מגמה זו באה לידי ביטוי בהקבלה שבין דיני העבד ל’עשרת הדיברות’ אותם קראנו בפרשת הקודמת. הנחה רווחת בין פרשני התורה כי עשרת הדיברות משתקפים בקובץ המצוות שבפרשת משפטים. כל אחד מן הפרשנים, מבקש למצוא היכן רמוזים הדיברות בפרשת משפטים, וכן בכיוון הנגדי – לאיזה דיבר רומזת כל הלכה שבפרשת משפטים.
אחד מחשובי הפרשנים במאה ה-15, היה דון יצחק אברבנאל, אדם מלומד ורחב אופקים שלצד היותו חכם בתורה, כיהן גם כשר אוצר בשלוש מדינות. אברבנאל שותף גם הוא לחיפוש ההקבלות בין עשרת הדיברות להלכות שבפרשת משפטים. על הלכות העבד הוא כותב כי הן מקבילות לדיבר השישי “לא תרצח”:
“כשיקנה אותו לעבדות בהשתעבדו בו כל ימיו… זו היא רציחה בחיים, כי כמו שתיאר הכתוב [את] הצדקה בשם ‘חיים’… ככה ייחס [את] ההשתעבדות שהיא הפך הצדקה לרציחה.”
התורה אכן רואה בעבדות תופעה בעייתית. על העבד היהודי מצהירה התורה:
“כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, לא יימכרו ממכרת עבד”
(ויקרא כה, מב).
גם העבדות שהתורה מאפשרת איננה עבדות במובנה הסטנדרטי. עבד עברי אינו אלא שכיר לזמן ארוך, אך לא רכוש של האדון, שכן הוא עבד ה’; ואילו עבדותו של אינו יהודי גם היא איננה מותירה אותו נטול זכויות אדם.
למעשה, אם נתבונן בדיני העבד האמורים בפרשת משפטים, נמצא כי הם באו רק להיטיב עם מצבו ומעמדו של העבד: עבד יהודי (“עבד עברי”) משתחרר באופן אוטומטי לאחר שש שנות עבדות; גם אם הוא בוחר מרצונו להישאר בבית האדון, הוא משתחרר בשנת היובל.
את השפחה היהודיה (“אמה עבריה”) חייב האדון להוציא לחופשי אם הגיעה לגיל בגרות, אלא אם כן, הוא או בנו, נשאו אותה לאישה עם הזכויות המלאות שיש לאישה חוקית; אדון המכה עבד שאיננו יהודי (“עבד כנעני”), חייב בעונש מוות; אדון שמפיל שן או פוגע בעין עבדו העבד יוצא לחופשי, דבר המנוגד לנהוג בעולם העתיק להטיל מום בגוף העבד.
בפרשיות אחרות בתורה אנו לומדים הלכות נוספות שמטרתן להיטיב עם מצבו ומעמדו של העבד. זאת עלינו להבין, כי בעת העתיקה העבדות הייתה תופעה נפוצה עד שברומא היו העבדים כ-30% מהאוכלוסיה, ובספרטה היו על כל בן-חורין שבעה עבדים (!). מובן מאליו שכאשר יש עבדים לרוב, ערך חייו של העבד הופך להיות זול. העבד הופך לחפץ הניתן להחלפה בקלות.
אך דיני העבדות בתורה אינם מאפשרים מצב שכזה. היות וכל אדם נברא ב”צלם א-לוהים”, לעולם לא יהפוך אדם לחפץ. קדושתו של האדם נשמרת גם כשהוא במעמד של עבד, וקדושה זו גם הובילה את האנושות כולה, לאמץ את מגמתה של התורה ולבטל את מוסד העבדות.
יחד עם זאת, אל לנו לשכוח כי בחלקים לא מעטים של העולם, עדיין מתקיימת עבדות. על פי הערכות, כ-21 מליון בני אדם נמצאים במעמד של “עובדי כפיה”.
זוהי עבדות מודרנית, ועלינו, הצועדים לאורם של ערכי התורה, להיזהר מתמיכה ישרה או עקיפה בהתנהלות אנטי-מוסרית זו.
