ספירת העומר: מחג המצות עד חג החמץ

פרשת אמור - תשפ"א הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים השבוע נקרא בבית הכנסת את פרשת 'אמור'. בין המצוות העוסקות בכהונה ובית המקדש, אנו מוצאים את המצוות העוסקות במעגל השנה היהודי: החגים והמועדים.
IMG  scaled

מצוות אלו מתמקדות בעבודת הקורבנות בבית המקדש בימים קדושים אלה. במעגל השנה – הפותח בתקופת האביב – אנו פוגשים את חג המצות, ובו הקרבת עומר ראשית הקציר, המתיר את התבואה החדשה באכילה; ואחר כך, את נקודת הזמן שאנו שרויים בה כעת בלוח השנה היהודי – ספירת שבעה שבועות הקציר, ספירה המכונה: "ספירת העומר". ספירה זו לוקחת אותנו אל חג השבועות, שבו – בתום שבעה שבועות – מקריבים מנחת ביכורים, המורכבת משני לחמים. שני לחמים אלו מתייחדים בכך שהם נאפים חמץ, כלומר מעיסה שעברה התפחה על ידי שאור. מנחה זו נוגדת לכאורה את האיסור להקריב חמץ על גבי המזבח, המוזכר בתחילת ספר ויקרא.

וכך אנו קוראים בפרשת ויקרא:

כל המנחה אשר תקריבו לה', לא תיעשה חמץ; כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אישֶׁה לה'. קרבן ראשית תקריבו אותם לה', ואל המזבח לא יעלו לריח ניחוח.

(ויקרא ב, יא-יב)

התורה אוסרת באיסור גורף להקריב מנחה שהחמיצה על ידי שאור, אולם ממעטת מן האיסור את "קורבן הראשית", הוא מנחת הביכורים המוזכרת בפרשתנו, שהיא קרבה חמץ. אף שהיא קרבה חמץ, היא איננה עולה על גבי המזבח. מדוע אוסרת התורה להקריב מנחה שהתחמצה על ידי שאור? ומדוע יוצאת מן הכלל היא מנחת הביכורים, שדווקא קרבה חמץ?

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (מזרח אירופה, המאה ה-19), היה מפרשני המקרא והתלמוד היותר מבריקים בדורו. הוא הנהיג שיטות לימוד מחקריות בלימוד התורני, ופרשנותו ייחודית בכך שהיא שואבת את מקורותיה ממרחבי התנ"ך ומכלל הספרות התלמודית. הנימוק שהוא מציע לאיסור הקרבת חמץ בבית המקדש, הוא כך: שאור הוא אמצעי הנעשה בידי אדם, להוסיף על הנברא בידי א-לוקים. כשהאדם מגיע לפני ה' להקריב קורבן, ראוי לו למעט בתוספות מלאכותיות על הבריאה, ולהקריב לפני ה' קורבן טבעי ככל האפשר. ומדוע מנחת הביכורים יוצאת מן הכלל? נשוב להשיב על שאלה זו בהמשך.

קשה להימלט מן ההשוואה בין איסור הקרבת חמץ על גבי המזבח לבין האיסור על אכילת חמץ בפסח. כמו בהקרבת הקורבן, גם בחג האביב התורה דורשת מאיתנו להתחדש, להשיל מעצמנו את המעטה שהעטינו על עצמנו בחורף הארוך, ולשוב אל הטבע ואל הנקודה הראשונית שבנפשנו. באביב אנו מפנים את הבית משאריות חמץ, ואוכלים מצות, לחם פשוט ללא תוספות. ניקיון זה מאפשר לנו לשוב בזמן אל ערש הולדתנו, יציאת מצרים, ולחוות שוב את האמונה התמימה בא-לוקים, שאותה חווינו אז כעם. הקציר אף הוא בראשיתו, ואנו מקריבים עומר תבואה מראשית הקציר, מנחה צנועה ופשוטה.

