צדק וחמלה – הילכו יחדיו – פרשת משפטים

Mishpatim
פרשתינו פותחת בדיני 'עבד עברי' – אדם שנקלע למצב כלכלי קשה ונאלץ למכור את עצמו לעבדות. אין ספק שמדובר במצב מחריד, שאנו החיים במאה ה-21 איננו מכירים מקרוב. אך הוא התקיים בעבר בכל התרבויות, וגם כיום הוא עשוי להתקיים בוריאציות אחרות של השתעבדות לעבודה בלתי פוסקת וכדומה. למרבה ההפתעה, הדין הראשון איתו פותחת התורה את הלכות עבד עברי אינו פירוט חובותיו של העבד כלפי אדוניו, אלא להיפך:
"כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבוד, ובשביעית יצא לחופשי חינם."
(שמות כא, ב)
הקונה עבד עברי אינו יכול להעביד בו מעבר לשש שנים. בשנה השביעית מוטל על האדון להעניק לו את המתנה היקרה מכל: חופש, לתמיד.
אך אנו מעוניינים להבין: מדוע פותחת התורה את רשימת "דיני ממונות" דווקא בהלכות עבדים? האם אלו הם הדינים המצויים והשכיחים ביותר? ועוד, מדוע הלכה זו של שחרור העבד לאחר שש שנים היא ההלכה הפותחת את הלכות עבד עברי?
התשובה לשאלות אלו טמונה בעמדת התורה בשאלת היחס לחוקי הממון והלכות שבין אדם לחברו. היחס האנושי לחוק, בפרט לחוקי ממון, הוא יחס של חובה מוחלטת, צדק שאין להימלט ממנו: על החייב לשלם את חובו; על המזיק לתקן את מעשיו באמצעות פיצוי כספי. אין מקום לפשרות וויתורים. זהו טבעו של החוק, הוא חלוט, צודק והכרחי. יתרה מכך, פשרה וויתור לאדם אחד יוצרת פגיעה בזכותו של האחר. לכן, תחושת הרחמים הטבעית כלפי המסכן והאומלל שנקלע למצוקה שלא באשמתו, אסור לה שתיקח חלק בעשיית הצדק ובפסיקת החוק. עלינו להעמיד את החוק ולהתעלם מן הקול הפנימי הזועק ודורש לחוס על האביון.
מאידך, תפיסה זו מתעלמת מן הקול המוסרי שבתוכנו הנזעק למראה עוול. תופעה שבה העשיר מנצל את מצוקת העני ומלווה לו את כספו בריבית קצוצה, ולאחר מכן תובע מן העני שימכור את מעט הרכוש שנותר בידו כדי לשלם את חובו – למרות היותה צודקת מבחינה חוקית, מעוררת אי נחת מוסרי, וגם זה בצדק.

אז מה נכון? כיצד עלינו לנהוג?

כפיתרון לדילמה זו, מעמידה התורה מערכת חוקי 'צדק' אשר אינם מתעלמים מן ה'צדקה'. חוקי התורה אינם מאפשרים לפגוע בזכות הקנין של האדם, אך נדרש מאיתנו שגם קיום החוק והצדק עלינו לבצע מתוך תחושה של חמלה והבנה למצוקת העני והדל.
התורה פותחת את "דיני ממונות" בהלכות עבדות ובדין שחרור עבד עברי לאחר שש שנות עבדות, כדי ללמד אותנו שגם כאשר זכותנו מוחלטת, גם אם זכינו ברכושנו ביושר – אל לנו להתעלם מן החמלה ותחושת הרחמים כלפי מצוקת הסובל. אדם שנאלץ למכור את עצמו לעבדות לא עשה זאת מתוך בחירה חופשית. הוא נקלע למצב של חוסר אונים, ועלינו להטות אוזן קשובה למצבו האומלל ולאפשר לו לחיות כבן חורין ולשוב למשפחתו בתום שש שנות עבדות.
תפיסה זו של צדק המשולב עם חמלה, נותנת מקום הן לזכות ולקנין, אך מאידך יש בה גם מקום לחמלה ורגישות אשר הן מתכונותיו הבולטות של העם היהודי. משפט המבוסס על שני עקרונות אלו מוביל לצדק האלוהי המושלם.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת וארא

ירושלים
כניסה:
16:18
יציאה:
17:38
תל אביב
כניסה:
16:41
יציאה:
17:40
חיפה
כניסה:
16:27
יציאה:
17:38
באר שבע
כניסה:
16:43
יציאה:
17:41

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"א שבט ה'תשפ"ה
פברואר 19, 2025
תודעת החסד היהודית בפרשת משפטים מלמדת אותנו שהצדק בתורה אינו רק חוק יבש, אלא דרך חיים של חמלה, נתינה
כ"ז שבט ה'תשפ"ד
פברואר 6, 2024
אחד החוקים המעניינים והמפתיעים הוא העונש שחוקי התורה גוזרים על גנב ועל גזלן.
כ"ד שבט ה'תשפ"ג
פברואר 15, 2023
מוסר התורה איננו תועלתני בלבד, כזה הבא להסדיר את היחסים בין בני האדם ולגרום אושר ורווחה למירב האנושות. לא
כ"ב שבט ה'תשפ"ב
ינואר 24, 2022
'דרך ארץ קדמה לתורה'. זוהי אמירה ידועה ביותר של חכמי ישראל. ביהדות היא משמשת בהקשרים שונים, לעיתים לעידוד התנהלות
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
מגמה זו באה לידי ביטוי בהקבלה שבין דיני העבד ל'עשרת הדיברות' אותם קראנו בפרשת הקודמת. הנחה רווחת בין פרשני
כ"א שבט ה'תש"פ
פברואר 16, 2020
לאחר שקראנו בשבוע שעבר על האירוע המשמעותי ביותר לעם היהודי – 'מעמד הר סיני', והתפעלנו מתיאור פסגות של אמונה
כ"ו סיון ה'תש"פ
יוני 18, 2020
אדם שגונב חפץ כלשהו מן הזולת עונשו על פי חוקי התורה הוא תשלום 'כפל'. כלומר, פי שניים משווי החפץ
כ"ה שבט ה'תשפ"א
פברואר 7, 2021
המקרה שבו עוסק החוק הוא מקרה של אדם שגנב שור או שה – בהמות הבית המצויות בתקופת המקרא –
י"א טבת ה'תשפ"ו
דצמבר 31, 2025
טקס השבעה לחיילי הגנה אווירית ביום יום שלישי י״ד בְּסִיוָן תשפ״ה (10/6/2025) בשעה 13:00–20:00 בכותל המערבי.
ח' חשון ה'תשפ"ו
אוקטובר 30, 2025
טקס השבעה למחווה אלון ביום יום שלישי י״ב בְּכִסְלֵו תשפ״ו (2/12/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ט תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 21, 2025
יתומי ויתומות צה"ל צעדו לראשונה אל גיל המצוות – עטופים באהבה, תפילין וחיבוק של עם שלם. רגע של אור
ב' טבת ה'תשפ"ו
דצמבר 22, 2025
נר ראשון חנוכה תשפ"ו – במעמד שורדי השבי, ראש עיריית ירושלים והראשון לציון הרב דוד יוסף "תנו רבנן: מצות
כ"ח אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 21, 2025
אבינו מלכנו – פתח שערי שמיים לתפילתנו! את הבקשה הזאת, האמיתית הזאת, אנחנו אומרים בימים האלה שוב ושוב ממש
כ"ג טבת ה'תשפ"ו
ינואר 12, 2026
טקס השבעה למחנה שמונים ביום יום ראשון כ״א בִּשְׁבָט תשפ״ו (8/2/2026) בשעה 13:00–15:30 בכותל המערבי.
כ"ב שבט ה'תשפ"ה
פברואר 20, 2025
נשא תפילה ונגע בהיסטוריה – עם מסר של ידידות בלתי מעורערת לישראל.
ט' אייר ה'תשפ"ה
מאי 7, 2025
בהשתתפות מאות מתפללים שיבואו לקחת חלק בהדלקה המסורתית, כאשר מעמד ההדלקה ילוו בתזמורת.
י' אדר ה'תשפ"ה
מרץ 10, 2025
פורים מלמד אותנו לבקש מאלוקים ישועה בלי היגיון ובלי תנאים, כמו ילד הפונה לאביו, מתוך אמונה שרק הוא יכול
י"ב שבט ה'תשפ"ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
י"ד תמוז ה'תשפ"ה
יולי 10, 2025
בצל הניסים של מלחמת 'עם כלביא' – שלטי "מזמור לתודה" מזמינים את עם ישראל לעצור ולהודות בלב .
כ"ה טבת ה'תשפ"ו
ינואר 14, 2026
כמיטב המסורת: ילדי נפגעי פעולות איבה חגגו בר ובת מצווה מרגשת בכותל המערבי ובבית הנשיא בירושלים
כ"ג טבת ה'תשפ"ו
ינואר 12, 2026
דווקא ברגעי העוצמה והניצחון, התורה עוצרת ומלמדת יסוד עמוק: הכרת הטוב. מפרשת וארא עולה מסר חד לימינו – מי
כ"ג טבת ה'תשפ"ו
ינואר 12, 2026
אבן מאבני הכותל המערבי שהוצבה עשרות שנים בקריה בתל אביב תושב לירושלים ותיטמן בגניזה ייעודית – צעד ערכי, היסטורי
כ"ב טבת ה'תשפ"ו
ינואר 11, 2026
טקס השבעה הגנה אווירית ביום יום שלישי ט׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ז (20/10/2026) בשעה 13:00–20:00 בכותל המערבי.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .