כשרות ואהבה

פרשת שמיני - תשע"ט
הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'שמיני' אותה אנו קוראים השבוע, מתארת בתחילתה את חנוכת המשכן המקדש הזמני - במדבר. לאחר מבצע איסוף התרומות הנרחב ומלאכת היצירה והבניין המורכבות, הגיעה לחנוך אותו. כהמשך לכך אנו קוראים על כמה הלכות שנלמדו ביום הקמת המשכן.
לאחר מכן עוברת התורה לעסוק בנושא אחר, נושא שאינו שייך, לכאורה, למשכן והקמתו: כשרות המזון. בפירוט רב אנו קוראים על הבהמות, החיות, העופות, הדגים והשרצים האסורים באכילה ועל אלו המותרים באכילה.
אם אין קשר בין כשרות המזון ובין המקדש, עלינו לתמוה מדוע נכתבו הלכות אלו בספר ויקרא שהוא "תורת כוהנים"?

נעיין בקצרה ברעיון הכתוב בתורה שממנו נובעות הלכות כשרות המזון. כך מסכמת התורה הלכות אלו:

"כי אני ה' אלוהיכם, והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני, ולא תטמאו את נפשותיכם… כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוהים, והייתם קדושים."
(ויקרא יא, מד-מה)

הנימוק שנכתב בפסוקים אלו ניתן להיכתב במילים הבאות: כיון שאלוקים הוציא את עם ישראל ממצרים, הוא נהיה אלוקים "שלהם", וכיון שהוא קדוש גם הם צריכים להיות קדושים. קדושה זו נוצרת על ידי שמירת הכשרות.

אנו צריכים להבין את פשר הדברים. אלוקים ברא את היקום כולו, ואם כן הוא אלוקים של העולם כולו ושל האנושות כולה. מה הכוונה שאלוקים הוא "שלנו"?

קושי זה עולה במקומות רבים בתנ"ך שבהם מוזכר "אלוהי ישראל", ושוב נשאלת השאלה: במה הוא "שלנו"? גם בתפילה אנו אומרים "אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב", וזה מעורר את אותו קושי, האם הוא רק שלנו?

המקום הראשון שבו מוזכר בתורה המושג "אלוקים של מישהו" הוא בספר בראשית, כאשר אלוקים כורת ברית עם אברהם אבינו הוא מציב את ההתחייבויות של שני הצדדים, אלוקים מצד אחד ואברהם מצד שני:

"והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם, להיות לך לאלוהים ולזרעך אחריך, ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך… לאחוזת עולם, והייתי להם לאלוהים."
(בראשית יז, ז-ח)

בפסוקים אלו אנו קוראים על ההבטחה של אלוקים, ולמעשה על ההתחייבות שלו כלפי אברהם אבינו וזרעו ? אנחנו, שאלוקים "יהיה לנו לאלוקים" ויתן לנו את ארץ ישראל.

פרשן התורה הנודע, רש"י, מגדיר התחייבויות אלו כ"ברית של אהבה וברית הארץ". כלומר, הוא מזהה את המושג "אלוקים של…" כמסר של אהבה. בכך הוא נותן לנו כיוון להבין גם את הרעיון של הלכות הכשרות.

פירושו המקובל של השם "אלוהים" הוא "בעל היכולת והכוחות כולם". זהו ביטוי של כוח, עוצמה ושליטה מוחלטת במציאות. לפי דברי רש"י שמדובר במסר של אהבה, נוכל לומר שכאשר אלוקים מבטיח להיות "אלוקים של אברהם" הוא בעצם מבטיח להפנות את שליטתו במציאות של העולם לטובת אברהם. במילים אחרות: הוא מבטיח לאברהם ? מתוקף אהבתו – השגחה ושמירה מיוחדת.

כעת נוכל לחזור שוב לנימוק של הלכות הכשרות ולהרחיב אותו. כיון שאלוקים הוציא את עם ישראל ממצרים, ובכך ביטא את אהבתו, השגחתו ושמירתו עליהם, הוא נהיה אלוקים "שלהם", כלומר, הוא מעוניין באהבה זו ורוצה שהיא תתמיד לעולם.

אך לאלוקים יש אופי ויש עקרונות. אלוקים הוא קדוש, כלומר, הוא פועל למען מטרות מסוימות, כדברי ירמיהו הנביא "אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ, כי באלה חפצתי". ומי שמעוניין בקשר עם אלוקים צריך גם הוא להיות קדוש, להיות מכוון מטרה, לנהל את חייו באופן טהור. זו הסיבה שעם ישראל נדרש להימנע ממאכלים מסוימים. המגבלות המוטלות עלינו בתחום הכשרות מסמנות דרך, כיוון ומגמה. איננו יכולים לחיות ללא חשבון, ללא שימת לב מתמדת.

על ידי שמירת הכשרות אנו הופכים להיות קדושים, ובכך אנו זוכים לאהבתו והגנתו של אלוקים הקדוש ביותר. ומכיון שהמשכן סימל את השראת הקדושה, נכתבה פרשה זו בתוך עניינים אלה של השראת הקדושה.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת יתרו

ירושלים
כניסה:
16:45
יציאה:
18:03
תל אביב
כניסה:
17:08
יציאה:
18:04
חיפה
כניסה:
16:54
יציאה:
18:03
באר שבע
כניסה:
17:09
יציאה:
18:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ״ג באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 2, 2024
אהרון נרתע מהכניסה אל התפקיד החשוב של הכהונה. הוא חש עצמו בלתי ראוי, והתבייש ופחד מביצוע הוראותיו של משה.
י״ח בניסן ה׳תשפ״ג
אפריל 9, 2023
היהדות מאמינה בא-ל שאיננו גשמי כלל, וכל התיאורים על נוכחות א-לוקית הם משל להשראה רוחנית. השראה זו שהופיעה לראשונה
י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ב
מרץ 22, 2022
אמר רבי יהושע בן לוי, בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקב"ה. שבשעה שבית המקדש קיים אדם מקריב
כ״ה בניסן ה׳תשפ״א
אפריל 7, 2021
פרשת שמיני תשפ"א
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
חלקים נרחבים מספר 'ויקרא' שאת פרשיותיו אנו קוראים בתקופה
י״ב באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 15, 2024
תפילות מהלב: עשרות אלפי פתקים מרגשים פונו מהכותל לקראת השנה החדשה – עלייה יוצאת דופן בפתקים מישראל
ה׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 14, 2024
היחידה להנצחת החייל של משרד הביטחון, אשר עובדים סביב השעון מאז תחילת המלחמה בהנצחה, קבורה ואזכרה לכל חללי צה"ל
ג׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 4, 2024
בכתביו ההלכתיים התייחס הרב עובדיה יוסף למנהגי התפילה ולתחושת ההתעוררות וההתרגשות בכותל המערבי:
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 16, 2024
כי מדי חודש נשלחים בממוצע כ-3,000 פתקים דרך אתר האינטרנט של הקרן למורשת הכותל המערבי. זאת בנוסף למאות אלפי
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 31, 2024
התרגשנו לארח את שורדות השואה ג'ינה כחלון, ייטי גרינבלט ועדה פקל, שהגיעו במסגרת פרויקט 'אמבולנס המשאלות'
י״ג בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 13, 2025
עדכון עבודות ברחבת הכותל המערבי הקרן למורשת הכותל המערבי מודיעה כי במסגרת תהליך פיתוח ושדרוג רחבת הכותל, החל מהיום
י״ב באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 15, 2024
להלן התאריכים שיתקיימו בהם מעמדי סליחות מרכזיים: החל מ- 00:15
כ״ו באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 30, 2024
לא לחינם נפטרה מהעולם בשבת שבה אנו קוראים בפרשת השבוע על מצוות הצדקה
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
דרך ארץ קדמה לתורה – סיפורו של יתרו מלמד אותנו שקבלת השונה, אהבת הגר ומידות טובות הן הבסיס האמיתי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט