עם של נדיבי לב – פרשת תרומה

מהי ההדגשה השבה וחוזרת על עצמה בתיאור התרומה לבניית המשכן? זו אותה "נדיבות לב" הנדרשת בכדי שהאדם יעניק מהונו למען מטרה נאצלת כלשהי.

פרשת תרומה תשפ"ב

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת השבוע, כשמה כן היא: פרשת 'תרומה'. הפרשה כולה עוסקת בהליך מפורט ומסודר של בניית המשכן – המקדש הזמני שפעל במשך מאות שנים, עד הקמת בית המקדש בהר הבית שבירושלים.

אחד מעקרונות היסוד המלווים את בניית המשכן היא ההשתתפות העממית הרחבה של כל עם ישראל בבניית המשכן. המשכן, שהוא בעצם המקדש הראשון של עם ישראל, לא נבנה באמצעות תרומה של אדם יחיד, מעשירי ישראל, ואף לא מהונם של קבוצת נדיבים. הוא נבנה – באופן מכוון – מתרומות קטנות שנאספו מכל אחד ואחת, מכל פרט בודד בעם ישראל.

מה המטרה של שיטת איסוף תרומות מורכבת שכזו? מדוע לא פנו אל אחד האנשים האמידים ביותר שיש ביכולתו להקים את המשכן ממסד ועד טפחות? אנו רואים כאן את הרצון האלוקי שכל אדם מישראל יהיה שותף מלא לפרויקט הרוחני הגדול של בניית המשכן. הסיכון הגדול ביותר של מקומות קדושים, באשר הם, הוא שהם יהפכו לנחלתו של אדם בודד או קבוצה קטנה בעם. מצב כזה עלול להפוך את המשכן למקום המנותק משכבות רחבות בעם, מצב ממנו חפצה התורה להימנע בכל מחיר.

אך מעבר לזה, ישנה מטרה נוספת בשיטה זו של בניית המשכן. מטרה המודגשת בפסוקים הבאים:

מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי
(שמות כה, ב)

 

כל נדיב לבו יביאה את תרומת ה'
(שם לה, ה)

 

כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם להביא…
(שם שם, כט)

מהי ההדגשה השבה וחוזרת על עצמה בתיאור התרומה לבניית המשכן? זו אותה "נדיבות לב" הנדרשת בכדי שהאדם יעניק מהונו למען מטרה נאצלת כלשהי.

באחד מהתרגומים הקדומים של התורה המכונה "תרגום יונתן" מופיעה כאן הוספה מעניינת: "מאת כל איש אשר ידבנו לבו – ולא באלימות". כלומר, אותה תרומה שכל אדם מישראל הביא למשכן, היתה אמורה לבוא דווקא מנדיבות לבו, כתוצאה מרצון טוב, ולא בכפייה.

 

כאן אנו שבים אל המטרה הנוספת שהושגה בשיתוף העם כולו בבניית המשכן. התרומה, מעבר להיותה פעולה טובה ומיטיבה, היא גם פעולה מחנכת. כאשר האדם מעניק מעצמו, ועושה זאת ללא כל כפייה אלא מרצונו הטוב, הוא הופך ל"נדיב לב". אדם שמצליח להכניס יד לכיס של עצמו ולהושיט אותה יד באהבה לזולת או למטרה נאותה אחרת, הוא אדם שלבו הופך להיות לב רגיש, אוהב וחומל.

 

בניית המשכן אמורה להיעשות בשיתוף העם כולו, כי מעבר למשכן עצמו קיימת כאן מטרה מחנכת. רצונו של אלוקים הוא שהעם כולו ישתתף בתרומה, כדי שהעם כולו יהפוך להיות עם שהוא דוגמא ומופת לאנושות כולה, ביחסו אל הזולת, בהשתתפותו בסבל של אדם אחר, בחמלה וביחסים בינאישיים שהם "אור לגויים" – לפיד מוסרי שמאיר את העולם כולו באור יקרות.

 

לא בכדי, נאמר בפתח פרשתינו: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". ואמרו חכמים: "בתוכו" לא נאמר- שהרי כך היה צריך להתבטא כשמדובר במשכן יחיד. אלא "בתוכם"- בתוך כל אחד ואחד. כלומר שמטרת המשכן הייתה להשכין את שכינת קל בתוך לב כל אחד ואחת מאיתנו, ולחנך אותנו, ולא איזה אלמנט של הנצחה או זכרון.

 

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת חקת

ירושלים
כניסה:
19:08
יציאה:
20:30
תל אביב
כניסה:
19:32
יציאה:
20:33
חיפה
כניסה:
19:22
יציאה:
20:34
באר שבע
כניסה:
19:30
יציאה:
20:30

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"ז שבט ה'תשפ"ה
פברואר 25, 2025
ארון הברית, הכרובים ואהבת ישראל – איך מקום הקדושה העליונה מבטא חיבה, אחדות והשראת השכינה גם בזמנים של חורבן
ב' אדר א' ה'תשפ"ד
פברואר 11, 2024
מדוע דוד, שכה השתוקק לבנות את המקדש, לא בנה אותו בעצמו אלא השאיר את המלאכה לשלמה בנו?
ל' שבט ה'תשפ"ג
פברואר 21, 2023
האם ניתן לעשות דברים במידה מדויקת או בזמן מדויק, או שהדבר איננו אפשרי. זוהי מחלוקת עובדתית שיש לה השלכות
ד' אדר ה'תשפ"א
פברואר 16, 2021
למעשה, סיפור בניית המשכן וכליו פרוש בכ-400 פסוקים, פי עשר ויותר מתיאור בריאת העולם! בתלמוד הירושלמי כתוב שהפירוט הראשון
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
הפרשה פותחת בדיבור שהופנה אל משה:  "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה." (שמות כה, ב) את הכסף הדרוש
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
כאשר מתבוננים במשכן ובכליו, עולה מיד ההשוואה לבית המיועד למגורים. השוואה זו נעשתה כבר במקרא, כאשר 'קודש הקודשים' שבו
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
בתוך המשכן מוצבים מספר כלים: ארון ללוחות הברית, מזבח עבור הקטורת, מנורה ושולחן שעליו מונח 'לחם הפנים'. שלושה מתוך
כ"ט שבט ה'תש"פ
פברואר 24, 2020
מה שטחו של המשכן, מה גובהו, ממה יהיו קירותיו עשויים וכיצד יחוברו הקרשים זה לזה, ממה תהיה תקרתו מורכבת
כ"ט אייר ה'תשפ"ה
מאי 27, 2025
בס"ד יום ירושלים- תשפ"ה ריקוד הדגלים- תשפ"ה אמר רבי בנימין: "עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים אבנים טובות ומרגליות, וכל
ט"ו אייר ה'תשפ"ה
מאי 13, 2025
טקס השבעת גבעתי יתקיים בתאריך 16/06/2025 בין השעות 14:00 עד לשעה 20:30
כ"ב ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 20, 2025
ההשבעה תתקיים בתאריך 07/05/2025 מהשעה 14:00 עד לשעה 20:00
ה' שבט ה'תשפ"ה
פברואר 3, 2025
שר החוץ והרמטכ"ל של תאילנד ביקרו בכותל המערבי, הביעו תודה על שחרור החטופים והתפללו לשובם של שלושת התאילנדים שנותרו
ז' סיון ה'תשפ"ה
יוני 3, 2025
טקס השבעה לתותחנים ביום יום ראשון ז׳ בֶּאֱלוּל תשפ״ה (31/8/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לכפיר ביום יום שני ה׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ו (27/10/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
י' חשון ה'תשפ"ה
נובמבר 11, 2024
הרב יונתן זקס, היה הרב הראשי של בריטניה. הרב יונתן זקס נולד בשנת 1948 והיה אחת הדמויות המשמעותיות בהגות היהודית
כ"א אלול ה'תשפ"ד
ספטמבר 24, 2024
מדי שנה, נשלחים מכתבים ממדינות שונות עבור 'אלוקים', מתוך תקווה ותפילה שיגיעו אל יעדם גם ללא ציון כתובת מוסדרת.
כ"ה תמוז ה'תשפ"ד
יולי 31, 2024
התרגשנו לארח את שורדות השואה ג'ינה כחלון, ייטי גרינבלט ועדה פקל, שהגיעו במסגרת פרויקט 'אמבולנס המשאלות'
ז' אלול ה'תשפ"ד
ספטמבר 10, 2024
את הבדיקה עורך צוות בודקים בראשות מהנדסים, בפיקוחו ההלכתי של רב הכותל המערבי ובשיתוף רשות העתיקות.
י"ג תשרי ה'תשפ"ה
אוקטובר 15, 2024
טקס השבעה למשמר הגבול יתקיים בכותל המערבי ביום שלישי התאריך 29/10/2024 מהשעה 16:00 עד השעה 20:00 השבעת לוחמי ולוחמות
ד' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 30, 2025
הכוח של האמונה הפשוטה – גם כשאין היגיון, גם כשקשה. פרשת חוקת מלמדת איך שורדים בזכות אמונה.
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לבא"ח גבולות ביום יום שני ט״ו בֶּאֱלוּל תשפ״ה (8/9/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ל' סיון ה'תשפ"ה
יוני 26, 2025
אלפים התאחדו בכותל המערבי לתפילת ראש חודש חגיגית בהודיה והלל על הנסים שהתרחשו במהלך מלחמת 'עם כלביא'
כ"ח סיון ה'תשפ"ה
יוני 24, 2025
עם סיום מלחמת 'עם כלביא' והסרת מגבלות ההתקהלות שהוטלו על-ידי פיקוד העורף, שב הכותל המערבי לפעול כסדרו, ומאות מתפללים

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .