טהרת הנפש, איפוק וענווה

פרשת שמיני תשפ"א
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
חלקים נרחבים מספר 'ויקרא' שאת פרשיותיו אנו קוראים בתקופה זו של השנה, עוסקים בהלכות שקשורות לבית המקדש ולתפקידי הכהונה. חלקים אחרים בספר זה מפרטים את דיני טומאה וטהרה שגם הם ברובם אינם רלוונטיים בתקופות שבית המקדש איננו עומד על תילו. לעומת זאת, בפרשת השבוע 'שמיני' אנו קוראים קטע מפורט שרלוונטי לכל יהודי בכל הדורות: הלכות וסימני כשרות של בעלי חיים. המקרא מפרט את הסימנים שעל פיהם נוכל לזהות איזו בהמה מותרת באכילה ואיזו אסורה, וכך גם לגבי דגים ועופות.
טהרת הנפש, איפוק וענווה

נושא כשרות המאכלים תופס מקום חשוב בזהות היהודית. התפיסה העקרונית של הכשרות היא שמה שהאדם מכניס לגופו משפיע לא רק על בריאות הגוף אלא גם על טהרת הנפש. האנושות מודעת כבר אלפי שנים לכך שמאכלים שהאדם אוכל משפיעים על בריאות הגוף. ככל שהמדע מתפתח אנו מגלים מודעות הולכת וגוברת להשפעות הספציפיות של מאכלים שונים על גופינו. לעומת זאת, השפעת המאכלים על טהרת הנפש, היא חידוש של היהדות. אין מדובר בידע מדעי, אלא בידע שהתקבל במסורת ומקורו אלוקי, וכתוצאה מכך הוא נעשה מאפיין של יהודי שנאמן למסורת היהודית.

בעבר, המאכלים היו פשוטים יותר ומורכבים מחומרים מוכרים וידועים. קל היה לדעת האם מאכל מסוים עומד בדרישות הכשרות או לא. עם התפתחות תעשיית המזון, נעשה מסובך יותר ויותר לדעת האם מוצר-מאכל, שעשוי להיות מורכב מעשרות או מאות מרכיבים – כשר ומותר באכילה. לשם כך קיימות מערכות כשרות חובקות עולם המפעילות פיקוח מרמת ייצור מרכיבי היסוד ועד דרך הכנתם של המוצרים לאכילה. כך נעשה אפשרי לכל יהודי לבחון האם המוצר העומד לפניו כשר לאכילה.

מלבד הרווח שבשמירת טהרת הנפש באמצעות ההקפדה על כשרות המאכלים, יש בכך רווח נוסף, חשוב מאוד. יהודי ששם לב לכשרות המאכלים, מבצע תירגול יומיומי של איפוק ושליטה עצמית.

אנשים רבים מודעים לכך שהשפע המבורך והזמינות הקיימים בעולמנו בעשורים האחרונים, לצד הברכה הרבה שיש בהם, מהווים גם אתגר משמעותי לשליטה עצמית ולדחיית סיפוקים. ככל שאנו מתקדמים מבחינה תעשייתית וטכנולוגית כך אנו מאתגרים את היכולת שלנו להתאפק ולעמוד איתנים מול משיכה או רצון חזק. הפיתרון לכך נמצא בתירגול קבוע של איפוק ורכישת היכולת לעמוד מול הרצון ולא למלא אותו מיד. כל יהודי שמשתדל להקפיד על כשרות המאכלים, מבצע תירגול כזה מדי יום, לעיתים מספר פעמים ביום. המשמעות היא שבאמצעות שימת לב לכשרות אנו נעשים יציבים יותר, אחראים ומתונים יותר.

הכשרות גם מציבה גבול לשליטה האנושית על הסביבה. אנו רגילים כל כך לרכוש שליטה על מה שסביבנו. האם יש מוצר כלשהו שאיננו ניתן לרכישה? אם בעבר היו מוצרים שהיו ניתנים לרכישה רק בארץ מסוימת, הרי שהיום, במספר הקשות מקלדת אדם יכול להזמין חפץ מקצה העולם שיגיע אליו בתוך ימים ספורים. האדם מרגיש שהוא מצליח לשלוט על כל מה שקיים סביבו, ובהתאמה, האגו מתנפח, ההתחשבות בזולת נרמסת, האקולוגיה נהרסת והאדם רוכש תחושה של בעלות על המציאות. ואז האדם רעב.

לעומת זאת אדם השומר על כשרות יודע: את המאכל הזה אני לא יכול לאכול, את המשקה הזה אני נמנע מלשתות. הוא מקבל תזכורת תמידית שהוא לא הבעלים של המציאות. תזכורת של ענווה מול הבריאה. אכן, האדם מוזמן להשתמש ולהנות מן הסביבה, אבל הוא איננו בעלים עליה.

ולסיום, האדם נדרש לזכור את ההבדל העמוק שבינו ובין בעלי החיים: הדעת המוסרית, המצפון והבחירה. בשונה מבעלי החיים, האדם מסוגל לשים מחסום למשיכתו ולציית לצו אלוקי האוסר עליו לאכול מאכל מסוים. זוהי תפארתו של האדם וגדולתו.

 

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

חנות מזכרות הכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לכ׳ במרחשון ה׳תשפ״ב

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:
טהרת הנפש, איפוק וענווה

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם

זמני כניסת השבת

פרשת חיי שרה

ירושלים
כניסה:
17:12
יציאה:
18:28
תל אביב
כניסה:
17:35
יציאה:
18:30
חיפה
כניסה:
17:33
יציאה:
18:28
באר שבע
כניסה:
17:36
יציאה:
18:31

אירועים נוספים

י״א במרחשון ה׳תשפ״ב
אוקטובר 17, 2021
תשפ”ב פרשת וירא
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע – פרשת וירא –
י״א במרחשון ה׳תשפ״ב
אוקטובר 17, 2021
“”וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם. וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם”.
ד׳ במרחשון ה׳תשפ״ב
אוקטובר 10, 2021
פרשת לך לך- תשפ”ב
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
כפי שאנו קוראים בפרשיות הראשונות של ספר
ב׳ במרחשון ה׳תשפ״ב
אוקטובר 8, 2021
מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל הנהיג את הסליחות ההמוניות בערב יום כיפור בכותל, מסורת שממשיכה גם היום ואליה מגיעים
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

המסע לירושלים

מנהרות הכותל

מבט אל העבר

מרכז שרשרת הדורות – נפתח !

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

הרשם והשאר מחובר

הרשם לקבלת מידע ועדכונים מהכותל המערבי

עקבו אחרינו ב:

דילוג לתוכן