מה יש לתורה לומר על עבדות – פרשת משפטים

aedb a c fb fbe

מגמה זו באה לידי ביטוי בהקבלה שבין דיני העבד ל'עשרת הדיברות' אותם קראנו בפרשת הקודמת. הנחה רווחת בין פרשני התורה כי עשרת הדיברות משתקפים בקובץ המצוות שבפרשת משפטים. כל אחד מן הפרשנים, מבקש למצוא היכן רמוזים הדיברות בפרשת משפטים, וכן בכיוון הנגדי – לאיזה דיבר רומזת כל הלכה שבפרשת משפטים.

אחד מחשובי הפרשנים במאה ה-15, היה דון יצחק אברבנאל, אדם מלומד ורחב אופקים שלצד היותו חכם בתורה, כיהן גם כשר אוצר בשלוש מדינות. אברבנאל שותף גם הוא לחיפוש ההקבלות בין עשרת הדיברות להלכות שבפרשת משפטים. על הלכות העבד הוא כותב כי הן מקבילות לדיבר השישי "לא תרצח":

"כשיקנה אותו לעבדות בהשתעבדו בו כל ימיו… זו היא רציחה בחיים, כי כמו שתיאר הכתוב [את] הצדקה בשם 'חיים'… ככה ייחס [את] ההשתעבדות שהיא הפך הצדקה לרציחה."

 

התורה אכן רואה בעבדות תופעה בעייתית. על העבד היהודי מצהירה התורה:

"כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, לא יימכרו ממכרת עבד"
(ויקרא כה, מב).

גם העבדות שהתורה מאפשרת איננה עבדות במובנה הסטנדרטי. עבד עברי אינו אלא שכיר לזמן ארוך, אך לא רכוש של האדון, שכן הוא עבד ה'; ואילו עבדותו של אינו יהודי גם היא איננה מותירה אותו נטול זכויות אדם.

למעשה, אם נתבונן בדיני העבד האמורים בפרשת משפטים, נמצא כי הם באו רק להיטיב עם מצבו ומעמדו של העבד: עבד יהודי ("עבד עברי") משתחרר באופן אוטומטי לאחר שש שנות עבדות; גם אם הוא בוחר מרצונו להישאר בבית האדון, הוא משתחרר בשנת היובל.
את השפחה היהודיה ("אמה עבריה") חייב האדון להוציא לחופשי אם הגיעה לגיל בגרות, אלא אם כן, הוא או בנו, נשאו אותה לאישה עם הזכויות המלאות שיש לאישה חוקית; אדון המכה עבד שאיננו יהודי ("עבד כנעני"), חייב בעונש מוות; אדון שמפיל שן או פוגע בעין עבדו העבד יוצא לחופשי, דבר המנוגד לנהוג בעולם העתיק להטיל מום בגוף העבד.

בפרשיות אחרות בתורה אנו לומדים הלכות נוספות שמטרתן להיטיב עם מצבו ומעמדו של העבד. זאת עלינו להבין, כי בעת העתיקה העבדות הייתה תופעה נפוצה עד שברומא היו העבדים כ-30% מהאוכלוסיה, ובספרטה היו על כל בן-חורין שבעה עבדים (!). מובן מאליו שכאשר יש עבדים לרוב, ערך חייו של העבד הופך להיות זול. העבד הופך לחפץ הניתן להחלפה בקלות.
אך דיני העבדות בתורה אינם מאפשרים מצב שכזה. היות וכל אדם נברא ב"צלם א-לוהים", לעולם לא יהפוך אדם לחפץ. קדושתו של האדם נשמרת גם כשהוא במעמד של עבד, וקדושה זו גם הובילה את האנושות כולה, לאמץ את מגמתה של התורה ולבטל את מוסד העבדות.

יחד עם זאת, אל לנו לשכוח כי בחלקים לא מעטים של העולם, עדיין מתקיימת עבדות. על פי הערכות, כ-21 מליון בני אדם נמצאים במעמד של "עובדי כפיה".
זוהי עבדות מודרנית, ועלינו, הצועדים לאורם של ערכי התורה, להיזהר מתמיכה ישרה או עקיפה בהתנהלות אנטי-מוסרית זו.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

סוכות ז׳ (הושענא רבה)
02.10.2026–03.10.2026

ירושלים
כניסת החג:
17:43
צאת החג:
18:58
תל אביב
כניסת החג:
18:04
צאת החג:
19:00
חיפה
כניסת החג:
17:53
צאת החג:
18:59
באר שבע
כניסת החג:
18:04
צאת החג:
19:00

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"א שבט ה'תשפ"ו
פברואר 8, 2026
משפטים תשפ"ו הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הפרשה הראשונה בתורה הנקראת לאחר מתן תורה במעמד
כ"א שבט ה'תשפ"ה
פברואר 19, 2025
תודעת החסד היהודית בפרשת משפטים מלמדת אותנו שהצדק בתורה אינו רק חוק יבש, אלא דרך חיים של חמלה, נתינה
כ"ז שבט ה'תשפ"ד
פברואר 6, 2024
אחד החוקים המעניינים והמפתיעים הוא העונש שחוקי התורה גוזרים על גנב ועל גזלן.
כ"ד שבט ה'תשפ"ג
פברואר 15, 2023
מוסר התורה איננו תועלתני בלבד, כזה הבא להסדיר את היחסים בין בני האדם ולגרום אושר ורווחה למירב האנושות. לא
כ"א שבט ה'תש"פ
פברואר 16, 2020
לאחר שקראנו בשבוע שעבר על האירוע המשמעותי ביותר לעם היהודי – 'מעמד הר סיני', והתפעלנו מתיאור פסגות של אמונה
כ"ו סיון ה'תש"פ
יוני 18, 2020
פרשתינו פותחת בדיני 'עבד עברי' – אדם שנקלע למצב כלכלי קשה ונאלץ למכור את עצמו לעבדות. אין ספק שמדובר
כ"ו סיון ה'תש"פ
יוני 18, 2020
אדם שגונב חפץ כלשהו מן הזולת עונשו על פי חוקי התורה הוא תשלום 'כפל'. כלומר, פי שניים משווי החפץ
כ"ה שבט ה'תשפ"א
פברואר 7, 2021
המקרה שבו עוסק החוק הוא מקרה של אדם שגנב שור או שה – בהמות הבית המצויות בתקופת המקרא –
י"ט אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 1, 2026
שחרית לחול המועד סוכות • הקפות שניות •  ברכת כהנים בשידור חי  • מצוות חג הסוכות • שמחת בית השואבה • הושענא רבה  •
כ"ח אב ה'תשפ"ו
אוגוסט 11, 2026
בכל ערב החל מא' באלול עד ערב יום הכיפורים יתקיים מניין מרכזי בלווי חזן והגברה ושידור חי (בעמוד זה)
ט"ו אב ה'תשפ"ו
יולי 29, 2026
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות קדושים בסוף מסכת תענית במשנה, מופיעה קביעה מפתיעה של חז"ל: "לא
י"ב אב ה'תשפ"ו
יולי 26, 2026
גם מה שנשבר אינו אובד. מפרשת עקב אנו לומדים ששברי הלוחות נשמרו בארון הברית כדי להזכיר שהעבר, המאמץ והמשברים
י' אב ה'תשפ"ו
יולי 24, 2026
למעלה ממאה אלף מתפללים פקדו את הכותל המערבי במהלך צום תשעה באב • לקראת צאת הצום השתתפו אלפים ברחבת
י' סיון ה'תשפ"ו
מאי 26, 2026
ילדי אשקלון עלו לירושלים עם אלפי פתקי תפילה שכתבו בבתי הספר, ובטקס מרגש ברחבת הכותל נשאו תפילה לשלום חיילי
כ' סיון ה'תשפ"ו
יוני 5, 2026
בסיום הביקור הטמין ראש המוסד פתק אישי בין אבני הכותל וחתם בספר המבקרים: "נצח ישראל לא ישקר!"
ח' חשון ה'תשפ"ו
אוקטובר 30, 2025
טקס השבעה למחווה אלון ביום יום שלישי י״ב בְּכִסְלֵו תשפ״ו (2/12/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ל' תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 22, 2025
בעקבות ביקור סגן נשיא ארה"ב בעיר העתיקה, יום חמישי – 23/10/2025, שער יפו ייסגר להולכי רגל ותנועת כלי רכב,
א' אב ה'תשפ"ו
יולי 15, 2026
מה מרגיש ארכאולוג שעומד לראשונה מול אבני הכותל שנחשפו לאחר מאות שנים מתחת לאדמה?
כ"ד אייר ה'תשפ"ו
מאי 11, 2026
הפרק מציע הצצה נדירה אל ההיסטוריה של מנהרות הכותל, אל הדמויות שפעלו מאחורי הקלעים, ואל תחושת האחריות הגדולה שמלווה
י"ב אלול ה'תשפ"ו
אוגוסט 25, 2026
בביקורו הרשמי הראשון בישראל הגיע שר החוץ של צפון מקדוניה לכותל המערבי, נשא תפילה לשלום והדגיש את חשיבותה העולמית
י"ז תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 28, 2026
שמחת תורה איננה רק חגיגה על התורה שכבר למדנו, אלא בעיקר על האפשרות להתחיל מחדש. מבט מעורר השראה על
ט"ז תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 27, 2026
הקרן למורשת הכותל המערבי משתתפת באבלם הכבד של המוני בית ישראל על הסתלקותו של המקובל הגאון רבי שלום בצרי
ט"ז תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 27, 2026
"לא ניתנו מועדים לישראל אלא לעסוק בהם בדברי תורה" – כמדי חג בחג, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרה"ג
י"ג תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 24, 2026
מה הקשר בין אתרוג מהודר לאדם שעבר כישלונות ותיקן את דרכיו? הרב שמואל רבינוביץ חושף את משמעותו העמוקה של

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

הכותל
הכותל
הכותל
הכותל

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .