אוכל של אמת – פרשת שמיני

מה משותף לחזיר, לאימפריה הרומית ולשקר? פרשת שמיני חושפת איך האוכל שלנו מעצב את הלב והזהות

פרשת שמיני – תשפ"ה

 

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

 

פרשת שמיני מפרטת את מיני החי המותרים באכילה, ואת סימני הזיהוי שלהם. הגמרא דורשת את הפסוק בסיום פרשתנו:

"אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם"
(ויקרא יא, מג').

בדגש על המילה 'וְנִטְמֵתֶם' הכתובה ללא האות א' וניתנת להיקרא גם: וְנִטַּמְתֶּם בָּם, משום ש"עבירה מטמטמת את ליבו של אדם". המזון הנבלע בגוף האדם, אחראי לחיבור המופלא בין גוף לנפש, כי מכוחו אנו מוסיפים להתקיים ולחיות. לכן הוא משפיע על הלב, והתורה מקפידה כי נאכל רק מינים מסוימים, אשר המכנה המשותף להם הוא שהם אינם טורפים ודורסים.

סימן הטהרה של בהמות אלו הוא היותם: 'מפריסי פרסה ומעלי גירה'.

עיקר המשמעות השימושית של הפרסה השסועה, היא בהיאחזות על זיזי סלעים, זו הדרך בה מתגוננים בעלי חיים אלו מפני טורפים שאינם יכולים לדלג על הסלעים כמותם. גם העלאת הגרה, מסייעת לבעלי חיים אלו, לאגור מזון בתוך קיבתם בזמן קצר, כשהם מדלגים על שלבי הלעיסה והעיכול, כדי לברוח למקום שקט ללא איום בו יוכלו לפרק בנחת את המזון. זו תכונה מובהקת הנצרכת לנרדף ולנטרף.

רעיון זה מתבאר יפה בפירוש הרמב"ן (רבי משה בן נחמן, מגדולי חכמי ספרד במאה ה-13, פרשן מקרא ותלמוד, והוגה דעות מרכזי) על הפסוק בפרשתנו:

"וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם"
(יא, יג')

"לא נאסרו מכל העופות אלא אלו הנזכרים בפרשה זו בלבד… והסימן הגדול בעופות היא הדריסה שכל עוף הדורס לעולם טמא כי התורה הרחיקתהו מפני שדמו מחומם לאכזריותו… ונותן אכזריות בלב…"

כלומר, אכזריותם של בעלי החיים הדורסים, משפיעה על האוכלים את בשרם, משום שהמאכל שהאדם אוכל נספג בדמו והופך לחלק ממנו. למאכל בני ישראל הותרו רק בעלי חיים הניזונים מהצומח, שאופיים הוא נוח יותר, כיאה לאומה אשר סימני הזיהוי שלה הם: ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים.

העם היהודי מעולם לא התנהג באכזריות. גם בהיותנו נרדפים ומוכים, חיים בעוני והשפלה, לא התפתחו בתוכנו פשע ואלימות כמקובל באזורי מצוקה ברחבי העולם. טבעו של היהודי הוא רחמן, משום שמאכלו מבוסס על בעלי חיים שאינם אכזריים. גם את תופעת 'הגניוס היהודי' אפשר לייחס להיות שכלם של יהודים מפותח ומעודן, משום שלא היטמטם באכילת נבלות וטרפות.

* * *

פרשתנו מונה ארבע בעלי חיים שאין בהם את שני סימני הטהרה: הגמל השפן והארנבת הם מעלי גרה, אך אינם מפריסי פרסה ובעל חי אחד שמפריס פרסה אך אינו מעלה גרה. זהו החזיר עליו נאמר: "בשעה שהוא רובץ הוא פושט טלפיו לומר: ראוני שאני טהור…" (ילקוט שמעוני תהילים פ). בעוד סימן העלאת הגרה, הוא פנימי ואינו ניכר לעין, סימן הטהרה הנוסף – מפריס פרסה, בולט לעין כל. החזיר מנצל את מראהו החיצוני, כדי להכריז על כשרותו בעוד הוא מסתיר את קלקולו הפנימי.

המדרש מייחס ארבעת בעלי חיים אלו, לארבעת הגלויות אליהן גלינו במרוצת הדורות – ארבע אימפריות ששלטו על העולם והתנכלו לישראל, כל אחת בדרכה:

"אֶת הַגָּמָל – זוֹ בָּבֶל, וְאֶת הַשָּׁפָן – זוֹ מָדַי, וְאֶת הָאַרְנֶבֶת – זוֹ יָוָן, וְאֶת הַחֲזִיר, זוֹ אֱדוֹם…"
(ויקרא רבה יג, ה)

נבוכדנצר מלך בבל כפה עלינו אלילות ועבודה זרה, מלך פרס ומדי – אחשוורוש עסק בפיתויי תענוגות הגוף, אנטיוכוס היווני ניסה להשכיח את התורה. את שלושתם ניצחנו ושרדנו. אך האימפריה הרומאית הכשילה אותנו במכשול הקשה מכולם: גאוה ואנוכיות פנימית, כדרכו של החזיר המקולקל מתוכו, בעוד פרסותיו מטעות את הצופה התמים בחיצוניות כשרה.

אך השקר אין לו רגליים, וסופו לקרוס ולהיעלם. גם את אדום, אנחנו עתידים לנצח. כאשר נזכה במהרה בימנו לגאולת ישראל, בה תתגלה לעין כל ההבדלה בין הטמא לטהור, וסוף האמת לנצח.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת תזריע־מצרע

ירושלים
כניסה:
18:40
יציאה:
20:00
תל אביב
כניסה:
19:04
יציאה:
20:02
חיפה
כניסה:
18:52
יציאה:
20:03
באר שבע
כניסה:
19:02
יציאה:
20:00

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ״ג באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 2, 2024
אהרון נרתע מהכניסה אל התפקיד החשוב של הכהונה. הוא חש עצמו בלתי ראוי, והתבייש ופחד מביצוע הוראותיו של משה.
י״ח בניסן ה׳תשפ״ג
אפריל 9, 2023
היהדות מאמינה בא-ל שאיננו גשמי כלל, וכל התיאורים על נוכחות א-לוקית הם משל להשראה רוחנית. השראה זו שהופיעה לראשונה
י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ב
מרץ 22, 2022
אמר רבי יהושע בן לוי, בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקב"ה. שבשעה שבית המקדש קיים אדם מקריב
כ״ה בניסן ה׳תשפ״א
אפריל 7, 2021
פרשת שמיני תשפ"א
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
חלקים נרחבים מספר 'ויקרא' שאת פרשיותיו אנו קוראים בתקופה
כ״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 19, 2025
תודעת החסד היהודית בפרשת משפטים מלמדת אותנו שהצדק בתורה אינו רק חוק יבש, אלא דרך חיים של חמלה, נתינה
ה׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 3, 2025
פרשת ויקרא מלמדת שהקרבן האמיתי אינו בדם ובהמה, אלא בלב נשבר ובכמיהה להתקרב לה
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 27, 2025
מילה אחת קטנה יכולה לשנות חיים שלמים — לטובה או לרעה. הבחירה בידיים שלנו.
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 28, 2025
כ"ו ניסן תשפ"ה 24.5.2025   עומדים אנו היום,  בין שתי תהומות של חושך – זו של השואה הנוראה וזו
ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 15, 2024
הטקס התקיים בכותל המערבי בהשתתפות משפחות החיילים ביום חמישי 27/06/2024 בין השעות 16:30 עד לשעה 21:30
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 6, 2024
נשא תפילה חרישית לצד אבני הכותל, ואף התרגש לראות את המניין המרכזי של תפילת 'יום כיפור קטן'
י״ב באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 12, 2025
לראשונה בחייהם, נערים ונערות מאירופה נגעו באבני הכותל, צעדו בתהלוכה מוזיקלית, הניחו תפילין, עלו לתורה וקיבלו פמוטים בטקס מרגש
ז׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 11, 2024
כשעוסקים בסיבות שהביאו לחורבן, אפשר לדבר על האירועים הפוליטיים.
י״ט בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 17, 2025
בתוך החושך והניתוק, היה לי רגע אחד של אור. בלילה של ערב יום כיפור, הצלחתי להאזין לרדיו. והתרגשתי לשמוע
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 12, 2024
כניסת מתפללים תתאפשר כל העת לאזור התפילה המקורה ברחבת הכותל – הכניסה דרך רחוב הגיא למנהרות הכותל המערבי.
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ד
מאי 8, 2024
מרתק: איך קרה המעבר מעולמות כה שונים? אילו מחירים שילם בהגנה על המשפחה והבית? סיפורו הטראגי והגבורה שבו.
ז׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 10, 2024
את הבדיקה עורך צוות בודקים בראשות מהנדסים, בפיקוחו ההלכתי של רב הכותל המערבי ובשיתוף רשות העתיקות.
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 28, 2025
ההשבעה תתקיים בתאריך 23/06/2025 מהשעה 14:00 עד לשעה 20:00
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 27, 2025
הקרן למורשת הכותל המערבי סיימה את היערכותה לקראת אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות תשפ"ה ברחבת הכותל המערבי:
כ״ו בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 24, 2025
שבוע הזיכרון והגבורה בבית מורשת הכותל – שלושה מפגשים מרגשים
כ״ו בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 24, 2025
מחפשים מה לעשות ביום העצמאות של מדינת ישראל? נפתחה ההרשמה ליום העצמאות באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .