ספירת העומר: מחג המצות עד חג החמץ

פרשת אמור - תשפ"א הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים השבוע נקרא בבית הכנסת את פרשת 'אמור'. בין המצוות העוסקות בכהונה ובית המקדש, אנו מוצאים את המצוות העוסקות במעגל השנה היהודי: החגים והמועדים.

מצוות אלו מתמקדות בעבודת הקורבנות בבית המקדש בימים קדושים אלה. במעגל השנה – הפותח בתקופת האביב – אנו פוגשים את חג המצות, ובו הקרבת עומר ראשית הקציר, המתיר את התבואה החדשה באכילה; ואחר כך, את נקודת הזמן שאנו שרויים בה כעת בלוח השנה היהודי – ספירת שבעה שבועות הקציר, ספירה המכונה: "ספירת העומר". ספירה זו לוקחת אותנו אל חג השבועות, שבו – בתום שבעה שבועות – מקריבים מנחת ביכורים, המורכבת משני לחמים. שני לחמים אלו מתייחדים בכך שהם נאפים חמץ, כלומר מעיסה שעברה התפחה על ידי שאור. מנחה זו נוגדת לכאורה את האיסור להקריב חמץ על גבי המזבח, המוזכר בתחילת ספר ויקרא.

וכך אנו קוראים בפרשת ויקרא:

כל המנחה אשר תקריבו לה', לא תיעשה חמץ; כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אישֶׁה לה'. קרבן ראשית תקריבו אותם לה', ואל המזבח לא יעלו לריח ניחוח.

(ויקרא ב, יא-יב)

התורה אוסרת באיסור גורף להקריב מנחה שהחמיצה על ידי שאור, אולם ממעטת מן האיסור את "קורבן הראשית", הוא מנחת הביכורים המוזכרת בפרשתנו, שהיא קרבה חמץ. אף שהיא קרבה חמץ, היא איננה עולה על גבי המזבח. מדוע אוסרת התורה להקריב מנחה שהתחמצה על ידי שאור? ומדוע יוצאת מן הכלל היא מנחת הביכורים, שדווקא קרבה חמץ?

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (מזרח אירופה, המאה ה-19), היה מפרשני המקרא והתלמוד היותר מבריקים בדורו. הוא הנהיג שיטות לימוד מחקריות בלימוד התורני, ופרשנותו ייחודית בכך שהיא שואבת את מקורותיה ממרחבי התנ"ך ומכלל הספרות התלמודית. הנימוק שהוא מציע לאיסור הקרבת חמץ בבית המקדש, הוא כך: שאור הוא אמצעי הנעשה בידי אדם, להוסיף על הנברא בידי א-לוקים. כשהאדם מגיע לפני ה' להקריב קורבן, ראוי לו למעט בתוספות מלאכותיות על הבריאה, ולהקריב לפני ה' קורבן טבעי ככל האפשר. ומדוע מנחת הביכורים יוצאת מן הכלל? נשוב להשיב על שאלה זו בהמשך.

קשה להימלט מן ההשוואה בין איסור הקרבת חמץ על גבי המזבח לבין האיסור על אכילת חמץ בפסח. כמו בהקרבת הקורבן, גם בחג האביב התורה דורשת מאיתנו להתחדש, להשיל מעצמנו את המעטה שהעטינו על עצמנו בחורף הארוך, ולשוב אל הטבע ואל הנקודה הראשונית שבנפשנו. באביב אנו מפנים את הבית משאריות חמץ, ואוכלים מצות, לחם פשוט ללא תוספות. ניקיון זה מאפשר לנו לשוב בזמן אל ערש הולדתנו, יציאת מצרים, ולחוות שוב את האמונה התמימה בא-לוקים, שאותה חווינו אז כעם. הקציר אף הוא בראשיתו, ואנו מקריבים עומר תבואה מראשית הקציר, מנחה צנועה ופשוטה.

יחד עם התקדמות האביב אנו סופרים שבעה שבועות, שבועות שבהם הטבע הולך ומתעורר, פירות האילן הולכים ובשלים והקציר הולך ונשלם. עם התעוררות הטבע נפשנו אף היא הולכת ומוכנה יותר להתמלא בחדוות חיים וביצירה. בתום ספירה זו אנו חוגגים את חג השבועות, ומקריבים שוב מנחה חדשה, השונה מהותית מן המנחה הראשונה. מנחה זו מבטאת את השלמת המסע בן שבעת השבועות. מסע הנפתח עם תחילת האביב, זמן ההתחדשות והשיבה אל הטבע, ומסתיים בזמן שבו אנו מוכנים שוב למלא את חיינו בחדווה וביצירה. בחג השבועות אם כך אנו חוגגים את הברכה הא-לוקית המחוברת עם היצירה האנושית, ואין קורבן המטיב לבטא זאת יותר מאשר מנחת לחם חמץ. זו איפה הסיבה למנחה יוצאת מן הכלל זו – מנחת החמץ.

 

 

חנות מזכרות הכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לז׳ בסיון ה׳תשפ״א

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:
הכותל המערבי

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם

זמני כניסת השבת

פרשת נשא

ירושלים
כניסה:
18:53
יציאה:
20:15
תל אביב
כניסה:
19:17
יציאה:
20:17
חיפה
כניסה:
19:18
יציאה:
20:18
באר שבע
כניסה:
19:15
יציאה:
20:15

אירועים נוספים

כ״ח באייר ה׳תשפ״א
מאי 10, 2021
לרגל יום ירושלים תשפ"א התחברו הבוקר בשידור חי מרחבת הכותל המערבי כ 70,000 תלמידים ממערכת החינוך היסודי בישראל במעמד
כ״ח באייר ה׳תשפ״א
מאי 10, 2021
חגיגות 54 שנה לשחרור ירושלים נפתחו בתפילה חגיגית מרחבת הכותל המערבי בסימן "וגילו ברעדה" שהחלה בתפילה "לשלום ירושלים" לרגל
כ״ז באייר ה׳תשפ״א
מאי 9, 2021
לרגל יום ירושלים תשפ"א, ראשי העיר של ירושלים בהווה ובעבר חונכים את מרכז שרשרת הדורות החדש המספר את סיפורה
כ״ז באייר ה׳תשפ״א
מאי 9, 2021
בשבת הגיעו אלפי מתפללים לרחבת הכותל המערבי אשר מתנהלת כבשגרה ולא פונתה הערב ממתפללים כפי שפורסם.
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מאחורי הקלעים

במהלך עבודות הפיתוח במרחב הכותל המערבי נתגלו בשנים האחרונות מתחמים תת-קרקעיים חדשים ובהם

מנהרות הכותל

בואו לגלות את גודלו האמיתי של הכותל המערבי, את סודותיו במעמקי האדמה, במערכת מנהרות

מנהרות הכותל 360

בסיור כזה עוד לא השתתפתם- מנהרות הכותל אצלכם בבית! הקרן למורשת הכותל המערבי גאה

מבט אל העבר

הקרן למורשת הכותל המערבי מזמינה אתכם לחוויה חדשנית ייחודית ומרתקת- ביקור וירטואלי בבית המקדש

המסע לירושלים

הצטרפו לחוויה קסומה וייחודית:  'המסע לירושלים'.  במהלך הביקור תצפו במסלול אינטראקטיבי בעקבות קהילות ישראל בעולם.

מרכז שרשרת הדורות – נפתח !

אנו מזמינים אתכם לסיור קסום ובלתי נשכח במרכז שרשרת הדורות של העם היהודי. המרכז,

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

דילוג לתוכן