הנתונים נטענים…

כיצד ניתן להצטרף לעם

פרשת שלח תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
לקראת סיומה של פרשת השבוע 'שלח', מופיעה רשימה קצרה של הנחיות הנוגעות לסדרי הקרבת הקרבנות במקדש, ובסיומה הצהרה מעניינת המתייחסת למעמדו של ה'גֵר' אדם שלא נולד יהודי אך בחר להצטרף אל העם היהודי ביחס אל האדם שנולד בתוך העם היהודי, אשר מכונה בתורה: 'אזרח'. הצהרה זו נושאת מטען ערכי חשוב ביותר ויש לבחון אותה בשימת לב.
 
איך צריכה המציאות להיראות? ? פרשת עקב
"כל האזרח יעשה ככה… וכי יגור אתכם גֵר… – כאשר תעשו כן יעשה. חוקה אחת לכם ולגֵר… ככם [=כמוכם] כגֵר יהיה לפני ה'. תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגֵר הג?ר אתכם."
(במדבר טו, יג-טז)
פסוקים אלו מדגישים שוב ושוב את מעמדו של הגֵר, מעמד השווה לכל יהודי אחר, כשגולת הכותרת היא המשפט הנחרץ: "ככם [=כמוכם] כגֵר יהיה לפני ה'." כאשר עומד האדם לפני אלוהים, הוא עומד חשוף ללא הסתרות וכיסויים. אין כל השפעה למעמדות חברתיים או כלכליים. העמידה לפני האל מוחקת את המחיצות שנוצרו בידי אדם ומבדילות בין אדם לרעהו. לפני אלוהים כולם שווים.
כתוצאה מכך: "תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגֵר הג?ר אתכם." גם דרישותיו של אלוהים מן האדם אינן מופנות לאליטה כזו או אחרת, ובוודאי שאינן פונות דווקא למעמדות החלשים והפחות מבוססים. אותה תורה, אותו משפט, לכל אדם, בין אם נולד יהודי ובין אם בחר להצטרף אל העם היהודי.
עיקרון זה מוביל אותנו להתבונן ברעיון החריג של הגיור על מנת להצטרף לעם היהודי. עמים מוגדרים בדרך כלל לפי מוצא אתני, שפה, תרבות משותפת ואיזור גיאוגרפי. לפיכך, הצטרפות לכל עם אינה עניין של טקס או התחייבות. היא נוצרת בתהליך הדרגתי של היטמעות בתוך העם, דבר שאורך לפעמים מספר דורות. לעומת זאת, דווקא העם היהודי שמוגדר ככזה שיש לו מוצא אתני משותף ? בניהם של אברהם יצחק ויעקב ? מקבל אליו כל אדם בטקס מוגדר וחד-פעמי שבמרכזו עומדת קבלת האמונה היהודית והתחייבות עקרונית לקבלת הנורמות היהודיות: מצוות התורה.
מה פשר השוני? ניתן לשאול זאת באופן אחר:
במידה ויהיו גֵרים רבים כל כך, עד שהם יהפכו לרוב העם היהודי, האם זה יהיה עדיין אותו עם? הלא הגֵר איננו עובר תהליך של היטמעות בעם היהודי אלא מצטרף אליו בטקס חד-פעמי. מה אם כן מגדיר את העם היהודי כ"עם"?
התשובה לכך, היא שאכן, המוצא האתני איננו הפרט העיקרי שבו תלויה הגדרתו של העם היהודי. היהדות איננה גזע.
היהדות היא רעיון, מ״ס״ר, או יותר מדויק: כריתת ברית בין אדם לאלוהים. אי-שם בהיסטוריה, לפני למעלה משלושת אלפי שנים, עמדה קבוצת אנשים שרובה לא כולה היה צאצאי אברהם, יצחק ויעקב, ולמרגלות הר סיני נכרתה ברית ביניהם ובין אלוהים. ברית שעיקרה הוא אחריות הדדית ושותפות מלאה בתיקון העולם.
אדם שלא נולד יהודי יכול להצטרף אל העם היהודי, במידה ויצהיר על הצטרפות לאותה ברית.
הגזע ממנו הגיע איננו רלוונטי. הוא יכול להיות מכל מוצא אתני. גם לא משנה התרבות בה גדל. רק דבר אחד חשוב: האם הוא מצטרף אל הרעיון היהודי? האם הוא מוכן לקבל את תפיסת העולם היהודית ואת השלכותיה הנורמטיביות האם הוא מוכן להירתם לתפקיד, להיות שותף לאלוהים בתיקון העולם? האם הוא מקבל ומקיים את מצוות התורה הבאות בעקבות כך?
הרעון כאילו ייתכן "גיור" שאיננו כולל את קבלת האמונה היהודית והמצוות הנגזרות ממנה, הוא רעיון הסותר את עצמו. אם העם היהודי מוגדר ככל העמים באמצעות מוצא אתני, שפה, תרבות משותפת ואיזור גיאוגרפי ? לא תיתכן אפשרות להצטרף אליו בטקס חד-פעמי; ואם העם היהודי מוגדר, בשונה מכל העמים, על ידי כריתת הברית, הרעיון היהודי והתפקיד ההיסטורי ניתן להצטרף אליו בטקס חד-פעמי, אך כזה הכולל את הכניסה אל הברית, הצטרפות לרעיון וקבלת התפקיד. דרך המנסה "להרוויח" מכאן ומכאן, איננה תקפה לא רק מבחינה דתית, אלא גם מבחינה לוגית.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת במדבר

ירושלים
כניסה:
18:48
יציאה:
20:10
תל אביב
כניסה:
19:13
יציאה:
20:12
חיפה
כניסה:
19:01
יציאה:
20:13
באר שבע
כניסה:
19:11
יציאה:
20:10

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"א סיון ה'תשפ"ה
יוני 17, 2025
קריאת חיזוק מפרשת שלח: לא לפחד מהאתגרים, אלא להאמין בשליחות ובכוח שניתן לנו מאת ה' – וננצח.
י"ח סיון ה'תשפ"ד
יוני 24, 2024
נעשה כאן מבחן למשה – האם הוא מנהיג שמתמסר אל העם ורוצה בטובתו, או שהוא מעדיף את טובת עצמו.
ט"ו סיון ה'תשפ"ג
יוני 4, 2023
האדם נקרא לציית לחכמי התורה מתוך הערכה עמוקה לתפקידם הלאומי כ"עיני העדה", ויחד עם זאת לא לאבד את שיקול
ט"ו סיון ה'תשפ"ב
יוני 14, 2022
בסופה של הפרשה מופיע נושא אחר, לכאורה – מצוות ציצית. אם נתבונן נבחין כי הראִייה בפרשת הציצית מובילה לזיכרון
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
ביקורת עצמית או תבוסתנות ? פרשת שלח
 
הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
בפרשת השבוע, 'שלח', מסופר אחד הסיפורים החשובים
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת שלח תשע"ח
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בסיומה של פרשת השבוע 'שלח', לאחר הסיפור הארוך
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת שלח – תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל והמקומות הקדושים אחד הנידונים בפרשת השבוע 'שלח', הוא מקרה
י"ט סיון ה'תש"פ
יוני 11, 2020
שלח – תש"פ הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים לאחר הסיפור הארוך של "המרגלים" – אותם
י"ד כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 4, 2025
ברוכים הבאים לירושלים. ברוכים הבאים לכותל המערבי. לפני כאלפיים ושבע מאות שנה, עמד כאן, בירושלים ישעיהו הנביא והשמיע את
י"ט טבת ה'תשפ"ו
ינואר 8, 2026
הרב לופוליאנסקי ז״ל היה איש חסד ומעש, אשר עסק בצרכי ציבור באמונה ובמסירות רבה.
כ"ט אדר ה'תשפ"ו
מרץ 18, 2026
שר החוץ של אסטוניה ביקר בכותל המערבי בעיצומו של מבצע "שאגת הארי", חתם בספר המבקרים והביע תמיכה מרגשת בישראל.
י"ד אייר ה'תשפ"ה
מאי 12, 2025
חיילים מתגיירים חגגו בר ובת מצווה בטקס מרגש במיוחד, שהפך לסוחף כשנודע על שחרורו של החייל החטוף עידן אלכסנדר
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
סגירת מעגל היסטורית: אבן מאבני הכותל המערבי העתיקות שהוצגה לתצוגה במשך שנים בקריה במשרד הביטחון הושבה הבוקר למקומה ע"י
י' אב ה'תשפ"ה
אוגוסט 4, 2025
"אנחנו מודים על הזכות להיות פה בישראל דווקא היום בו אנחנו מכירים בחורבן בית המקדש פעמיים בהיסטוריה, זה זמן
י"ח ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 5, 2026
על אף המצב הביטחוני המורכב ובצל הלחימה, מעמד ברכת הכהנים המסורתי התקיים השנה במתכונת מצומצמת ובהתאם להנחיות, מתוך אחריות
י"ד סיון ה'תשפ"ה
יוני 10, 2025
בסיום הביקור נשא הנשיא תפילה אישית, וחתם בספר המבקרים: "חירות לציון"
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
בס"ד הרב שמואל רבינוביץ- רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים דברים לטקס השבת אבן מאבני הכותל ממשרד הביטחון לגניזה י"ז
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
פרשת בהר פותחת בציווי ייחודי ומאתגר: כשם שלאדם יש יום מנוחה בכל יום שביעי, כך גם האדמה מצווה לשבות
י"ב אייר ה'תשפ"ו
אפריל 29, 2026
השנה יום ירושלים יוצא ביום שישי ולאור כך החגיגות הקדמו ליום חמישי.
ט' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 26, 2026
ההדלקה המסורתית, בליווי תזמורת ובהשתתפות מאות מתפללים

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .