עם של נדיבי לב

מהי ההדגשה השבה וחוזרת על עצמה בתיאור התרומה לבניית המשכן? זו אותה "נדיבות לב" הנדרשת בכדי שהאדם יעניק מהונו למען מטרה נאצלת כלשהי.

פרשת תרומה תשפ"ב

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת השבוע, כשמה כן היא: פרשת 'תרומה'. הפרשה כולה עוסקת בהליך מפורט ומסודר של בניית המשכן – המקדש הזמני שפעל במשך מאות שנים, עד הקמת בית המקדש בהר הבית שבירושלים.

אחד מעקרונות היסוד המלווים את בניית המשכן היא ההשתתפות העממית הרחבה של כל עם ישראל בבניית המשכן. המשכן, שהוא בעצם המקדש הראשון של עם ישראל, לא נבנה באמצעות תרומה של אדם יחיד, מעשירי ישראל, ואף לא מהונם של קבוצת נדיבים. הוא נבנה – באופן מכוון – מתרומות קטנות שנאספו מכל אחד ואחת, מכל פרט בודד בעם ישראל.

מה המטרה של שיטת איסוף תרומות מורכבת שכזו? מדוע לא פנו אל אחד האנשים האמידים ביותר שיש ביכולתו להקים את המשכן ממסד ועד טפחות? אנו רואים כאן את הרצון האלוקי שכל אדם מישראל יהיה שותף מלא לפרויקט הרוחני הגדול של בניית המשכן. הסיכון הגדול ביותר של מקומות קדושים, באשר הם, הוא שהם יהפכו לנחלתו של אדם בודד או קבוצה קטנה בעם. מצב כזה עלול להפוך את המשכן למקום המנותק משכבות רחבות בעם, מצב ממנו חפצה התורה להימנע בכל מחיר.

אך מעבר לזה, ישנה מטרה נוספת בשיטה זו של בניית המשכן. מטרה המודגשת בפסוקים הבאים:

מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי
(שמות כה, ב)

 

כל נדיב לבו יביאה את תרומת ה'
(שם לה, ה)

 

כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם להביא…
(שם שם, כט)

מהי ההדגשה השבה וחוזרת על עצמה בתיאור התרומה לבניית המשכן? זו אותה "נדיבות לב" הנדרשת בכדי שהאדם יעניק מהונו למען מטרה נאצלת כלשהי.

באחד מהתרגומים הקדומים של התורה המכונה "תרגום יונתן" מופיעה כאן הוספה מעניינת: "מאת כל איש אשר ידבנו לבו – ולא באלימות". כלומר, אותה תרומה שכל אדם מישראל הביא למשכן, היתה אמורה לבוא דווקא מנדיבות לבו, כתוצאה מרצון טוב, ולא בכפייה.

 

כאן אנו שבים אל המטרה הנוספת שהושגה בשיתוף העם כולו בבניית המשכן. התרומה, מעבר להיותה פעולה טובה ומיטיבה, היא גם פעולה מחנכת. כאשר האדם מעניק מעצמו, ועושה זאת ללא כל כפייה אלא מרצונו הטוב, הוא הופך ל"נדיב לב". אדם שמצליח להכניס יד לכיס של עצמו ולהושיט אותה יד באהבה לזולת או למטרה נאותה אחרת, הוא אדם שלבו הופך להיות לב רגיש, אוהב וחומל.

 

בניית המשכן אמורה להיעשות בשיתוף העם כולו, כי מעבר למשכן עצמו קיימת כאן מטרה מחנכת. רצונו של אלוקים הוא שהעם כולו ישתתף בתרומה, כדי שהעם כולו יהפוך להיות עם שהוא דוגמא ומופת לאנושות כולה, ביחסו אל הזולת, בהשתתפותו בסבל של אדם אחר, בחמלה וביחסים בינאישיים שהם "אור לגויים" – לפיד מוסרי שמאיר את העולם כולו באור יקרות.

 

לא בכדי, נאמר בפתח פרשתינו: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". ואמרו חכמים: "בתוכו" לא נאמר- שהרי כך היה צריך להתבטא כשמדובר במשכן יחיד. אלא "בתוכם"- בתוך כל אחד ואחד. כלומר שמטרת המשכן הייתה להשכין את שכינת קל בתוך לב כל אחד ואחת מאיתנו, ולחנך אותנו, ולא איזה אלמנט של הנצחה או זכרון.

 

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

לתרומה

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת כי תשא

ירושלים
כניסה:
16:57
יציאה:
18:14
תל אביב
כניסה:
17:20
יציאה:
18:16
חיפה
כניסה:
17:07
יציאה:
18:15
באר שבע
כניסה:
17:21
יציאה:
18:16

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ב׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 11, 2024
מדוע דוד, שכה השתוקק לבנות את המקדש, לא בנה אותו בעצמו אלא השאיר את המלאכה לשלמה בנו?
ל׳ בשבט ה׳תשפ״ג
פברואר 21, 2023
האם ניתן לעשות דברים במידה מדויקת או בזמן מדויק, או שהדבר איננו אפשרי. זוהי מחלוקת עובדתית שיש לה השלכות
ד׳ באדר ה׳תשפ״א
פברואר 16, 2021
פרשת תרומה – תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
שתי הפרשיות אותן נקרא בשבתות הקרובות, 'תרומה'
כ״ט בשבט ה׳תש״פ
פברואר 24, 2020
תרומה – תש"פ
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע 'תרומה' אנו נשאבים אל עולם זר עבור
ה׳ באלול ה׳תשפ״ג
אוגוסט 22, 2023
ח׳ בתשרי ה׳תשפ״ד
ספטמבר 23, 2023
ערב יום הכיפורים: מעל 2 מיליון איש השתתפו במעמדי הסליחות בכותל המערבי במהלך חודש אלול ובעשרת ימי תשובה בכותל
ט׳ בתשרי ה׳תשפ״ג
אוקטובר 4, 2022
רבבות השתתפו הלילה במעמד הסליחות המרכזי של ערב יום הכיפורים תשפ"ג בכותל המערבי
כ״ח באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 15, 2023
טקס השבעת גבעתי יתקיים בתאריך 30/05/2024 בין השעות 19:00 עד לשעה 20:30
ט״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 25, 2024
הבוקר (א) ברחבת הכותל המערבי עבודת תחזוקה של משטרת ישראל בתיאום הקרן למורשת הכותל המערבי לטובת בטיחות ובטחון המתפללים.
י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 22, 2024
"הכותל הוא המקום הכי מתאים להודות על החיים" כך הגיבו הפצועים שנפגעו בלחימה בעזה בביקור מיוחד
ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 13, 2024
צפו בדבריהם המרגשים של לוחמי המילואים שהגיעו היישר ממשימות בעזה
ה׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 14, 2024
היחידה להנצחת החייל של משרד הביטחון, אשר עובדים סביב השעון מאז תחילת המלחמה בהנצחה, קבורה ואזכרה לכל חללי צה"ל
י״א במרחשון ה׳תשפ״ד
אוקטובר 26, 2023
מרן זצ"ל היה נוהג להגיע לפקוד את הכותל המערבי במשך כל השנה כולה, ובפרט היה מקפיד לעלות לרגל בכל
כ״ד בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 9, 2023
בהמשך לאזעקות בירושלים, ציבור המתפללים שנכח ברחבת הכותל התפנה למרחבים המוגנים במנהרות הכותל וכן במתחם התפילה המקורה קשת וילסון.
ב׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 15, 2023
בימים אלה אנו פוגשים ברחבת הכותל בני משפחה רבים אשר איבדו את היקר להם מכל.
ז׳ בתשרי ה׳תשפ״ד
ספטמבר 22, 2023
המעמד הועבר בשידור חי על ידי משרד ירושלים ומסורת ישראל על גבי חומות העיר העתיקה.
ט״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 25, 2024
משה לא חשב שניתן לראות את אלוקים, ראייה כפשוטה. הוא ביקש להתעלות להשגה שכלית שמעבר ליכולת האנושית
י״ב באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 21, 2024
הטקס התקיים בתאריך יום ד 21/02/2024 18:00-20:00‎
י״ב באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 21, 2024
מידע למגישים מועמדות לקורס ההכשרה להדרכת סיורים ותכניות חינוכיות- אביב תשפ"ד
י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 20, 2024
טקס השבעת למשמר הגבול תתקיים בתאריך יום ג 20/02/2024 מהשעה 18:00 עד השעה 20:00 ‎
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מבט אל העבר

חדש – מסלול הגשר הגדול

חדש – מרכז שרשרת הדורות

מנהרות הכותל – מסלול האבן הגדולה (הקלאסי)

המסע לירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט