בין ראִייה לזיכרון

בסופה של הפרשה מופיע נושא אחר, לכאורה – מצוות ציצית. אם נתבונן נבחין כי הראִייה בפרשת הציצית מובילה לזיכרון של מצוות ה'. בכך היא שונה מראִיית המרגלים

פרשת שלח- תשפ"ב

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת 'שלח' מספרת את סיפור שליחת המרגלים על ידי משה רבינו ואת התוצאות העגומות של שליחות זו. המרגלים, שנים עשר אנשים נכבדים, נשלחו אל ארץ כנען – הלוא היא ארץ ישראל – כאשר בני ישראל היו במדבר בדרכם אל הארץ. מטרת שליחותם הייתה לתור את הארץ ולראות את טיבה ואיכותה, כמו גם את טיבם של יושבי הארץ. כאשר שבו המרגלים משליחותם, בחרו עשרה מהם לייאש את העם על ידי סיפורים מהלכי אימים אודות גבורתם של יושבי הארץ. רק שניים מן החבורה – יהושע וכָּלֵב – דבקו בגישה האופטימית והמאמינה "עָלֹה נעלה וירשנו אותה, כי יכול נוכל לה". העם שהאמין לעשרת המרגלים, נפל לייאוש ולבכי, וכתוצאה מכך קבע א-לוקים כי העם אינו ראוי להיכנס אל הארץ כאשר אין בליבו אמונה. בני ישראל התעכבו במדבר שלושים ותשע שנים נוספות עד שכל אותו הדור הלך לעולמו, ורק הדור הבא, דור הבנים, זכה להיכנס אל הארץ.

 

כאשר קוראים את הסיפור בדקדקנות, מגלים כי הפועל "לתור" חוזר בו מספר רב של פעמים:

"ויתורו את ארץ כנען… לתור את הארץ… לתור את ארץ כנען… ויתורו את הארץ… וישובו מתור הארץ… הארץ אשר תרו אותה… הארץ אשר עברנו בה לתור אותה…". גם הפועל "לראות" חוזר בסיפור מספר פעמים: "וראיתם את הארץ… ויראום את פרי הארץ… ילידי הענק ראינו שם… וכל העם אשר ראינו בתוכה… ושם ראינו את הנפילים…"
(במדבר יג).

חזרה זו מלמדת כי הבנת הסיפור טמונה בירידה לעומקם של ביטויים אלו. באופן מפתיע, בסופה של הפרשה מופיע נושא אחר, לכאורה – מצוות ציצית, כאשר במצווה זו אנו פוגשים שוב את הפועלים הללו:

"והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם… למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי…"
(במדבר טו, לט-מ).

אם נתבונן נבחין כי הראִייה בפרשת הציצית מובילה לזיכרון של מצוות ה'. בכך היא שונה מראִיית המרגלים את הארץ שהובילה לאובדן אמונה, ייאוש ודכדוך. רבי יהודה אריה לייב אלתר, רבם של חסידי גור בפולין במאה ה-19, עמד על כך בספרו 'שפת אמת'. ראִייה, כותב בעל 'שפת אמת', מבטאת קשר בין האדם למה שמחוצה לו. היא מעשה חיצוני. זיכרון לעומת זאת הוא תנועה פנימית שבה האדם מתבונן בתוך עצמו ודולה מזכרונו ערכים, תיאורים ועובדות.

 

המרגלים בחרו לתור את הארץ ולראות אותה, אך הם לא כיוונו את עצמם להיזכרות ולהתבוננות פנימית. הם הושפעו מן החיצוניות, ממה שנראה על פני השטח, ולא התעמקו בזיכרון הפנימי שלהם שהיה מוביל אותם לאמונה וביטחון בא-לוקים. כאשר הראִייה החיצונית שלטה בהם, הם נפלו לייאוש. אילו הם היו הולכים אחר הזיכרון במקום ללכת רק אחר הראִייה, הם היו אוזרים אומץ ובוטחים בא-לוקים שיוביל אותם כפי שהוביל אותם עד כה.

 

הבחירה האם ללכת אחר הראִייה או אחר הזיכרון, להיגרר אחר השפעה חיצונית או להעמיק בעקבות התבוננות פנימית – נתונה בידיו של האדם. האתגר הזה הונח לפתחו של האדם עוד משחר האנושות, אך בדורנו האתגר כבד שבעתיים. ההשפעות החיצוניות חודרות כל מעטה הגנה שאנו מציבים. אפילו התכנים השיווקיים שאנו נחשפים אליהם מותאמים עבורנו על ידי אלגוריתמים מורכבים המנתחים את ההרגלים והנטיות שלנו. כדי לעסוק בהיזכרות, בהתבוננות פנימית, להקשיב לקולו של הזיכרון הפנימי – זה הקורא לנו להשקיע בערכים, ביהדות, במוסר ובמשפחה – ולתת לו להנחות אותנו, דרוש אומץ ורצון כנה.

 

אין לנו ברירה. אם אנו רוצים לחיות חיים ראויים, איכותיים ומאושרים – עלינו לחשוב כמה וכיצד אנו מושפעים מהראִייה החיצונית, ולחדול מכך. ומהי הדרך שבה נצליח להקשיב לזיכרון הפנימי שלנו שינחה אותנו.

 

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:19
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:22
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:23
באר שבע
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 21, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 21, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 15, 2024
ברכת הכהנים בסימן 'וישם לך שלום' תתקיים ביום ה', י"ז ניסן תשפ"ד, ב' דחוה"מ פסח – 25/04/2024
י״ט בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 4, 2023
כמיטב המסורת, מעמד "הקפות שניות" המסורתי ברחבת הכותל המערבי יתקיים אי"ה במוצ"ש מוצאי שמחת תורה, אור לכ"ג תשרי ה-
כ״ב במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 6, 2023
בתמונה: סיור של חיילי כיפת ברזל בסיורי סליחות לפני כחודש וחצי, שלושה מתוכם נפלו במלחמת חרבות ברזל.
א׳ במרחשון ה׳תשפ״ד
אוקטובר 16, 2023
שוטרי משטרת ישראל ששמעו על כך, התגייסו מיד לעזור לשמח את חתן בר המצווה ומשפחת
כ״ד באלול ה׳תשפ״ג
ספטמבר 10, 2023
לקראת ראש השנה ה'תשפ"ד בכותל המערבי: בכפפות וכלי עץ עשרות אלפי פתקים פונו מהכותל לפני ראש השנה
כ״ט בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 10, 2024
ההשבעה תתקיים בתאריך 19/03/2024 מהשעה 18:00 עד לשעה 20:00
ח׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 20, 2023
רגע מרגש התרחש אמש ברחבת הכותל המערבי, כאשר ספיר כהן, אירנה טרופנוב ובתה ילנה הגיעו להודות לה’ על הנס
כ״ד בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 30, 2024
רבי שלום שמואלי זצ"ל היה נוהג לפקוד את שריד בית מקדשנו 'הכותל המערבי' לעיתים תכופות במשך כל ימות השנה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
No more articles to load

סיורים בירושלים