למעשה, סיפור בניית המשכן וכליו פרוש בכ-400 פסוקים, פי עשר ויותר מתיאור בריאת העולם! בתלמוד הירושלמי כתוב שהפירוט הראשון עוסק ב”משכן ראשון” ואילו הפירוט השני עוסק ב”משכן שני”. אומנם זה לא מובן, שהרי היה משכן אחד בלבד!
הרבי מליובאוויטש הסביר שהכוונה לפער שבין התכנון והביצוע. “משכן ראשון” הוא המשכן שבתכנון, כפי שהוא בשמים, ברעיון. לעומת זאת “משכן שני” הוא המשכן כפי שהוא מתממש במציאות. לעולם יתקיים פער בין התכנון לביצוע, ולשם ההכרה בפער זה חוזרת התורה ומפרטת לנו בדיוק את ביצוע ההוראות לבניית המשכן.
פער זה מסביר גם את דברי המשנה במשכת אבות:
“רבן שמעון בן גמליאל אומר: על שלושה דברים העולם קיים: על הדין, על האמת ועל השלום.”
(משנה אבות, א, יח)
במבט ראשון מדובר בעמדות סותרות. הדין והאמת תובעים את הנחרצות ואת הדיוק, ואילו השלום יכול להתממש רק על ידי פשרה וויתור. כיצד ניתן לקיים גם את האמת וגם את השלום, ועוד לטעון שהעולם מתקיים רק כאשר שניהם – האמת והשלום – קיימים?
כוונתו של רבן שמעון בן גמליאל היא לפער שבו אנו עוסקים: בין הרעיון למימושו. הרעיון צריך להיות טהור ואמיתי; המימוש לעולם יהיה כרוך בפשרות ובויתורים.
אם כן, אולי א-לוקים מאוכזב מהביצוע? אולי העשייה האנושית הבלתי-מושלמת אינה ראוייה בעיניו? כיצד נוכל לדעת זאת?
בתיאור הביצוע של בניית המשכן חוזר שוב ושוב המשפט שהדברים נעשו “כאשר ציווה ה’ את משה”. האם אכן הדברים נעשו במדויק? האם לא התקיים פער בין הציווי לביצוע? בתלמוד הבבלי (מסכת בכורות דף יז) עמדו חכמים על שאלה זו ותמהו: כיצד ניתן היה לדייק במידות המשכן והמזבח, הלוא הדיוק המוחלט הוא בלתי-אפשרי? על כך השיבו בתלמוד, שא-לוקים איננו בא אל האדם בדרישה בלתי אפשרית. אם א-לוקים הורה לעשות, הוא לקח בחשבון גם את אי-הדיוק האנושי ובכך הוא רוצה.
א-לוקים מעוניין במעשי האדם הלא-מושלמים. אם א-לוקים היה מעוניין במעשים מושלמים, הוא היה בורא אותנו בעלי יכולת מופלאה שכזו. פרשיות המשכן מלמדות אותנו להעריך גם מעשה חלקי, לא מושלם ולא מדוייק. זה נכון ביחס לעבודת ה’ וזה נכון גם ביחס ליחסים בינאישיים: אם הצלחנו להיות טובים יותר כלפי הזולת, אנו ראויים להערכה, גם אם ההצלחה הייתה חלקית וזמנית; אם אדם הצליח להתעלות מעל האגו ולראות את האחר – גם אם לזמן מוגבל – זהו הישג פנטסטי.
אי-השלמות מלווה אותנו בכל פינה בחיים, אך אין בה כדי להעכיר את ההישגים שלנו. התקדמות אנושית מושגת כאשר אנו לומדים לייקר גם הישגים חלקיים ולא מדויקים, ומתוך כך מבקשים להתקדם הלאה, לעוד הישג בלתי-מושלם.
