אופיו של המוסר היהודי

מוסר התורה איננו תועלתני בלבד, כזה הבא להסדיר את היחסים בין בני האדם ולגרום אושר ורווחה למירב האנושות. לא פחות מכך, חשוב בעיני התורה שהאדם יתקן את מידותיו ויהפוך להיות טוב יותר.

פרשת משפטים – תשפ"ג

הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

לאחר שחווינו בפרשת 'יתרו' את המעמד הנשגב – 'מעמד הר סיני' שבו זכה העם כולו להתגלות א-לוקית ושמע את עשרת הדיברות, בפרשת 'משפטים' אנו נוחתים אל קרקע המציאות ונחשפים לחוקי התורה בנושאים פחות מרוממים: עבדות, נזקים, מריבות, רצח, גניבה ועוד. נושאים שבתחום המשפט הפלילי. זהו קובץ החוקים הראשון שנמסר לעם ישראל מיד לאחר מעמד הר סיני, כאשר המסר הנלווה הוא ברור: דתיות אינה מתבטאת רק בחוויות מרוממות אלא אמורה להשפיע על חיי היום-יום. האמונה אינה אמורה להישאר בלב; היא נדרשת להקרין על כל תחומי החיים, כולל היחסים שבין אדם לזולתו.

הבה נעיין באחת המצוות המופיעות בפרשה זו:

כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו, וחדלת מעזוב לו?! עזוב תעזוב עימו!
(שמות כג, ה)

הסיטואציה המדויקת המתוארת בפסוק זה אינה מוכרת כל כך בעולם המתקדם, אך בעולם העתיק – וגם במקומות שונים כיום – חמור משמש כבהמת משא באופן שגרתי.
קורה שאדם העמיס על החמור משא רב מדי, והחמור שכוחותיו מוגבלים – קרס. במקרה כזה, מצווה התורה את האדם הרואה חמור קורס תחת משאו, להושיט יד ולעזור לפרוק את המשא הכבד מגב החמור.

פסוק דומה אנו מוצאים בפרשת 'כי-תצא' שבספר דברים:

לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך, והתעלמת מהם! הקם תקים עימו!
(דברים כב, ד)

גם כאן מדובר בחמור או שור שנפלו בדרך, והתורה מצווה עלינו לא להתעלם ולהמשיך בדרכנו, אלא לעזור לבעל הבהמה להקים את הבהמה מנפילתה.

בתלמוד הבבלי דנו חכמים איזו משתי מצוות אלו קודמת לחברתה. אדם שנתקל בשני חמורים, האחד קורס תחת משאו והשני נפל בדרך בלי משא כבד על גבו – לאיזה מהם עליו לגשת לעזור? מסקנת התלמוד ברורה היא, שפריקת המשא הכבד מעל גב החמור קודמת, מפני שבכך מקיים האדם שתי מצוות: הוא עוזר לבעל החמור להמשיך במסע, והוא גם מקל את הצער מהחמור הקורס תחת המשא הכבד. 'צער בעלי חיים' הוא ערך בפני עצמו העומד לצד העזרה לזולת.

אך חכמים הבחינו במילה אחת שדילגנו עליה: "שונאך". החוק בפרשת משפטים מתייחס לחמור השייך לאדם שאני מסוכסך איתו ויש בינינו יחסי איבה וכעס. מכאן למדו חכמים שיש מקרה שבו עדיף לגשת לעזור לחמור שנפל בדרך אף שאין משא על גבו. כאשר החמור שייך לאדם שיש בינינו משקעים של יחסים שליליים – עלי לגשת ולעזור דווקא לאדם זה!

מדוע? מנמק התלמוד:
"לכוף את יצרו – עדיף!". כאשר אני מסייע לאדם שאני נושא כלפיו רגשות שליליים, עלי להתאמץ ולהתגבר על הנטייה הטבעית להתעלם ממצוקתו ואולי אף לשמוח לאידו. "כפיית היצר" וההתגברות על הנטייה הטבעית חשובה בעיני התורה מאוד, והיא גורמת שינוי בסדרי העדיפויות של המצוות.

מוסר התורה איננו תועלתני בלבד, כזה הבא להסדיר את היחסים בין בני האדם ולגרום אושר ורווחה למירב האנושות. לא פחות מכך, חשוב בעיני התורה שהאדם יתקן את מידותיו ויהפוך להיות טוב יותר. המטרה איננה רק הזולת אלא האדם עצמו שאליו פונה התורה. כשאתה מסייע לאדם שאינך מחבב, שיש ביניכם היסטוריה שהותירה טעם רע – אתה הופך לאדם נעלה יותר, מוסרי, מעודן ושולט ביצריו.

על כך כתב ה'חזון איש' (הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ממנהיגי היהדות החרדית בישראל במחצית המאה ה-20) את הדברים הבאים:

"…הנטייה מפשוטם של החיים לעומקם של החיים, לתוך-תוכם של החיים. כל שהאדם מרבה בשבירת המידות – מרבה חיים, כי שבירת המידות היא הריגת החיים השטחיים, ומיתה של היצר היא החיים המוליכים בדרכה של תורה… מיתה זו תחייה בעליה!"
(קובץ אגרות חזון איש, חלק א אגרת ג)

 

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:19
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:22
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:23
באר שבע
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
כ״ט באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 16, 2023
כל יחיד בישראל ידע כי גם אם שגה וחטא חלילה, הרי שבראש השנה יוכל להתייצב יחד עם כל אחיו
כ׳ בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 1, 2024
חיילי גולני הגיעו הבוקר לרחבת הכותל המערבי לתפילת הודיה וברכת 'הגומל', החיילים פגשו את רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
את חג הפורים אנו חוגגים על הנס של הצלת העם היהודי במאה החמישית לפני הספירה, אך יותר מכך אנו
כ״ז בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 12, 2023
מתפללים שהגיעו לתפילה בכותל המערבי הצטרפו לשמח אותם ואף קיימו תפילה במקום להצלחת צה"ל
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
רבבות משתתפים לאורך הערב בעצרת התפילה לרגל יום ירושלים ה-57 ברחבת הכותל המערבי. במהלך היום רבבות פקדו את רחבת
כ״א במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 5, 2023
אחרי חודשים רבים של אובדן דרך של ויכוח רעיוני, שהתדרדר למאבק קשה בין אחים, הפגישו אותנו הימים המרים האלה עם סוד האחדות, סודו של העם היהודי, במלוא עוצמתו
א׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 9, 2024
הבוקר, ראש חודש ניסן, הוצבו בכותל המערבי כדי חרס ובהם נטועים עצי פרי, לטובת 'ברכת האילנות' עבור עולי הרגל
ה׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 14, 2024
האדמור מבאבוב 45 שליט"א, שהגיע מארצות הברית לביקור בזק בארץ, הגיע הערב לכותל המערבי בליווי חסידיו לתפילה, לרגל המצב
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים