דיוק, פרפקציוניזם ורצון טוב – פרשת תרומה

האם ניתן לעשות דברים במידה מדויקת או בזמן מדויק, או שהדבר איננו אפשרי. זוהי מחלוקת עובדתית שיש לה השלכות הלכתיות שונות.

פרשת תרומה תשפ"ג

הרב הגאון שמוא רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת 'תרומה' שאותה נקרא בשבת בבית הכנסת עוסקת בהוראות לבניית ה'משכן' – המקדש הזמני שליווה את בני ישראל במסעם במדבר, והמשיך להתקיים לאחר שנכנסו לארץ ישראל עד בניית המקדש הקבוע בירושלים בתקופת שלמה המלך. במשכן, כמו במקדש שנבנה מאוחר יותר, היו רהיטים וחפצים ששימשו את הכוהנים בעבודתם: ארון הברית שהיה מונח בחלק הפנימי והמוסתר של המשכן, ובתוכו היו מונחים שני לוחות הברית שקיבל משה בהר סיני; מזבח קטן לקטורת המפיצה ריח נעים בחלל המשכן; המנורה המפורסמת, שתבליט שלה חקוק על שער טיטוס ברומא, ובה הדליקו הכוהנים שבעה נרות מדי יום; שולחן שעליו הונח 'לחם הפנים' שאותו אכלו הכוהנים מדי שבת; ובחצר המשכן עמדו המזבח הגדול שעליו הוקרבו הקורבנות וכיור שבו רחצו הכוהנים את ידיהם ורגליהם לפני שניגשו לעבוד במשכן.

לכל הכלים הללו, כמו גם למבנה המשכן עצמו, נתן א-לוקים הוראות מדויקות כיצד לבנות. ההוראות הללו מתייחסות לחומרים שמהם עשויים המשכן וכליו ולגודל שבו הם צריכים להיעשות. כך, לדוגמה, מידותיו של הארון הן שתי אמות וחצי על אמה וחצי בגובה אמה וחצי ('אמה' היא מידה קדומה שמקבילה לכ-45 ס"מ) ומידותיו של השולחן הן שתי אמות על אמה בגובה אמה וחצי, ואילו המשכן עצמו בנוי ממספר מדויק של קרשי עץ ברוחב אמה וחצי ובגובה עשר אמות.

מידות מדויקות אלו מצוטטות בתלמוד הבבלי בקשר למחלוקת מעניינת. חכמים נחלקו האם "אפשר לצמצם" או "אי אפשר לצמצם", כלומר, האם ניתן לעשות דברים במידה מדויקת או בזמן מדויק, או שהדבר איננו אפשרי. זוהי מחלוקת עובדתית שיש לה השלכות הלכתיות שונות. התלמוד מבקש להוכיח את נכונות הדעה ש"אפשר לצמצם", כלומר שיש יכולת אנושית לעשות דברים מדויקים, מן המידות המדויקות של המשכן וכליו. אם א-לוקים הורה לבנות את המשכן ואת הכלים המוצבים בו במידות מדויקות, הרי לנו שמצופה מן האדם לבצע זאת במדויק. ציפייה זו אפשרית רק אם יש ביכולתו של האדם לעשות דברים מדויקים, כך שיש לנו הוכחה שיכולת זו קיימת ו"אפשר לצמצם".

על הוכחה זו משיב התלמוד במילים הבאות:

"שאני התם, דרחמנא אמר עביד, ובכל היכי דמצית למיעבד – ניחא ליה"
(מסכת בכורות, דף יז),

כלומר, שונה הדבר שם, שא-לוקים אמר 'עשה', ועל האדם מוטל לעשות ככל שביכולתו, ומעשיו הינם רצויים לפני א-לוקים, גם אם לא הצליח לעשות את הדברים במדויק.

דברים אלו מלמדים אותנו שני עקרונות חשובים עבור כל אדם. האחד: א-לוקים איננו מצפה מן האדם לעשות דברים שאין לו יכולת לבצעם. אם קיימת הוראה כלשהי, מצווה או איסור, המופנית כלפי האדם – זוהי הוכחה שהדבר הוא בתחום יכולתו של האדם. במקרים חריגים שהאדם באמת אינו יכול לעשות את המצווה, הוא נחשב כאנוס, והכלל התלמודי קובע בנחרצות: "אונס – רחמנה פטריה", דבר שהאדם אנוס ואינו יכול לעשות, א-לוקים פוטר אותו מן המעשה. כמובן, שאין מדובר בהיתר גורף. האדם צריך לשקול היטב את יכולתו, להתייעץ ולחפש פתרונות. אולם כאשר האדם באמת מנוע מלקיים את המצווה, הוא פטור ממנה.

העיקרון השני נובע מן הראשון והוא חשוב לא פחות: גם כאשר ההלכה מעניקה לנו הוראה מדויקת על מעשה מסוים, אם ניסינו והצלחנו בו באופן חלקי בלבד – מעשינו רצויים לפני א-לוקים. אין ביהדות ציפייה פרפקציוניסטית שהאדם יצליח תמיד לעשות את הדברים במדויק. הרצון והמאמץ הם החשובים, וכאשר האדם רוצה ומשתדל לעשות מעשה נכון, הדבר מוערך גם אם התוצאות הן חלקיות. זאת משום ש"רחמנא – ליבא בעי", א-לוקים מבקש את לבו של האדם, את רצונו ואת מוכנותו להקריב ולהתאמץ. גם תוצאות חלקיות נחשבות מספיק כאשר הן מבוססות על רצון כנה של האדם לעשות את המעשה הנכון.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בהעלתך

ירושלים
כניסה:
19:05
יציאה:
20:28
תל אביב
כניסה:
19:30
יציאה:
20:31
חיפה
כניסה:
19:19
יציאה:
20:32
באר שבע
כניסה:
19:27
יציאה:
20:28

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ״ז בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 25, 2025
ארון הברית, הכרובים ואהבת ישראל – איך מקום הקדושה העליונה מבטא חיבה, אחדות והשראת השכינה גם בזמנים של חורבן
ב׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 11, 2024
מדוע דוד, שכה השתוקק לבנות את המקדש, לא בנה אותו בעצמו אלא השאיר את המלאכה לשלמה בנו?
ל׳ בשבט ה׳תשפ״ב
פברואר 1, 2022
מהי ההדגשה השבה וחוזרת על עצמה בתיאור התרומה לבניית המשכן? זו אותה "נדיבות לב" הנדרשת בכדי שהאדם יעניק מהונו
ד׳ באדר ה׳תשפ״א
פברואר 16, 2021
למעשה, סיפור בניית המשכן וכליו פרוש בכ-400 פסוקים, פי עשר ויותר מתיאור בריאת העולם! בתלמוד הירושלמי כתוב שהפירוט הראשון
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
הפרשה פותחת בדיבור שהופנה אל משה:  "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה." (שמות כה, ב) את הכסף הדרוש
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
כאשר מתבוננים במשכן ובכליו, עולה מיד ההשוואה לבית המיועד למגורים. השוואה זו נעשתה כבר במקרא, כאשר 'קודש הקודשים' שבו
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
בתוך המשכן מוצבים מספר כלים: ארון ללוחות הברית, מזבח עבור הקטורת, מנורה ושולחן שעליו מונח 'לחם הפנים'. שלושה מתוך
כ״ט בשבט ה׳תש״פ
פברואר 24, 2020
מה שטחו של המשכן, מה גובהו, ממה יהיו קירותיו עשויים וכיצד יחוברו הקרשים זה לזה, ממה תהיה תקרתו מורכבת
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 21, 2024
השחקנית התרגשה מהביקור שלה בכותל, ובסיום אמרה כי היא יודעת שיש לה שליחות להיות שגרירה של העם היהודי בעולם
י״ח בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 24, 2024
טקס השבעת מחזור מרץ 24 של חטיבת גולני הערב ברחבת הכותל המערבי
כ״ה בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 26, 2024
מאותו סיפור עברו למעלה מאלפיים שנה. ומשכך אנו עלולים לתהות על מהות השמחה הזו בזמננו אנו.
כ״ט באייר ה׳תשפ״ה
מאי 27, 2025
במהלך הביקור, התרגש הסנאטור לפגוש קבוצת תלמידים צעירים שהגיעו לחגוג את מסיבת הסידור שלהם ברחבת הכותל.
א׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 5, 2024
מאות משתתפים כעת ערב ראש חודש מנחם אב בעצרת תפילה וזעקה
כ׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 21, 2024
צפו בדבריו של אל"מ במיל' אילן דיקשטיין אביו של עברי הי"ד לאחר ביקורם בכותל
ט״ז בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 12, 2025
בסיום הביקור המרגש הוענק לנשיא מיליי מטבע מקורי מתקופת המרד הגדול – משנת 70 לספירה
ט״ו בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 11, 2025
שר החוץ של זמביה ביקר בכותל המערבי והביע תמיכתו ביחסים הדיפלומטיים עם ישראל תוך תפילה אישית בין אבני הכותל.
י״ד בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 10, 2025
בסיום הביקור נשא הנשיא תפילה אישית, וחתם בספר המבקרים: "חירות לציון"
י״ג בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 9, 2025
סיפורה של מרים מלמד אותנו לבקר מתוך אחריות – בלי לשון הרע, ובלי לפגוע.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .