תכלת – מבט אל האינסוף

פרשת שלח – תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
השבוע נקרא בבית הכנסת את פרשת 'שלח', פרשה הנפתחת בתיאור אחד המאורעות הקשים בתולדות עם ישראל בתקופת שהותו במדבר.  
טלית

העם עומד על סיפה של ארץ כנען, הארץ שלימים תיקרא "ארץ ישראל", ושולח מרגלים לרגל אחר המצב הצבאי בארץ ואחר האפשרויות לכבוש אותה. המרגלים חוזרים ומודיעים נחרצות כי בלתי אפשרי לכבוש את הארץ, וכי "ארץ אוכלת יושביה היא" (במדבר יג, לב). בני ישראל מאבדים עניין בכיבוש הארץ, מגיבים באובדן אמונה ובהיסטריה, נותנים קולם בבכייה, ופונים אל משה ואל אהרון בקובלנה:

לוּ מתנו בארץ מצרים! או במדבר הזה לוּ מתנו! ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב?! נשינו וטפינו יהיו לבז! הלא טוב לנו שוב מצרימה…

(במדבר יד, ב-ג)

קובלנה זו מבטאת את אובדן אמונתם בא-לוקים אשר הוציא אותם ממצרים באותות ובמופתים, סיפק את צורכיהם במדבר, נתן להם את התורה בהתגלות א-לוקית, והבטיח להם כי הוא עתיד להושיב אותם בארץ המובטחת. כעונש על חטא זה, נגזר על כל הדור ההוא כי לא יזכה לראות את הארץ. בעקבות כך, העם הוסיף לנוע במדבר למשך שלושים ושמונה שנים נוספות, עד שמת אחרון יוצאי מצרים והדור הבא נכנס לארץ ישראל.

פרשת 'שלח' מסתיימת במצוות 'ציצית'. התורה מורה לכל יהודי לקשור 'ציצית' על כנפי הבגדים. על פי המסורת, הציצית מורכבת מחוטים שזורים אותם קושרים בזוויות בגדים שיש בהם ארבע כנפות (זוויות). התורה מוסיפה ומורה לצבוע כמה מהחוטים בצבע ה'תכלת'. על צבע ה'תכלת' להיות מופק מחילזון ימי מסוים. בעולם העתיק, ה'תכלת' הייתה ידועה כצבע מלכותי ויקר ערך, והתעשייה המפיקה אותה התרכזה בעיקר באזור חופי המזרח התיכון. החל מלפני כ-1500 שנה, הלך ופחת ייצור ה'תכלת' ובעקבות כך אבדה שיטת הייצור. יהודים חדלו לקשור חוטי 'תכלת' על כנפי בגדיהם, והסתפקו בחוטי 'ציצית' שאינם צבועים. ישנם חוקרים המזהים את ה'תכלת' עם צבע המופק מן הקונכייה הימית 'ארגמון קהה קוצים', ויש המפיקים ממנו כיום 'תכלת' לחוטי ה'ציצית'.

על מטרת מצוות ה'ציצית' וה'תכלת' אנו קוראים בפרשה:

וראיתם אותו, וזכרתם את כל מצוות ה', ועשיתם אותם; ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, אשר אתם זונים אחריהם. למען תזכרו, ועשיתם את כל מצוותיי, והייתם קדושים לא-לוקיכם.

(במדבר טו, לט-מ)

הציצית נועדה למנוע אותנו מלהיסחף אחר הלב והעיניים, אחר הרצונות והמאוויים המיידיים שאין מחשבה קודמת להם, על ידי כך שהיא מזכירה לנו את נוכחותו של א-לוקים בעולם, ואת ערכי המוסר והטוב הטמונים במצוותיו. על פי העולה מפסוקי התורה, החוט הצבוע בתכלת הוא שנועד להזכיר את נוכחותו של א-לוקים. כיצד ומדוע? על כך נאמר בתלמוד:

שהתכלת דומה לים, והים דומה לעשבים, ועשבים דומים לרקיע, ורקיע דומה לכיסא הכבוד, והכסא דומה לספיר, שנאמר: "ואראה, והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר, כמראה דמות כיסא" (יחזקאל א, כו).

(תלמוד ירושלמי ברכות א, ב)

על פי נבואתו של יחזקאל, כיסא כבודו של א-לוקים דומה לאבן ספיר, אבן יפהפייה שצבעה כצבע התכלת. מקריאה שטחית במאמר תלמודי זה, אנו מבינים כי התכלת נועד להזכיר לאדם את נוכחותו של א-לוקים על ידי כך שהוא דומה בצבעו לצבע כיסא כבודו של א-לוקים בנבואתו של יחזקאל.

אולם בקריאה יותר זהירה, אנו מגלים רבדים נוספים במאמר זה: "התכלת דומה לים; וים דומה לעשבים; ועשבים דומים לרקיע"; צבע התכלת דומה למראה הים, למראה של עמק מלא עשבים ממרחק ולמראה השמיים. התכלת נועדה להזכיר לנו את הים, את העשבים ואת השמיים, ורק אחר כך את כסא כבודו של א-לוקים. על פי הרמב"ן (רבינו משה בן נחמן, מגדולי חכמי ספרד במאה ה-13), צבע ה'תכלת' רומז למילה 'תכלית' – אינסוף, שכן כל מראה אינסופי – כמו הים והשמים – מקבל גוון של 'תכלת'.

ה'תכלת' נועדה אם כך להזכיר לנו את יופי הבריאה, את אין-סופיותה, ודרך כך את נוכחותו של א-לוקים, שעל פי נבואתו של יחזקאל, אף כיסא כבודו צבוע בגוון האינסופי של התכלת. כשהאדם מביט אל-קים, אל עמק ירוק או אל השמים, הוא מצליח לראות מעבר למראה המיידי שהוא רואה מולו, ומעבר למאוויי הלב המיידיים שלו, ולהיזכר במקומו בתוך הבריאה ובעמדתו ביחס לבורא העולם.

כנגד חטא המרגלים שבתחילת הפרשה, מופיעה מצוות 'ציצית' בסופה. המרגלים הלכו אחר מראה העיניים המיידי, אותו ראו דרך הפחדים האינסטינקטיביים שבליבם. כנגד כך ה'ציצית' נועדה לסייע לנו לראות מעבר למראה המיידי, להביט אל התמונה הכוללת ולזכור את נוכחותו של א-לוקים בכל פרט ופרט בעולמנו.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת חקת

ירושלים
כניסה:
19:08
יציאה:
20:30
תל אביב
כניסה:
19:32
יציאה:
20:33
חיפה
כניסה:
19:22
יציאה:
20:34
באר שבע
כניסה:
19:30
יציאה:
20:30

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לכפיר ביום יום שני ה׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ו (27/10/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לבא"ח גבולות ביום יום שני ט״ו בֶּאֱלוּל תשפ״ה (8/9/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ל' סיון ה'תשפ"ה
יוני 26, 2025
אלפים התאחדו בכותל המערבי לתפילת ראש חודש חגיגית בהודיה והלל על הנסים שהתרחשו במהלך מלחמת 'עם כלביא'
כ"ח סיון ה'תשפ"ה
יוני 24, 2025
עם סיום מלחמת 'עם כלביא' והסרת מגבלות ההתקהלות שהוטלו על-ידי פיקוד העורף, שב הכותל המערבי לפעול כסדרו, ומאות מתפללים
י"א אדר א' ה'תר"ס
פברואר 10, 1900
לשמיעת קריאת התורה פרשת יתרו נא בחרו נוסח נוסח מרוקו נוסח מרוקו – ירושלמי נוסח אשכנז נוסח תימן נוסח
כ"ד חשון ה'תרס"א
נובמבר 16, 1900
יש להזמין כרטיסים מראש באתם לזמנים המוצגים להזמנות כרטיסים
כ"ג אדר ה'תש"נ
מרץ 20, 1990
כ"ג אייר ה'תש"נ
מאי 18, 1990
תודה על התעניינותכם בהפקת בר מצווה בכותל- פרטיכם נקלטו בהצלחה! ברגעים אלו נשלח אליכם מייל להמשך תהליך ההזמנה מזל
כ"ב סיון ה'תשפ"ה
יוני 18, 2025
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ח' סיון ה'תשפ"ה
יוני 4, 2025
טקס השבעה לצנחנים ביום יום שלישי ט״ז בֶּאֱלוּל תשפ״ה (9/9/2025) בשעה 14:00–21:00 בכותל המערבי.
ב' סיון ה'תשפ"ה
מאי 29, 2025
בדרכים המובילות לכותל המערבי יוגשו על ידי ארגוני חסד כיבוד ושתיה קלה לטובת עולי הרגל, ברחבת הכותל המערבי יערך
כ"ח סיון ה'תשפ"ה
יוני 24, 2025
עם סיום מלחמת 'עם כלביא' והסרת מגבלות ההתקהלות שהוטלו על-ידי פיקוד העורף, שב הכותל המערבי לפעול כסדרו, ומאות מתפללים
י"ב תמוז ה'תשפ"ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
ד' שבט ה'תשפ"ה
פברואר 2, 2025
שר החוץ של ארגנטינה בביקורו בכותל המערבי: "לבוא לפה זה מרגש וייחודי, התחושה כאן היא משהו שאי אפשר להסביר,
כ"ה כסלו ה'תשפ"ה
דצמבר 26, 2024
מאותו סיפור עברו למעלה מאלפיים שנה. ומשכך אנו עלולים לתהות על מהות השמחה הזו בזמננו אנו.
י' אדר ה'תשפ"ה
מרץ 10, 2025
פורים מלמד אותנו לבקש מאלוקים ישועה בלי היגיון ובלי תנאים, כמו ילד הפונה לאביו, מתוך אמונה שרק הוא יכול
כ"ט ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 27, 2025
הקרן למורשת הכותל המערבי סיימה את היערכותה לקראת אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות תשפ"ה ברחבת הכותל המערבי:
כ"ג ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 21, 2025
השבעה לחטיבת כפיר ביום יום רביעי ט״ו בְּסִיוָן תשפ״ה (11/6/2025) בשעה 14:00–21:00 בכותל המערבי.
כ"ג חשון ה'תשפ"ה
נובמבר 24, 2024
אנו משתתפים בצערם הכבד של המשפחה האבלה והכואבת ומחזקים את שליחי חב"ד בארץ ובעולם
כ"ו ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 24, 2025
שבוע הזיכרון והגבורה בבית מורשת הכותל – שלושה מפגשים מרגשים
ד' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 30, 2025
הכוח של האמונה הפשוטה – גם כשאין היגיון, גם כשקשה. פרשת חוקת מלמדת איך שורדים בזכות אמונה.
כ"ו סיון ה'תשפ"ה
יוני 22, 2025
בני קורח, שבשיא המחלוקת הרהרו תשובה והצילו נפשם, העניקו לעם ישראל מזמורי תהילים מלאי תקווה גם בשעות של חרדה
י"ג סיון ה'תשפ"ה
יוני 9, 2025
סיפורה של מרים מלמד אותנו לבקר מתוך אחריות – בלי לשון הרע, ובלי לפגוע.
כ"ט אייר ה'תשפ"ה
מאי 27, 2025
בס"ד יום ירושלים- תשפ"ה ריקוד הדגלים- תשפ"ה אמר רבי בנימין: "עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים אבנים טובות ומרגליות, וכל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .