הכניסה למנהרות הכותל
לכותל המערבי חלק נסתר, ארוך ומרשים, הנחבא מעיני השמש, ואותו ניתן לראות ב'מנהרות הכותל המערבי'.
הכניסה למנהרות הכותל נמצאת מתחת לקמרון העתיק שבקצה רחוב הגיא. מעל קמרון זה מתחיל 'הגשר הגדול'. בעבר הרחוק, השתמשו תושבי ירושלים בגשר רחב הממדים הזה כדי לעלות להר הבית. אורכו של הגשר הגיע למאה מטרים, ועברה עליו גם תעלת מים. מימיה מילאו את הבורות הרבים הפרוסים מתחת לרצפת הר הבית. קמרונות נוספים מתחת לגשר נראה במהלך הסיור בתוך מנהרות הכותל עצמן.
דגם פתיחה של מנהרות הכותל
דגם פיזי ומיצג וירטואלי יציגו את תולדות האזור- הר המוריה שנתקדש עם עקידת יצחק ולימים נבנה עליו בית המקדש הראשון והשני. האנימציה ממחישה את שלבי הבנייה והחורבן שעברו על הר הבית ועל הכותל מאז ועד היום ומדגישה איפה המסלול של מנהרות הכותל נכנס בתוך ההיסטוריה.
מעבר הסתרים
אגדה שנכתבה לפני כ-500 שנה מספרת שמסדרון ארוך זה שימש את דוד המלך כמעבר סודי מארמונו להר הבית ומכאן שמו 'מעבר הסתרים'. אמנם, הסיפור הופרך מפני שארכיאולוגית התברר כי המעבר נבנה הרבה זמן אחרי תקופת דוד המלך אך בכל זאת השם השתמר. בסמוך למעבר הסתרים ניתן להבחין בקשתות של ה'גשר הגדול' מתקופת הבית השני עליו פסעו הכוהנים בדרכם לבית המקדש.
הגשר הגדול
קשת וילסון, קשת הנשענת על הכותל המערבי. כניסה אל המפלס העליון של הר הבית התאפשרה דרך הגשר הגדול שהיה מעל קשת וילסון. הגשר גם שימש להעברת אמת המים במפלס אחיד מהעיר העליונה (אזור הרובע היהודי והרובע הארמני של ימינו) לתוך הר הבית. האמה התחתונה הובילה מים מגוש עציון אל הר הבית בירושלים. הגשר נהרס עם חורבן בית המקדש.
האבן הגדולה
המפגש לראשונה עם החלק הנסתר של הכותל המערבי הטמון עמוק מתחת לבתי הרובע המוסלמי. אבני הכותל מופיעות בכל הדרן: מסותתות בדיוק רב, גדולות ומרשימות. ביניהן בולטת אבן ענקית, שמשקלה מוערך ל-570 טון! נוכחותה מבטאת פאר וחורבן גם יחד.
שער וורן אל "מול קודש הקודשים"
באמצע רצף אבני הכותל, מופיעה קשת גבוהה ביותר- שער. ארבעה שערים התגלו בתוך הכותל המערבי, והשער הזה היה הקרוב ביותר לקודש הקודשים. עַם ישראל שמר אמונים למקום הזה וברבות השנים הקימו היהודים בית כנסת במקום הנקרא 'המערה'. כמו כן, מתוך התרגשות גדולה הפך הכותל בחלקו 'מול קודש הקודשים' לאתר תפילה והדלקת נרות.
לפני הכניסה למנהרה הצרה+ הסבר על בור המים
מספר חללים נחשפו בחפירת המנהרה, ביניהם בורות מים ריקים ששימשו בעבר את תושבי העיר העתיקה בירושלים. בור המים הריק משמש מעבר אל מנהרה מתחת לפני העיר בה התגלה שריד ארוך ומרשים של הכותל המערבי. כמו שני חלונות אל העבר, שתי הזכוכיות ברצפת המנהרה מאפשרות הצצה אל מסד הכותל ואל אבני הכותל שהופלו על הקרקע על-ידי הרומאים בזמן החורבן.
רחוב מימי בית שני
לאורך הכותל המערבי עבר רחוב ארוך שהתחיל מ'העיר התחתונה', והגיע כמעט עד הקצה הצפוני של הכותל. עומד וניצב הרחוב המקורי מתקופת הבית השני- על חנויותיו, עמודיו וריצופו המפואר. בניית הרחוב מעולם לא הושלמה לגמרי, כפי שמעידות שתי האבנים הגדולות המונחות על הרחוב, וממתינות עדיין לבנאים שיחזרו ויסיימו את מלאכתם.
המחצבה
בתוך הסלע הטבעי נראים בבירור חתכים עמוקים, שצורתם וממדיהם תואמים את צורתן וממדיהן של אבני הכותל הממוצעות. מסתבר אפוא שמכאן נחצבו לפחות חלק מן האבנים של חומות הר הבית. אנימציה מיוחדת במקום ממחישה את בניית הכותל מחציבת האבנים ועד הבאתן למקומן באמצעות בהמות משא, בולי עץ, עגורנים וגלגלות וכן סיתותן במראה אחיד ומהודר.
תעלת המים החשמונאית
בסיום הכותל המערבי מעבר אל תוך תעלת מים עתיקה ומרהיבה ביופייה. התעלה הגבוהה נחצבה בידי אדם בתוך הסלע הטבעי. המים הרבים שזרמו בתוכה הגיעו הישר להר הבית, שם הם שימשו למילוי הכיור והמקוואות, לניקוי המקדש, ולהשקאת המוני עולי הרגל.
ברכת הסטרותיון
בקצה מנהרת הכותל בריכת מים יפיפייה אותה הקים הורדוס כדי למנוע את הצפת הרחוב במי התעלה החשמונאית. הבריכה נקראת בשם 'סטרותיון', שפירושה 'עפרוני', בשל מידותיה הקטנות יחסית בהשוואה לבריכות המים הגדולות בירושלים. הבריכה שימשה כמאגר מים וכמחסום בפני אויבים. שנים אחרי החורבן, ביקש הקיסר אדריאנוס להפוך את ירושלים לעיר רומית אלילית וקירה את הבריכה כדי להקים במקום פורום ושער ניצחון.
