צדק וחמלה – הילכו יחדיו – פרשת משפטים

Mishpatim
פרשתינו פותחת בדיני 'עבד עברי' – אדם שנקלע למצב כלכלי קשה ונאלץ למכור את עצמו לעבדות. אין ספק שמדובר במצב מחריד, שאנו החיים במאה ה-21 איננו מכירים מקרוב. אך הוא התקיים בעבר בכל התרבויות, וגם כיום הוא עשוי להתקיים בוריאציות אחרות של השתעבדות לעבודה בלתי פוסקת וכדומה. למרבה ההפתעה, הדין הראשון איתו פותחת התורה את הלכות עבד עברי אינו פירוט חובותיו של העבד כלפי אדוניו, אלא להיפך:
"כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבוד, ובשביעית יצא לחופשי חינם."
(שמות כא, ב)
הקונה עבד עברי אינו יכול להעביד בו מעבר לשש שנים. בשנה השביעית מוטל על האדון להעניק לו את המתנה היקרה מכל: חופש, לתמיד.
אך אנו מעוניינים להבין: מדוע פותחת התורה את רשימת "דיני ממונות" דווקא בהלכות עבדים? האם אלו הם הדינים המצויים והשכיחים ביותר? ועוד, מדוע הלכה זו של שחרור העבד לאחר שש שנים היא ההלכה הפותחת את הלכות עבד עברי?
התשובה לשאלות אלו טמונה בעמדת התורה בשאלת היחס לחוקי הממון והלכות שבין אדם לחברו. היחס האנושי לחוק, בפרט לחוקי ממון, הוא יחס של חובה מוחלטת, צדק שאין להימלט ממנו: על החייב לשלם את חובו; על המזיק לתקן את מעשיו באמצעות פיצוי כספי. אין מקום לפשרות וויתורים. זהו טבעו של החוק, הוא חלוט, צודק והכרחי. יתרה מכך, פשרה וויתור לאדם אחד יוצרת פגיעה בזכותו של האחר. לכן, תחושת הרחמים הטבעית כלפי המסכן והאומלל שנקלע למצוקה שלא באשמתו, אסור לה שתיקח חלק בעשיית הצדק ובפסיקת החוק. עלינו להעמיד את החוק ולהתעלם מן הקול הפנימי הזועק ודורש לחוס על האביון.
מאידך, תפיסה זו מתעלמת מן הקול המוסרי שבתוכנו הנזעק למראה עוול. תופעה שבה העשיר מנצל את מצוקת העני ומלווה לו את כספו בריבית קצוצה, ולאחר מכן תובע מן העני שימכור את מעט הרכוש שנותר בידו כדי לשלם את חובו – למרות היותה צודקת מבחינה חוקית, מעוררת אי נחת מוסרי, וגם זה בצדק.

אז מה נכון? כיצד עלינו לנהוג?

כפיתרון לדילמה זו, מעמידה התורה מערכת חוקי 'צדק' אשר אינם מתעלמים מן ה'צדקה'. חוקי התורה אינם מאפשרים לפגוע בזכות הקנין של האדם, אך נדרש מאיתנו שגם קיום החוק והצדק עלינו לבצע מתוך תחושה של חמלה והבנה למצוקת העני והדל.
התורה פותחת את "דיני ממונות" בהלכות עבדות ובדין שחרור עבד עברי לאחר שש שנות עבדות, כדי ללמד אותנו שגם כאשר זכותנו מוחלטת, גם אם זכינו ברכושנו ביושר – אל לנו להתעלם מן החמלה ותחושת הרחמים כלפי מצוקת הסובל. אדם שנאלץ למכור את עצמו לעבדות לא עשה זאת מתוך בחירה חופשית. הוא נקלע למצב של חוסר אונים, ועלינו להטות אוזן קשובה למצבו האומלל ולאפשר לו לחיות כבן חורין ולשוב למשפחתו בתום שש שנות עבדות.
תפיסה זו של צדק המשולב עם חמלה, נותנת מקום הן לזכות ולקנין, אך מאידך יש בה גם מקום לחמלה ורגישות אשר הן מתכונותיו הבולטות של העם היהודי. משפט המבוסס על שני עקרונות אלו מוביל לצדק האלוהי המושלם.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פקודי

ירושלים
כניסה:
18:16
יציאה:
19:33
תל אביב
כניסה:
18:39
יציאה:
19:35
חיפה
כניסה:
18:27
יציאה:
19:35
באר שבע
כניסה:
18:39
יציאה:
19:34

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 19, 2025
תודעת החסד היהודית בפרשת משפטים מלמדת אותנו שהצדק בתורה אינו רק חוק יבש, אלא דרך חיים של חמלה, נתינה
כ״ז בשבט ה׳תשפ״ד
פברואר 6, 2024
אחד החוקים המעניינים והמפתיעים הוא העונש שחוקי התורה גוזרים על גנב ועל גזלן.
כ״ד בשבט ה׳תשפ״ג
פברואר 15, 2023
מוסר התורה איננו תועלתני בלבד, כזה הבא להסדיר את היחסים בין בני האדם ולגרום אושר ורווחה למירב האנושות. לא
כ״ב בשבט ה׳תשפ״ב
ינואר 24, 2022
'דרך ארץ קדמה לתורה'. זוהי אמירה ידועה ביותר של חכמי ישראל. ביהדות היא משמשת בהקשרים שונים, לעיתים לעידוד התנהלות
י״ב באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 15, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
בשנת 2018 יצחק הגיע יחד עם נכדו לחגיגת חלאקה בכותל המערבי הוא לא הסתיר את התרגשותו מהמעמד
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 22, 2024
שלושה יסודות אמונה בעשר המכות – שלוש מגמות שאליהן חותרת היהדות ואותן אנו מבקשים להנחיל, קודם כל לעצמנו ואחר כך לילדינו
י״ב באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 15, 2024
להלן התאריכים שיתקיימו בהם מעמדי סליחות מרכזיים: החל מ- 00:15
כ״ט באלול ה׳תשפ״ד
אוקטובר 2, 2024
עם סיום מעמד הסליחות ובמגביל להסרת ההגבלות שהוטלו מוקדם יותר על ידי פיקוד העורף, החלו לנהור מתפללים רבים לרחבת
כ״ה בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 26, 2024
הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרה"ג דוד יוסף שליט"א חיזק את משפחות החטופים ובירך את החטופים שישובו לשלום
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 1, 2024
כשהם מחובקים יחד, התפללנו להצלחת ושלום עם ישראל, לחזרתם של החטופים, לרפואתם של הפצועים, ולשלום חיילי צה"ל וכוחות הביטחון.
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 11, 2024
אשרי יושבי ביתך אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ. עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה‘ אֱלֹהָיו: תְּהִלָּה לְדָודִ.
כ״ג באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 23, 2025
להלן הסדרתי התנועה לרגל מרתון ירושלים שהתקיים בתאריך 04/04/2025 יום שישי
כ׳ באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 20, 2025
עם חזרתינו לירושלים בשנת תשכ"ז – 1967 הוא נמנה על חברי וועדת ההלכה לענין הכותל המערבי לצד מרנן ורבנן
י״ח באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 18, 2025
פרשת ויקהל מלמדת אותנו שכאשר נתינה נובעת מלב אוהב, היא בונה משכן של אהבה והרמוניה – הן במקדש והן
י״ג באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 13, 2025
פרשת כי תשא עוסקת בחטא העגל ובתפילתו של משה, שמדגיש כי עקשנותו של עם ישראל היא סוד הישרדותו ונאמנותו

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .