החל משנת 1967, החלה רשות העתיקות בביצוע חפירות ארכיאולוגיות בצמוד לכותל. הפרויקט היה דרמטי, רגשי, פוליטי והיסטורי גם יחד. היה צורך לפעול בזהירות, בשקט, ובשקיפות — כדי לא לעורר מתיחות דתית או פוליטית, ובעיקר — כדי לשמר את הממצאים היקרים שהתגלו מתחת לפני האדמה.
החפירות הראשונות – חשיפת עומק הכותל
הכניסה הראשונית הייתה דרך מקלט תת־קרקעי ברחוב הגיא שבעיר העתיקה. מנהרה צרה נפתחה והובילה את החוקרים לאורכו של הכותל המערבי מתחת לאדמה.
העבודה הייתה איטית ומאומצת: הסרת סחף ופסולת, תמיכה בקירות, תיעוד ושימור. מטרת החפירות הייתה לחשוף את כל אורך קיר הכותל, מעבר למה שנראה לעין ברחבת התפילה העליונה.
החוקרים הצליחו לגלות את נדבכי הכותל המערבי לכל גובהו — למעלה מ־17 מטרים. הם גילו את מפלסי הרחובות מימי הבית השני, תעלות ניקוז, אבנים ענקיות, בריכות מים, שערים תת־קרקעיים וקשתות עתיקות.
ממצאים מרהיבים — עדות לעוצמתו של המקדש
- האבן הגדולה — באורך 13.6 מטר, גובה 3.5 מטר, משקל כ־570 טון.
- שער וורן — שער קדום שייתכן והוביל להר הבית.
- קשת וילסון — שריד של גשר שהוביל להר הבית.
- הרחוב ההרודיאני — אבני מדרכה מהודרות מתקופת הורדוס.
- בריכת סטרותין — מקווה מים גדול תת־קרקעי.
- תעלת ניקוז חשמונאית — מערכת ניקוז קדומה מתחת לרחוב.
בין פוליטיקה לארכיאולוגיה
החפירות לוו לאורך השנים בוויכוחים פוליטיים ודתיים. בתקופות מסוימות הופסקו החפירות, ולפעמים בוצעו בלילה בלבד. היו תקופות שהכניסה לשטח הייתה אסורה על מבקרים.
רק בשנות ה־90 הוסדר מעמד האתר, והחלו להיכנס קבוצות ראשונות לסיור מאורגן. הקרן למורשת הכותל קיבלה על עצמה את הפעלת האתר, שימורו והנגשתו לציבור.
אתר חי, מתחדש ונחקר
כיום, מנהרות הכותל מהוות אחד מהאתרים הארכיאולוגיים והתיירותיים החשובים בישראל. הן מספקות הצצה נדירה להיסטוריה של ירושלים — מהתקופה החשמונאית, דרך הורדוס, ועד ימי חורבן הבית השני.
החפירות לא הסתיימו. החוקרים ממשיכים לגלות ולחקור, בעוד הסיורים משלבים טכנולוגיות מתקדמות, הקרנות וירטואליות, הסברים בשפות שונות ופעילויות לכל הגילאים.
⏳ רוצים לגלות את מנהרות הכותל מקרוב?
📲 הזמינו סיור עכשיו