יחד עם התקדמות האביב אנו סופרים שבעה שבועות, שבועות שבהם הטבע הולך ומתעורר, פירות האילן הולכים ובשלים והקציר הולך ונשלם. עם התעוררות הטבע נפשנו אף היא הולכת ומוכנה יותר להתמלא בחדוות חיים וביצירה. בתום ספירה זו אנו חוגגים את חג השבועות, ומקריבים שוב מנחה חדשה, השונה מהותית מן המנחה הראשונה. מנחה זו מבטאת את השלמת המסע בן שבעת השבועות. מסע הנפתח עם תחילת האביב, זמן ההתחדשות והשיבה אל הטבע, ומסתיים בזמן שבו אנו מוכנים שוב למלא את חיינו בחדווה וביצירה. בחג השבועות אם כך אנו חוגגים את הברכה הא-לוקית המחוברת עם היצירה האנושית, ואין קורבן המטיב לבטא זאת יותר מאשר מנחת לחם חמץ. זו איפה הסיבה למנחה יוצאת מן הכלל זו – מנחת החמץ.

 

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת חקת

ירושלים
כניסה:
19:06
יציאה:
20:28
תל אביב
כניסה:
19:31
יציאה:
20:30
חיפה
כניסה:
19:20
יציאה:
20:32
באר שבע
כניסה:
19:29
יציאה:
20:28

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
את עצרת התפילה יזמו נשים שכולות ששכלו את יקיריהם גם במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' וגם לאורך השנים האחרונות
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
בתפילה השתתפו גם ילנה טרופנוב ואמה, שהוחזקו במשך 54 ימים בשבי החמאס, בעלה ויטלי נרצח באכזריות, ובנה סשה עדיין
כ״ה בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 1, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 15, 2024
ברכת הכהנים בסימן 'וישם לך שלום' תתקיים ביום ה', י"ז ניסן תשפ"ד, ב' דחוה"מ פסח – 25/04/2024
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 16, 2024
כי מדי חודש נשלחים בממוצע כ-3,000 פתקים דרך אתר האינטרנט של הקרן למורשת הכותל המערבי. זאת בנוסף למאות אלפי
ה׳ באב ה׳תשפ״ג
יולי 23, 2023
מסופר על רבה של ירושלים לפני כמאה שנה, הרב יוסף חיים זוננפלד
כ״ט באלול ה׳תשפ״ג
ספטמבר 15, 2023
רבבות השתתפו הלילה במעמד הסליחות של ערב ראש השנה בכותל המערבי
כ״א במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 5, 2023
יום ההפגה שאנו מקיימים למשפחות מעצים אותן ומחזק את תחושת הערבות ההדדית במקום המסמל יותר מכל את אחדותנו: הכותל
כ״ז בכסלו ה׳תשפ״ד
דצמבר 10, 2023
משפחותיהם של שלושה מתנדבי מד"א שנרצחו בבארי הדליקו נר רביעי של חנוכה בכותל שגריר ארה"ב בישראל בברכת ארצות הברית לכבוד
כ״ט בתמוז ה׳תשפ״ג
יולי 18, 2023
היום, כ"ט בתמוז, חל יום פטירתו של אחד מפרשני המקרא והתלמוד החשובים ביותר – רבי שלמה יצחקי
כ׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 29, 2024
הבוקר הגיעה לכותל המערבי בת שירות של הסוכנות היהודית בלונג איילנד, עם פתקים שכתבו הילדים שלומדים בבתי הספר היהודיים
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
בשיאה של העצרת נשאו כולם, כאיש אחד בלב אחד, קריאת שמע ישראל.
כ״ט באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 16, 2023
כל יחיד בישראל ידע כי גם אם שגה וחטא חלילה, הרי שבראש השנה יוכל להתייצב יחד עם כל אחיו
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
סיירה באתרים במנהרות הכותל, ובמיצג החדש 'שער השמיים' שנפתח לאחרונה לציבור המבקרים בכותל המערבי, ופותח צוהר להיסטוריה של העם
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
בשנת 2018 יצחק הגיע יחד עם נכדו לחגיגת חלאקה בכותל המערבי הוא לא הסתיר את התרגשותו מהמעמד
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
האדם ביסודו הוא בן אלמוות. המוות הוא תקלה. תקלה שאין דרך לברוח ממנה, אך גם לא נכון להשלים עימה.
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 6, 2024
נשא תפילה חרישית לצד אבני הכותל, ואף התרגש לראות את המניין המרכזי של תפילת 'יום כיפור קטן'
No more articles to load

סיורים בירושלים