צדק וחמלה – הילכו יחדיו

פרשת משפטים - תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל במערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע אנו עומדים עדיין תחת הרושם של המעמד נורא ההוד - "מעמד הר סיני" בו זכה העם היוצא ממצרים להתגלות אלוהית וקיבל את עשרת המצוות היסודיות הטומנות בחובן את המשמעות של המושג 'להיות יהודי'. פרשת משפטים עוסקת בחוקים המעשיים הנוגעים לחיי היום-יום שבין אדם לחברו; בפרשה זו מופיעות הלכות רבות הנוגעות לדיני עבדות, נזיקין והלוואה.
צדק וחמלה - הילכו יחדיו
פרשתינו פותחת בדיני ‘עבד עברי’ – אדם שנקלע למצב כלכלי קשה ונאלץ למכור את עצמו לעבדות. אין ספק שמדובר במצב מחריד, שאנו החיים במאה ה-21 איננו מכירים מקרוב. אך הוא התקיים בעבר בכל התרבויות, וגם כיום הוא עשוי להתקיים בוריאציות אחרות של השתעבדות לעבודה בלתי פוסקת וכדומה. למרבה ההפתעה, הדין הראשון איתו פותחת התורה את הלכות עבד עברי אינו פירוט חובותיו של העבד כלפי אדוניו, אלא להיפך:
“כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבוד, ובשביעית יצא לחופשי חינם.”
(שמות כא, ב)
הקונה עבד עברי אינו יכול להעביד בו מעבר לשש שנים. בשנה השביעית מוטל על האדון להעניק לו את המתנה היקרה מכל: חופש, לתמיד.
אך אנו מעוניינים להבין: מדוע פותחת התורה את רשימת “דיני ממונות” דווקא בהלכות עבדים? האם אלו הם הדינים המצויים והשכיחים ביותר? ועוד, מדוע הלכה זו של שחרור העבד לאחר שש שנים היא ההלכה הפותחת את הלכות עבד עברי?
התשובה לשאלות אלו טמונה בעמדת התורה בשאלת היחס לחוקי הממון והלכות שבין אדם לחברו. היחס האנושי לחוק, בפרט לחוקי ממון, הוא יחס של חובה מוחלטת, צדק שאין להימלט ממנו: על החייב לשלם את חובו; על המזיק לתקן את מעשיו באמצעות פיצוי כספי. אין מקום לפשרות וויתורים. זהו טבעו של החוק, הוא חלוט, צודק והכרחי. יתרה מכך, פשרה וויתור לאדם אחד יוצרת פגיעה בזכותו של האחר. לכן, תחושת הרחמים הטבעית כלפי המסכן והאומלל שנקלע למצוקה שלא באשמתו, אסור לה שתיקח חלק בעשיית הצדק ובפסיקת החוק. עלינו להעמיד את החוק ולהתעלם מן הקול הפנימי הזועק ודורש לחוס על האביון.
מאידך, תפיסה זו מתעלמת מן הקול המוסרי שבתוכנו הנזעק למראה עוול. תופעה שבה העשיר מנצל את מצוקת העני ומלווה לו את כספו בריבית קצוצה, ולאחר מכן תובע מן העני שימכור את מעט הרכוש שנותר בידו כדי לשלם את חובו – למרות היותה צודקת מבחינה חוקית, מעוררת אי נחת מוסרי, וגם זה בצדק.

אז מה נכון? כיצד עלינו לנהוג?

כפיתרון לדילמה זו, מעמידה התורה מערכת חוקי ‘צדק’ אשר אינם מתעלמים מן ה’צדקה’. חוקי התורה אינם מאפשרים לפגוע בזכות הקנין של האדם, אך נדרש מאיתנו שגם קיום החוק והצדק עלינו לבצע מתוך תחושה של חמלה והבנה למצוקת העני והדל.
התורה פותחת את “דיני ממונות” בהלכות עבדות ובדין שחרור עבד עברי לאחר שש שנות עבדות, כדי ללמד אותנו שגם כאשר זכותנו מוחלטת, גם אם זכינו ברכושנו ביושר – אל לנו להתעלם מן החמלה ותחושת הרחמים כלפי מצוקת הסובל. אדם שנאלץ למכור את עצמו לעבדות לא עשה זאת מתוך בחירה חופשית. הוא נקלע למצב של חוסר אונים, ועלינו להטות אוזן קשובה למצבו האומלל ולאפשר לו לחיות כבן חורין ולשוב למשפחתו בתום שש שנות עבדות.
תפיסה זו של צדק המשולב עם חמלה, נותנת מקום הן לזכות ולקנין, אך מאידך יש בה גם מקום לחמלה ורגישות אשר הן מתכונותיו הבולטות של העם היהודי. משפט המבוסס על שני עקרונות אלו מוביל לצדק האלוהי המושלם.
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

חנות מזכרות הכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לי׳ במרחשון ה׳תשפ״ב

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:
צדק וחמלה - הילכו יחדיו

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם

זמני כניסת השבת

פרשת לך־לך

ירושלים
כניסה:
17:26
יציאה:
18:42
תל אביב
כניסה:
17:50
יציאה:
18:44
חיפה
כניסה:
17:48
יציאה:
18:43
באר שבע
כניסה:
17:51
יציאה:
18:44

אירועים נוספים

כ״ז בתשרי ה׳תשפ״ב
אוקטובר 3, 2021
פרשת נח תשפ”ב
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת נח עוסקת ברובה בסיפור המבול, ובתיאור
כ״ה בתשרי ה׳תשפ״ב
אוקטובר 1, 2021
מאות השתתפו באווירת רוממות ושמחה בחגיגות הקפות שניות הלילה (ג) מרחבת הכותל המערבי, עם למעלה מ100 ספרי תורה ובהתאם
כ״ה בתשרי ה׳תשפ״ב
אוקטובר 1, 2021
מתי להתחיל בהכנות? טקס העלייה לתורה מושגי יסוד לקראת הבר-מצווה תאריך הבר-מצווה נקבע לפי תאריך הלידה העברי של בנכם.
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מנהרות הכותל

המסע לירושלים

מרכז שרשרת הדורות – נפתח !

מבט אל העבר

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

הרשם והשאר מחובר

הרשם לקבלת מידע ועדכונים מהכותל המערבי

עקבו אחרינו ב:

דילוג לתוכן