נוכחות אלוהית ופרשנות אנושית

פרשת תרומה תשע"ח
הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע, 'תרומה', אנו קוראים את הציווי "ויקחו לי תרומה... ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", כשלאחר מכן מופיע פירוט רחב כיצד יש לבנות את המשכן המקדש הזמני שליווה את עם ישראל בנדודי המדבר ובארץ ישראל עד בניית המקדש בירושלים ואיך יוצרים את הכלים שבתוכו: ארון ללוחות הברית, שולחן, מנורה ומזבח.
בית כנסת שערי תשובה

כאשר מתבוננים במשכן ובכליו, עולה מיד ההשוואה לבית המיועד למגורים. השוואה זו נעשתה כבר במקרא, כאשר 'קודש הקודשים' שבו מוצב הארון, מכונה "חדר המיטות" (מלכים ב', יא, ב-ג). מלבד זאת, שולחן ומנורה הם הרהיטים הבסיסיים שהופכים את הבית ראוי למגורים (השווה: מלכים ב', ד, י: "ונשים לו שם מיטה ושולחן וכיסא ומנורה"). מכאן עולה, כמובן, התמיהה: וכי אלוהים זקוק לבית להתגורר בו? וכי האל הטרנסצנדנטי מוגבל, חלילה, למקום ספציפי?שלמה המלך, שבנה את המקדש בירושלים, ביטא תמיהה זו באופן ברור ביום הקמת המקדש, כאשר אמר:

"כי האומנם ישב אלוהים על הארץ?! הנה השמים ושמי-השמים לא יכלכלוך (=לא יכילו אותך), אף כי הבית הזה אשר בניתי!"
(מלכים א', ח, כז)

ובכל זאת הוא בנה את בית המקדש, על פי הציווי האמור בפרשת השבוע. מה פשרו של ציווי זה? חכמי המדרש ביקשו לתת מענה לשאלה זו, ועשו זאת באמצעות משל:

"מלך שהיה לו בת יחידה, בא אחד מן המלכים ונשאה וביקש ללכת לארצו וליטול עימו את אשתו. אמר לו אביה: בתי שנתתי לך יחידה היא לי. לפרוש ממנה – איני יכול; לומר לך 'אל תטלה' – איני יכול שהרי היא אשתך; אלא טובה זו עשה לי, שבכל מקום שאתה הולך עשה לי קיטון (=חדר) אחד שאדור אצלכם, מפני שאיני יכול להניח את בתי. כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: נתתי לכם את התורה, לפרוש הימנה – איני יכול; לומר לכם 'אל תטלוה' – איני יכול; אלא בכל מקום שאתם הולכים עשו לי בית אחד שאדור בתוכו, שנאמר 'ועשו לי מקדש'."
(שמות רבה לג, א)

באמצעות משל מעניין זה תלו חכמים את הצורך במקדש בנתינת התורה לישראל.
המקדש איננו עומד לעצמו; הוא תוצאה של הסיפור הגדול של עם ישראל: העם שקיבל את התורה ונטל על עצמו תפקיד לחיות חיים מוסריים וקדושים ולשמש דוגמא לאנושות כולה.כאשר ניתנה התורה לעם ישראל – אלוהים, כביכול, נפרד ממנה. כך מסופר בתלמוד על מחלוקת בין חכמים בארץ ישראל לפני אלפיים שנה.
המחלוקת ההלכתית הפכה לוויכוח עקרוני, כאשר רבי אליעזר היה בעמדת מיעוט "אמר להם: אם הלכה כמותי – מן השמים יוכיחו! יצאה 'בת-קול' מן השמים ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום!

עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא! שכבר ניתנה תורה מהר סיני; אין אנו משגיחים ב'בת-קול', שכבר כתבת בתורה'אחרי רבים להטות'" (תלמוד בבלי, מסכת בבא-מציעא דף נט).

אכן, התורה ניתנה מאלוהים ונמסרה לפרשנות החכמים.מאידך, אלוהים איננו מוכן להיפרד מן התורה. הפרדה מוחלטת בין התורה ובין מקורה הנשגב, מביאה לפרשנות המובלת על ידי אופנות מתחלפות מה שנראה בדור אחד מוסרי וצודק, ייראה בדור אחר מיושן ונאיבי.

התייחסות אל התורה כאל טקסט שניתן להעניק לו כל פרשנות העולה על הדעת, היא טרגדיה רוחנית המביאה בסופו של דבר לאיבוד כל קשר עם היהדות.
לשם כך אלוהים איננו נפרד מן התורה. הוא מורה לבנות לו מקדש כדי שנזכור ש'אביה' של התורה לא עזב אותה.
הפרשנות האנושית איננה בלתי מוגבלת; היא כפופה לעקרונות, למסורת ארוכת שנים, והיא מחוייבת לייחס רציני וכובד ראש. כך שומר המקדש על התורה.
תובנה זו ליוותה את העם היהודי גם בתקופות הארוכות שלאחר חורבן המקדש אלפיים שנות גלות כאשר התפללו היהודים, ועדיין אנו מתפללים בכל יום: "לירושלים עירך ברחמים תשוב".
בימינו, הכותל המערבי משמש כסמל לקרבתנו אל אלוהים דרך העבר המפואר.
הצעירים והצעירות, המבוגרים והמבוגרות, ממזרח וממערב, מצפון ומדרום מגיעים אל שריד בית המקדש כספינות השבות אל נמל הבית. הם מבקשים לפגוש בו דבר מה, שדומה שאין עוד מקום בעולם שיכול להציע להם את מורשתם ואת עברם, ולחברם מחדש אל שרשרת הדורות הנצחית.חלקם באים ולו רק לרגע אחד, כדי לחוות בקדושה שמקורה בוקע מעבר למקום ולזמן.
קדושה שמקורה בעשרות דורות של כיסופים, קדושה ששורשיה יונקים מעבר מפואר ומסורת ארוכת שנים, ומכוחה היא מציתה לבבות.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:19
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:22
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:23
באר שבע
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
ג׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 11, 2024
הטקס התקיים בכותל המערבי בהשתתפות משפחות החיילים ביום רביעי 10/07/2024 בין השעות 15:00 עד לשעה 21:00
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 28, 2024
קשה לתאר במילים את עוצמת המעמד שזכינו בתוך רבבות עם ישראל להיות חלק ממנו במוצאי תענית אסתר השנה בכותל
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת
ו׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 18, 2023
בסיום הביקור נשאו יחד תפילה לצד אבני הכותל המערבי והדליקו נר לזכרם של הנרצחים במלחמת 'חרבות ברזל'. הי"ד.
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
לפני כשבועיים נפצע כתוצאה ממטען וניצל בנס וכעת הוא נמצא בתהליך שיקום
י״ב בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 24, 2023
הרב אריה יליד ירושלים, היה בעל ידע גדול בעברה של ירושלים, סייע בהובלת פרויקט חשיפת מנהרות הכותל
ה׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 14, 2024
עשרות לוחמים צעירים, אשר הגיעו לרחבת הכותל בליווי מפקדיהם ובני משפחותיהם לטקס מרגש
א׳ בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 11, 2024
מתוך קושי וכאב ניתן לצמוח, לשם כך אנו זקוקים לסוג של עזות להאמין, לראות את העתיד, לפעול להגשמתו, ולא
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים