שער אל הדבר האמיתי

תרומה – תש"פ
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע 'תרומה' אנו נשאבים אל עולם זר עבור האדם המודרני, ויחד עם זאת קסום ומופלא. אנו קוראים בפירוט נרחב על ההוראות לבניית המשכן – המקדש הזמני שליווה את עם ישראל עד בניית המקדש הקבוע, בהר הבית בירושלים.
tazpit rihal

מה שטחו של המשכן, מה גובהו, ממה יהיו קירותיו עשויים וכיצד יחוברו הקרשים זה לזה, ממה תהיה תקרתו מורכבת וכיצד ניתן יהיה לסגור את פתחו. מה יהיו הכלים המוצבים בתוכו, ממה יהיו כלים אלו עשויים, מה גודלם המדויק, למה ישמשו והיכן יוצבו. אנו עשויים להשתומם: לשם מה עלינו לדעת את כל הפרטים הללו?

חכמי התלמוד והמדרש עסקו בפרשיות אלו מתוך מבט ערכי – סימבולי. על פי תפיסתם, כל פרט מייצג מהות מסוימת, הקיימת במציאות האנושית בכל הדורות ובכל התרבויות. המשכן איננו מבנה זמני בלבד. הוא אכן עמד על תילו במשך מאות שנים עד שתם תפקידו, אך המשמעות שאותה ייצג, לא נעלמה מחיינו. מסיבה זו, במשך אלפי שנים לאחר שהמשכן איננו קיים, מאזינים יהודים שוב ושוב לפרשה זו, ומנסים להבין בעזרת חכמי הדורות את המסרים העולים ממנה.

כך, לדוגמא, הכלי המרכזי שהיה במשכן הוא ארון הברית.
ארון זה עמד בפינה המקודשת ביותר שבמשכן: קודש הקודשים. בתוך הארון היו מונחים שני הלוחות שהוריד משה מהר סיני, שעליהם חרותים 'עשרת הדברות' שנשמעו ב'מעמד הר סיני'. כאשר אנו חושבים על כך שהפריט המרכזי במשכן היה הארון שבתוכו לוחות הברית, אנו מבינים שהמשכן ביקש לשמר את זיכרון 'מעמד הר סיני' באמצעות הצבתה במרכז של התורה, שניתנה באותו מעמד.

הארון מייצג איפוא את מי שאוצר בתוכו את התורה: לומדי התורה, תלמידי חכמים. מכאן נובעות האימרות הבאות המצוטטות מפי גדולי החכמים בבבל בתקופת ה'אמוראים':

" 'ועשו ארון עצי שיטים… וציפית אותו זהב טהור, מבית ומחוץ תצפנו' (שמות כה, י-יא). אמר רבא: כל תלמיד חכם שאין תוכו כחיצוניותו – אינו תלמיד חכם… מכריז רבי ינאי: חבל על מי שאין לו חצר והוא עושה שער לחצר."
(תלמוד בבלי מסכת יומא, דף עב)

אם הארון מייצג את לומד התורה, ה'תלמיד חכם', עלינו להתבונן במרכיביו של הארון ולהקיש מהם לתכונות הרצויות אצל לומד התורה. החיצוניות של הארון עשוייה מזהב, וגם הפנימיות שלו עשוייה מזהב. אם כן, מסיק רבא, תלמיד-חכם צריך שהפנימיות שלו, יראת-השמיים שלו ותכונותיו הנפשיות, תהיינה תואמות לתדמית אותה הוא משדר כלפי חוץ. רבי ינאי מתקדם צעד נוסף: יראת-השמיים היא הדבר העיקרי. התורה איננה אלא שער להיכנס פנימה, לעולם של עבודת הא-ל, לעולם של אחריות ומסירות, של מידות טובות ואכפתיות. מי שלומד תורה ואיננו רוכש תכונות אלו, הרי הוא כמי שבונה שער שאינו מוביל לשום מקום.

ללימוד התורה יש מטרה. אם ניקח כדוגמא את משה רבינו, שהוא אב-טיפוס של תלמיד-חכם. לא היה אדם בהיסטוריה של העם היהודי שלמד ולימד יותר ממשה, אך התורה מוצאת לנכון לשבח אותו על תכונת הענווה שניחון בה: "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר יב, ג). כל אדם שלומד תורה, ראוי שיצטייד בידיעה חשובה זו: התורה היא השער, והיא השער הנכון והראוי, לעולם של יראת שמיים, מידות מתוקנות, יושר וענווה.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת צו

ירושלים
כניסה:
18:16
יציאה:
19:34
תל אביב
כניסה:
18:40
יציאה:
19:36
חיפה
כניסה:
18:28
יציאה:
19:36
באר שבע
כניסה:
18:40
יציאה:
19:35

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 28, 2024
קשה לתאר במילים את עוצמת המעמד שזכינו בתוך רבבות עם ישראל להיות חלק ממנו במוצאי תענית אסתר השנה בכותל
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 28, 2024
אבידה גדולה היא לעם היהודי! פעולותיו יעמדו לעד וזכרו הטוב לא ישכח. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 27, 2024
מר סימאון אויונו אסונו אנגואה לתפילה וסיור בכותל המערבי.
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 27, 2024
לקראת חג הפסח תשפ"ד (2024), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.
ב׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 11, 2024
מדוע דוד, שכה השתוקק לבנות את המקדש, לא בנה אותו בעצמו אלא השאיר את המלאכה לשלמה בנו?
ל׳ בשבט ה׳תשפ״ג
פברואר 21, 2023
האם ניתן לעשות דברים במידה מדויקת או בזמן מדויק, או שהדבר איננו אפשרי. זוהי מחלוקת עובדתית שיש לה השלכות
ל׳ בשבט ה׳תשפ״ב
פברואר 1, 2022
מהי ההדגשה השבה וחוזרת על עצמה בתיאור התרומה לבניית המשכן? זו אותה "נדיבות לב" הנדרשת בכדי שהאדם יעניק מהונו
ד׳ באדר ה׳תשפ״א
פברואר 16, 2021
פרשת תרומה – תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
שתי הפרשיות אותן נקרא בשבתות הקרובות, 'תרומה'
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
לתשומת ליבכם! בין התאריכים: כ"א טבת תשפ"ד, ה- 02/01/2024 ועד ו׳ בְּנִיסָן תשפ״ד תשפ"ד, ה-14/04/2024 יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות
ו׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 15, 2024
תחת כיפת השמים והגשם הירושלמי, בא"ח גבעתי בטקס השבעה ראשון במעמד אלפים מאז פרוץ המלחמה. השבעה באח גבעתי בתאריך
כ״ה בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 6, 2024
מר פנס התקבל באהדה ע"י מתפללי הכותל שבירכו אותו על הגעתו ותמיכתו בישראל.
ט״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 25, 2024
כ״ה באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 5, 2024
הסיור כלל ביקור באתרי מורשת הכותל המערבי ובמיצג החדש שעתיד להיפתח, תצפיות מרהיבות וחיבור למורשת הכותל המערבי.
כ״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 7, 2024
לאחר הטבח הנורא, הם עשו את הבלתי יאמן כדי להציל חיים – והגיעו לכותל לספר את סיפורם המרגש
ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 10, 2024
לאחר התפילה הנערים והנערות סיירו ב'מבט אל העבר' באמצעות משקפות מציאות מדומה, וצפו במיצג החדש שיפתח בקרוב לציבור הרחב.
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ג
יולי 4, 2023
הקרן למורשת הכותל המערבי בשיתוף עיריית ראשון לציון חגגו בר ובת מצוה מאוחרת לניצולי שואה בכותל המערבי
ב׳ בסיון ה׳תשפ״ג
מאי 22, 2023
מאות מחסידי סערט ויזניץ בראשות כ"ק האדמו"ר שליט"א הגיעו הערב לתפילה ושירה מרגשת בכותל המערבי
ה׳ באב ה׳תשפ״ג
יולי 23, 2023
מסופר על רבה של ירושלים לפני כמאה שנה, הרב יוסף חיים זוננפלד
כ״ט בתמוז ה׳תשפ״ג
יולי 18, 2023
היום, כ"ט בתמוז, חל יום פטירתו של אחד מפרשני המקרא והתלמוד החשובים ביותר – רבי שלמה יצחקי
ט״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 26, 2024
אנו חיים את החיים במהירות, בבהלה, רודפים אחרי הכסף וחולמים שהוא יהפוך אותנו למאושרים, ובינתיים מפסידים את היופי הנפלא
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
בשיאה של העצרת נשאו כולם, כאיש אחד בלב אחד, קריאת שמע ישראל.
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
את חג הפורים אנו חוגגים על הנס של הצלת העם היהודי במאה החמישית לפני הספירה, אך יותר מכך אנו
י׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 20, 2024
הקורבנות הם הביטוי העתיק לרצונו של האדם להתקרב אל הא-ל, לפגוש בו, לחוש בנוכחותו. אם נתרגם זאת לתרבות שלנו,
No more articles to load

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .