הנתונים נטענים…

צדק וחמלה – הילכו יחדיו – פרשת משפטים

Mishpatim
פרשתינו פותחת בדיני 'עבד עברי' – אדם שנקלע למצב כלכלי קשה ונאלץ למכור את עצמו לעבדות. אין ספק שמדובר במצב מחריד, שאנו החיים במאה ה-21 איננו מכירים מקרוב. אך הוא התקיים בעבר בכל התרבויות, וגם כיום הוא עשוי להתקיים בוריאציות אחרות של השתעבדות לעבודה בלתי פוסקת וכדומה. למרבה ההפתעה, הדין הראשון איתו פותחת התורה את הלכות עבד עברי אינו פירוט חובותיו של העבד כלפי אדוניו, אלא להיפך:
"כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבוד, ובשביעית יצא לחופשי חינם."
(שמות כא, ב)
הקונה עבד עברי אינו יכול להעביד בו מעבר לשש שנים. בשנה השביעית מוטל על האדון להעניק לו את המתנה היקרה מכל: חופש, לתמיד.
אך אנו מעוניינים להבין: מדוע פותחת התורה את רשימת "דיני ממונות" דווקא בהלכות עבדים? האם אלו הם הדינים המצויים והשכיחים ביותר? ועוד, מדוע הלכה זו של שחרור העבד לאחר שש שנים היא ההלכה הפותחת את הלכות עבד עברי?
התשובה לשאלות אלו טמונה בעמדת התורה בשאלת היחס לחוקי הממון והלכות שבין אדם לחברו. היחס האנושי לחוק, בפרט לחוקי ממון, הוא יחס של חובה מוחלטת, צדק שאין להימלט ממנו: על החייב לשלם את חובו; על המזיק לתקן את מעשיו באמצעות פיצוי כספי. אין מקום לפשרות וויתורים. זהו טבעו של החוק, הוא חלוט, צודק והכרחי. יתרה מכך, פשרה וויתור לאדם אחד יוצרת פגיעה בזכותו של האחר. לכן, תחושת הרחמים הטבעית כלפי המסכן והאומלל שנקלע למצוקה שלא באשמתו, אסור לה שתיקח חלק בעשיית הצדק ובפסיקת החוק. עלינו להעמיד את החוק ולהתעלם מן הקול הפנימי הזועק ודורש לחוס על האביון.
מאידך, תפיסה זו מתעלמת מן הקול המוסרי שבתוכנו הנזעק למראה עוול. תופעה שבה העשיר מנצל את מצוקת העני ומלווה לו את כספו בריבית קצוצה, ולאחר מכן תובע מן העני שימכור את מעט הרכוש שנותר בידו כדי לשלם את חובו – למרות היותה צודקת מבחינה חוקית, מעוררת אי נחת מוסרי, וגם זה בצדק.

אז מה נכון? כיצד עלינו לנהוג?

כפיתרון לדילמה זו, מעמידה התורה מערכת חוקי 'צדק' אשר אינם מתעלמים מן ה'צדקה'. חוקי התורה אינם מאפשרים לפגוע בזכות הקנין של האדם, אך נדרש מאיתנו שגם קיום החוק והצדק עלינו לבצע מתוך תחושה של חמלה והבנה למצוקת העני והדל.
התורה פותחת את "דיני ממונות" בהלכות עבדות ובדין שחרור עבד עברי לאחר שש שנות עבדות, כדי ללמד אותנו שגם כאשר זכותנו מוחלטת, גם אם זכינו ברכושנו ביושר – אל לנו להתעלם מן החמלה ותחושת הרחמים כלפי מצוקת הסובל. אדם שנאלץ למכור את עצמו לעבדות לא עשה זאת מתוך בחירה חופשית. הוא נקלע למצב של חוסר אונים, ועלינו להטות אוזן קשובה למצבו האומלל ולאפשר לו לחיות כבן חורין ולשוב למשפחתו בתום שש שנות עבדות.
תפיסה זו של צדק המשולב עם חמלה, נותנת מקום הן לזכות ולקנין, אך מאידך יש בה גם מקום לחמלה ורגישות אשר הן מתכונותיו הבולטות של העם היהודי. משפט המבוסס על שני עקרונות אלו מוביל לצדק האלוהי המושלם.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת דברים

ירושלים
כניסה:
19:05
יציאה:
20:26
תל אביב
כניסה:
19:27
יציאה:
20:28
חיפה
כניסה:
19:18
יציאה:
20:29
באר שבע
כניסה:
19:25
יציאה:
20:26

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"א שבט ה'תשפ"ו
פברואר 8, 2026
משפטים תשפ"ו הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הפרשה הראשונה בתורה הנקראת לאחר מתן תורה במעמד
כ"א שבט ה'תשפ"ה
פברואר 19, 2025
תודעת החסד היהודית בפרשת משפטים מלמדת אותנו שהצדק בתורה אינו רק חוק יבש, אלא דרך חיים של חמלה, נתינה
כ"ז שבט ה'תשפ"ד
פברואר 6, 2024
אחד החוקים המעניינים והמפתיעים הוא העונש שחוקי התורה גוזרים על גנב ועל גזלן.
כ"ד שבט ה'תשפ"ג
פברואר 15, 2023
מוסר התורה איננו תועלתני בלבד, כזה הבא להסדיר את היחסים בין בני האדם ולגרום אושר ורווחה למירב האנושות. לא
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
מגמה זו באה לידי ביטוי בהקבלה שבין דיני העבד ל'עשרת הדיברות' אותם קראנו בפרשת הקודמת. הנחה רווחת בין פרשני
כ"א שבט ה'תש"פ
פברואר 16, 2020
לאחר שקראנו בשבוע שעבר על האירוע המשמעותי ביותר לעם היהודי – 'מעמד הר סיני', והתפעלנו מתיאור פסגות של אמונה
כ"ו סיון ה'תש"פ
יוני 18, 2020
אדם שגונב חפץ כלשהו מן הזולת עונשו על פי חוקי התורה הוא תשלום 'כפל'. כלומר, פי שניים משווי החפץ
כ"ה שבט ה'תשפ"א
פברואר 7, 2021
המקרה שבו עוסק החוק הוא מקרה של אדם שגנב שור או שה – בהמות הבית המצויות בתקופת המקרא –
כ"ג סיון ה'תשפ"ו
יוני 8, 2026
לעת עתה, רחבת הכותל המערבי ואתרי מנהרות הכותל פתוחים ופועלים כסדרם, תוך שימת לב והקפדה על הנחיות פיקוד העורף
כ"ה סיון ה'תשפ"ו
יוני 10, 2026
טקס השבעה גולני מחזור אוגוסט 2026 ביום ראשון ז׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ז (18/10/2026) בשעה 12:30–20:00 בכותל המערבי.
י"א סיון ה'תשפ"ו
מאי 27, 2026
"מתפללים למען שלומה של ירושלים — מי ייתן והעם היהודי יישאר חזק לנצח!"
ג' סיון ה'תשפ"ו
מאי 19, 2026
השנה לאור השבת הסמוכה לחג צפויים רבים להגיע לתפילות במהלך השבת, ובמוצאי שבת אסרו חג
כ' כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 10, 2025
חנוכה בירושלים בכותל המערבי: טקסי הדלקת נרות בליווי מוזיקה ואווירה מרוממת, עם השתתפות גופים לאומיים ואורחים מכל רחבי העולם.
י' סיון ה'תשפ"ו
מאי 26, 2026
שר הדתות של מונטנגרו הגיע לביקור הזדהות בכותל המערבי, נשא תפילה לשלום ישראל והותיר מסר חם של ידידות, תמיכה
כ"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 14, 2026
בתפילה, שירה, ריקודים והודיה: רבבות השתתפו ברחבת הכותל המערבי לציון 59 שנים לאיחודה ושחרורה של ירושלים
ד' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 21, 2026
טקס השבעה לתותחנים ביום יום ראשון י׳ בֶּאֱלוּל תשפ״ו (23/8/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
י"ב אב ה'תשפ"ה
אוגוסט 6, 2025
"מי ייתן ואלוקים ימשיך לברך את עם ישראל – אנו מאחלים ומתפללים לשלום כאן ובעולם כולו."
י' סיון ה'תשפ"ו
מאי 26, 2026
ילדי אשקלון עלו לירושלים עם אלפי פתקי תפילה שכתבו בבתי הספר, ובטקס מרגש ברחבת הכותל נשאו תפילה לשלום חיילי
י"ט טבת ה'תשפ"ו
ינואר 8, 2026
הרב לופוליאנסקי ז״ל היה איש חסד ומעש, אשר עסק בצרכי ציבור באמונה ובמסירות רבה.
כ"ג סיון ה'תשפ"ו
יוני 8, 2026
בס"ד נאום בר מצווה לילדי שב"כ מיום  כ"ג סיון תשפו 8.6.205 אנחנו עומדים יחד היום מול שריד בית מקדשנו,
כ"ח תמוז ה'תשפ"ו
יולי 13, 2026
חבר הפרלמנט הגרמני סטפן מאייר הגיע לתפילה בכותל המערבי במהלך ביקורו בישראל, הביע תמיכה בעם היהודי ואיחל לישראל ולכל
כ"ז תמוז ה'תשפ"ו
יולי 12, 2026
הקרן למורשת הכותל המערבי אבידה גדולה לעם היהודי, למדינת ישראל ולאומה האמריקנית הסנאטור לינדזי גרהאם ביקר פעמים רבות בכותל
כ"ד תמוז ה'תשפ"ו
יולי 9, 2026
אלפי חסידי ויז'ניץ נשאו הערב (ה') תפילות נרגשות ברחבת הכותל המערבי לרפואתו השלמה של האדמו"ר מויז'ניץ הגה"צ רבי ישראל
כ"ד תמוז ה'תשפ"ו
יולי 9, 2026
"הכותל הוא אתר היסטורי לתפילות – התפללתי לשלום ישראל והעם היהודי"

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .