דיוק, פרפקציוניזם ורצון טוב – פרשת תרומה

האם ניתן לעשות דברים במידה מדויקת או בזמן מדויק, או שהדבר איננו אפשרי. זוהי מחלוקת עובדתית שיש לה השלכות הלכתיות שונות.
הכותל

פרשת תרומה תשפ"ג

הרב הגאון שמוא רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת 'תרומה' שאותה נקרא בשבת בבית הכנסת עוסקת בהוראות לבניית ה'משכן' – המקדש הזמני שליווה את בני ישראל במסעם במדבר, והמשיך להתקיים לאחר שנכנסו לארץ ישראל עד בניית המקדש הקבוע בירושלים בתקופת שלמה המלך. במשכן, כמו במקדש שנבנה מאוחר יותר, היו רהיטים וחפצים ששימשו את הכוהנים בעבודתם: ארון הברית שהיה מונח בחלק הפנימי והמוסתר של המשכן, ובתוכו היו מונחים שני לוחות הברית שקיבל משה בהר סיני; מזבח קטן לקטורת המפיצה ריח נעים בחלל המשכן; המנורה המפורסמת, שתבליט שלה חקוק על שער טיטוס ברומא, ובה הדליקו הכוהנים שבעה נרות מדי יום; שולחן שעליו הונח 'לחם הפנים' שאותו אכלו הכוהנים מדי שבת; ובחצר המשכן עמדו המזבח הגדול שעליו הוקרבו הקורבנות וכיור שבו רחצו הכוהנים את ידיהם ורגליהם לפני שניגשו לעבוד במשכן.

לכל הכלים הללו, כמו גם למבנה המשכן עצמו, נתן א-לוקים הוראות מדויקות כיצד לבנות. ההוראות הללו מתייחסות לחומרים שמהם עשויים המשכן וכליו ולגודל שבו הם צריכים להיעשות. כך, לדוגמה, מידותיו של הארון הן שתי אמות וחצי על אמה וחצי בגובה אמה וחצי ('אמה' היא מידה קדומה שמקבילה לכ-45 ס"מ) ומידותיו של השולחן הן שתי אמות על אמה בגובה אמה וחצי, ואילו המשכן עצמו בנוי ממספר מדויק של קרשי עץ ברוחב אמה וחצי ובגובה עשר אמות.

מידות מדויקות אלו מצוטטות בתלמוד הבבלי בקשר למחלוקת מעניינת. חכמים נחלקו האם "אפשר לצמצם" או "אי אפשר לצמצם", כלומר, האם ניתן לעשות דברים במידה מדויקת או בזמן מדויק, או שהדבר איננו אפשרי. זוהי מחלוקת עובדתית שיש לה השלכות הלכתיות שונות. התלמוד מבקש להוכיח את נכונות הדעה ש"אפשר לצמצם", כלומר שיש יכולת אנושית לעשות דברים מדויקים, מן המידות המדויקות של המשכן וכליו. אם א-לוקים הורה לבנות את המשכן ואת הכלים המוצבים בו במידות מדויקות, הרי לנו שמצופה מן האדם לבצע זאת במדויק. ציפייה זו אפשרית רק אם יש ביכולתו של האדם לעשות דברים מדויקים, כך שיש לנו הוכחה שיכולת זו קיימת ו"אפשר לצמצם".

על הוכחה זו משיב התלמוד במילים הבאות:

"שאני התם, דרחמנא אמר עביד, ובכל היכי דמצית למיעבד – ניחא ליה"
(מסכת בכורות, דף יז),

כלומר, שונה הדבר שם, שא-לוקים אמר 'עשה', ועל האדם מוטל לעשות ככל שביכולתו, ומעשיו הינם רצויים לפני א-לוקים, גם אם לא הצליח לעשות את הדברים במדויק.

דברים אלו מלמדים אותנו שני עקרונות חשובים עבור כל אדם. האחד: א-לוקים איננו מצפה מן האדם לעשות דברים שאין לו יכולת לבצעם. אם קיימת הוראה כלשהי, מצווה או איסור, המופנית כלפי האדם – זוהי הוכחה שהדבר הוא בתחום יכולתו של האדם. במקרים חריגים שהאדם באמת אינו יכול לעשות את המצווה, הוא נחשב כאנוס, והכלל התלמודי קובע בנחרצות: "אונס – רחמנה פטריה", דבר שהאדם אנוס ואינו יכול לעשות, א-לוקים פוטר אותו מן המעשה. כמובן, שאין מדובר בהיתר גורף. האדם צריך לשקול היטב את יכולתו, להתייעץ ולחפש פתרונות. אולם כאשר האדם באמת מנוע מלקיים את המצווה, הוא פטור ממנה.

העיקרון השני נובע מן הראשון והוא חשוב לא פחות: גם כאשר ההלכה מעניקה לנו הוראה מדויקת על מעשה מסוים, אם ניסינו והצלחנו בו באופן חלקי בלבד – מעשינו רצויים לפני א-לוקים. אין ביהדות ציפייה פרפקציוניסטית שהאדם יצליח תמיד לעשות את הדברים במדויק. הרצון והמאמץ הם החשובים, וכאשר האדם רוצה ומשתדל לעשות מעשה נכון, הדבר מוערך גם אם התוצאות הן חלקיות. זאת משום ש"רחמנא – ליבא בעי", א-לוקים מבקש את לבו של האדם, את רצונו ואת מוכנותו להקריב ולהתאמץ. גם תוצאות חלקיות נחשבות מספיק כאשר הן מבוססות על רצון כנה של האדם לעשות את המעשה הנכון.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת ויצא

ירושלים
כניסת שבת:
15:55
צאת שבת:
17:14
תל אביב
כניסת שבת:
16:16
צאת שבת:
17:16
חיפה
כניסת שבת:
16:04
צאת שבת:
17:13
באר שבע
כניסת שבת:
16:18
צאת שבת:
17:17
עובדות מעניינות

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

לקדש את הלב – פרשת תרומה
כ"ח שבט ה'תשפ"ו
פברואר 15, 2026
המשכן לא נועד רק לאבן ולעץ – אלא ללב שלנו. פרשת תרומה מזכירה: השכינה מחפשת דירה בתוכנו, וכל אחד
"תוכו רצוף אהבה"- פרשת תרומה
כ"ז שבט ה'תשפ"ה
פברואר 25, 2025
ארון הברית, הכרובים ואהבת ישראל – איך מקום הקדושה העליונה מבטא חיבה, אחדות והשראת השכינה גם בזמנים של חורבן
המקדש והשלום – פרשת תרומה
ב' אדר א' ה'תשפ"ד
פברואר 11, 2024
מדוע דוד, שכה השתוקק לבנות את המקדש, לא בנה אותו בעצמו אלא השאיר את המלאכה לשלמה בנו?
עם של נדיבי לב – פרשת תרומה
ל' שבט ה'תשפ"ב
פברואר 1, 2022
מהי ההדגשה השבה וחוזרת על עצמה בתיאור התרומה לבניית המשכן? זו אותה "נדיבות לב" הנדרשת בכדי שהאדם יעניק מהונו
מקדש אנושי – פרשת תרומה
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
הפרשה פותחת בדיבור שהופנה אל משה:  "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה." (שמות כה, ב) את הכסף הדרוש
נוכחות אלוהית ופרשנות אנושית – פרשת תרומה
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
כאשר מתבוננים במשכן ובכליו, עולה מיד ההשוואה לבית המיועד למגורים. השוואה זו נעשתה כבר במקרא, כאשר 'קודש הקודשים' שבו
שלושה כתרים ועוד אחד – פרשת תרומה
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
בתוך המשכן מוצבים מספר כלים: ארון ללוחות הברית, מזבח עבור הקטורת, מנורה ושולחן שעליו מונח 'לחם הפנים'. שלושה מתוך
שער אל הדבר האמיתי – פרשת תרומה
כ"ט שבט ה'תש"פ
פברואר 24, 2020
מה שטחו של המשכן, מה גובהו, ממה יהיו קירותיו עשויים וכיצד יחוברו הקרשים זה לזה, ממה תהיה תקרתו מורכבת
מה עושים בסוכות?
י"ט אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 1, 2026
שחרית לחול המועד סוכות • הקפות שניות •  ברכת כהנים בשידור חי  • מצוות חג הסוכות • שמחת בית השואבה • הושענא רבה  •
סוכות בירושלים 2026 – זמני ברכת הכהנים
כ"ד אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 6, 2026
להלן התאריכים לברכת כהנים בחוה"מ סוכות תשפ"ז: יום שני י"ז תשרי תשפ"ז 28/09/2026 יום חמישי כ' תשרי תשפ"ז 01/10/2026
תפילות לכותל מ140 מדינות – כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרָא לְכָל הָעַמִּים
כ"ה אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 7, 2026
לקראת ראש השנה וכמיטב המסורת: פתקי התפילה שהוטמנו בחצי השנה האחרונה בין אבני הכותל המערבי פונו והועברו לגניזה
הודעה בדבר איתור תורמי ספרי תורה שאינם שמישים במתחם הכותל המערבי
י' חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 21, 2026
במסגרת פרויקט השאלת ספרי תורה מהכותל המערבי, הקרן למורשת הכותל המערבי מתכוונת להעביר להשאלה ספרי תורה הטעונים תיקון ושלא
טקס השבעה למחנה שמונים
כ"ג טבת ה'תשפ"ו
ינואר 12, 2026
טקס השבעה למחנה שמונים ביום ראשון כ״א בִּשְׁבָט תשפ״ו (8/2/2026) בשעה 13:00–15:30 בכותל המערבי.
שר החוץ של דרום סודן בביקורו בכותל המערבי
י"ג תמוז ה'תשפ"ו
יוני 28, 2026
"הבטחתו של אלוקים לעם היהודי היא נצחית – הוא מעולם לא נטש אתכם – אנו, בדרום סודן, עומדים בסולידריות
שר החוץ של צפון מקדוניה: "משמעותה של ירושלים עבור הציוויליזציה העולמית עצומה"
י"ב אלול ה'תשפ"ו
אוגוסט 25, 2026
בביקורו הרשמי הראשון בישראל הגיע שר החוץ של צפון מקדוניה לכותל המערבי, נשא תפילה לשלום והדגיש את חשיבותה העולמית
תפילת יום העצמאות (2026) ה-78 למדינת ישראל
ב' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 19, 2026
בשעה 18:30 תפילת יום העצמאות בשידור חי הציבור מוזמן
יו"ר ועדת ניירות ערך ובורסה בארה"ב בביקור בכותל המערבי
כ"ט טבת ה'תשפ"ו
ינואר 18, 2026
במסגרת ביקורו בישראל הגיע הבוקר (א') יו"ר ועדת ניירות ערך ובורסה בארה"ב מר פול אטקינס לביקור ותפילה בכותל המערבי.
פרופ׳ דן בהט מתארח בפודקאסט אחר כותלנו: “הייתה לנו ההרגשה שאנחנו עוסקים בחרדת קודש”
כ"ד אייר ה'תשפ"ו
מאי 11, 2026
הפרק מציע הצצה נדירה אל ההיסטוריה של מנהרות הכותל, אל הדמויות שפעלו מאחורי הקלעים, ואל תחושת האחריות הגדולה שמלווה
נאום לכנס מתגיירים- ב' סיון תשפ"ו
ג' סיון ה'תשפ"ו
מאי 19, 2026
  נאום לכנס מתגיירים- ב' סיון תשפ"ו (18.5.2026)   לעמוד כאן היום, למרגלות הכותל המערבי, ולראות את הפנים המאירות
ביקור שר החוץ של צ'כיה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה
כ"ז ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 14, 2026
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה הגיע שר החוץ של צ'כיה לביקור מרגש בכותל המערבי, הביע תמיכה חד־משמעית בישראל וקרא לעולם
כוחו של רצון – פרשת ויצא
ז' כסלו ה'תשפ"ז
נובמבר 17, 2026
כיצד הצליח יעקב אבינו להרים לבדו אבן כבדה שקבוצת רועים התקשתה להזיז? הסוד טמון בכוחו של הרצון: כשאדם באמת
חג הסיגד תשפ"ז
כ"ט חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 9, 2026
כמדי שנה וכמיטב המסורת של הקהילה האתיופית, הקרן למורשת הכותל ומשרד ירושלים ומסורת ישראל אירחו היום מאות מבני הקהילה
הדרך אל הגאולה – פרשת תולדות
כ"ח חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 8, 2026
מה מלמד אותנו המאבק בין יעקב לעשיו על תפקידנו בעולם? הרב שמואל רבינוביץ על השילוב שבין סור מרע לעשה
הדיבור המרפא – חיי שרה
כ"ב חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 2, 2026
איך יכולה מילה טובה לרפא לב כואב? סוד האבן הטובה של אברהם אבינו מלמד על הכוח שבדיבור, בהקשבה ובהארת

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

הכותל
הכותל
הכותל
הכותל

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .