׳ בְּנִיסָן תשפ״ד תשפ"ד, ה-14/04/2024 יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות
ו׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 15, 2024
תחת כיפת השמים והגשם הירושלמי, בא"ח גבעתי בטקס השבעה ראשון במעמד אלפים מאז פרוץ המלחמה. השבעה באח גבעתי בתאריך
כ״ה בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 6, 2024
מר פנס התקבל באהדה ע"י מתפללי הכותל שבירכו אותו על הגעתו ותמיכתו בישראל.
ט״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 25, 2024
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
את חג הפורים אנו חוגגים על הנס של הצלת העם היהודי במאה החמישית לפני הספירה, אך יותר מכך אנו
כ״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 7, 2024
לאחר הטבח הנורא, הם עשו את הבלתי יאמן כדי להציל חיים – והגיעו לכותל לספר את סיפורם המרגש
ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 10, 2024
לאחר התפילה הנערים והנערות סיירו ב'מבט אל העבר' באמצעות משקפות מציאות מדומה, וצפו במיצג החדש שיפתח בקרוב לציבור הרחב.
כ״ז בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 12, 2023
מתפללים שהגיעו לתפילה בכותל המערבי הצטרפו לשמח אותם ואף קיימו תפילה במקום להצלחת צה"ל
כ״ט במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 13, 2023
התגשמות חלומה של קהילת יהודי אתיופיה מספרת את סיפורו של העם היהודי כולו. עם שגלה מארצו, קמו עלינו לכלותינו,
כ׳ בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 1, 2024
תפילת רבים לרפואתו של ראש ישיבת קול יעקוב שליט"א – והן קל כביר לא ימאס תפילת רבים
ח׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 20, 2023
התרגש לראות ולהחזיק ממצאים ארכיאולוגים מתקופת בית ראשון
ט״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 26, 2024
אנו חיים את החיים במהירות, בבהלה, רודפים אחרי הכסף וחולמים שהוא יהפוך אותנו למאושרים, ובינתיים מפסידים את היופי הנפלא
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
בשיאה של העצרת נשאו כולם, כאיש אחד בלב אחד, קריאת שמע ישראל.
י׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 20, 2024
הקורבנות הם הביטוי העתיק לרצונו של האדם להתקרב אל הא-ל, לפגוש בו, לחוש בנוכחותו. אם נתרגם זאת לתרבות שלנו,
ח׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 18, 2024
"לך כנוס את כל היהודים"- תענית אסתר בצל מלחמת חרבות ברזל העצרת התפילה תועבר בשידור ישיר לעשרות אלפי אנשים
No more articles to load

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .