בין מלכות האדם למלכות ה'

corp
פורים – תשע"ח
הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
'מגילת אסתר' אותה קוראים בליל חג הפורים ולמחרת בבוקר, מספרת על הנס שהתרחש לפני כאלפיים ושלוש מאות שנה ובו ניצל העם היהודי מהשמדה המונית. הנה תקציר הסיפור: המן, יועצו של המלך אחשוורוש שמלך על האימפריה הפרסית, כעס על מנהיג העם היהודי, מרדכי, בעקבות סירובו של האחרון להשתחוות לפניו. כנקמה במרדכי ובעמו זמם המן "להשמיד, להרוג ולאבד" את את כל היהודים שבאימפריה הפרסית, ביום אחד. אולם הצלת היהודים היתה מוכנה עוד קודם עצת המן להשמידם. זמן מה קודם לכן, אסתר, בת אחיו של מרדכי, נלקחה לארמון המלך אחשוורוש והוא בחר בה למלכת האימפריה, ובאמצעות תחבולה מסוכנת היא הצליחה לסכל את עצתו של המן.

אולם המגילה אינה מסתפקת בכך. פתיחת המגילה עוסקת בתיאור המשתאות המפוארים שעורך אחשוורוש לשרים, לעבדים ולתושבי שושן. משתאות אלו מתוארים בהרחבה תוך דגש על הפאר ושפע היינות שהוגשו במשתאות הארוכים. גם סיומה של המגילה עוסק במלכות אחשוורוש במנותק מסיפור הצלת העם היהודי: "וישם המלך אחשוורוש מס על הארץ… וכל מעשה תקפו וגבורתו… הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס".

מדוע מעניינת אותנו מלכותו האדירה של אחשוורוש?
מדוע חשוב לכותבי המגילה שאנו הקוראים נתרשם מגבורתו ועושרו של המלך הפרסי?
למעשה, המגילה עצמה  מלבד הפתיחה והסיום מספרת סיפור שונה לחלוטין על מלכות אחשוורוש. מדובר במלך חסר אופי, נטול חוט שדרה, אשר מתוך שיכרות מאפשר להרוג את אשתו המלכה (הראשונה), כשלמחרת עם התפכחותו הוא כמובן מתחרט על כך.
בהמשך העלילה מתברר לנו שמלך זה נשלט על ידי יועצו המן, אשר בלי הרבה מאמץ מצליח להחתים את המלך על גזירת ההשמדה של העם היהודי, תוך שהמלך אפילו אינו מתעניין באיזה עם מדובר.
די לו בדברי המן: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים… ולמלך אין שווה להניחם".
ואם חשדנו שהמלך מבין את משמעות חתימתו הרי מייד מתברר לנו מצבו המנטלי של המלך, כשאסתר המלכה (השנייה) מספרת לו "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד", המלך כלל אינו יודע במה מדובר, והוא שואל בפליאה: "מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו ליבו לעשות כן?".
הקורא נדהם: וכי המלך אינו מודע למעשיו, או שהוא מיתמם ומעמיד פנים?
כמה עמים נחתמו להשמדה על ידי המלך, עד כדי כך שהוא אינו יודע במה מדובר?
מתברר כי התיאור המרומם של מלכות אחשוורוש המופיע בפתיחת המגילה ובסיומה, אינו אלא מעטפת לתיאור מצבה האמיתי של מלכות זו. מדובר בשלטון הפועל בחוסר תשומת לב ומקבל החלטות גורליות במצבי שיכרות; אנו עוסקים במלך שאיננו אחראי למעשיו וניתן לשלוט עליו בדרכים שונות. מידה רבה של אירוניה קיימת בתיאורי מלכות אחשוורוש, וללא ספק כותבי המגילה עשו זאת בדרך מתוחכמת במיוחד.
לעומת המלך ההולל אחשוורוש ויועצו הרשע המן ? ניצבות שתי דמויות מרכזיות: מרדכי ואסתר. מדובר בגבר ואישה שאין בידם כוח שלטוני, גם לא עושר, אך הם פועלים מתוך אמונה עזה בצדקת דרכם. מרדכי שאיננו משתחווה להמן, מזהה אל נכון את הצורך בעמידה איתנה אל מול שלטון הכוח; אסתר פועלת במסירות למען עמה, ואינה נרתעת ממצב-הרוח ההפכפך של אחשוורוש, ובאמצעות עורמה ותיחכום היא מצליחה להפוך את הגלגל ולהציל את עמה מגזירת ההשמדה.
מרדכי ואסתר מייצגים את האדם המאמין, זה שיודע כי אלוהים לא נטש את זירת ההיסטוריה, והאמת והטוב ינצחו את השקר והרוע.
חגיגת הפורים  חגיגה שאין לה גבול מבטאת את הצטרפותינו למרדכי ואסתר באמונתם העזה. אנו מאמינים כי העולם מונהג על ידי אלוהים הדוגל בערכי הצדק והחסד, ומשכך אנו יכולים להביט אל הרוע בעיניים ולהיות בטוחים כי הניצחון יהיה בצד של האמת והטוב. גם אם הרוע האנושי עדיין לא מוגר, אנו מרימים כוסית כבר עתה ומאחלים "לחיים", מתוך ביטחון באלוהי ישראל, אלוהי ההיסטוריה, אלוהי הצדק.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בהעלתך

ירושלים
כניסה:
19:07
יציאה:
20:30
תל אביב
כניסה:
19:32
יציאה:
20:33
חיפה
כניסה:
19:21
יציאה:
20:35
באר שבע
כניסה:
19:30
יציאה:
20:30

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
הנזיר שמקבל על עצמו להתעלות למדרגה גבוהה של קדושה, עושה זאת בעקבות הזמנה שקיבל
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 10, 2024
החייל שעלה לארץ ועבר גיור התרגש לפגוש בהפתעה את אמו שהוטסה במיוחד מאוקראינה
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 10, 2024
כמידי שנה לקראת חג השבועות מאות מחסידי סערט ויזניץ בראשות כ"ק האדמו"ר שליט"א הגיעו הערב לתפילה ושירה מרגשת בכותל
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
מאי 7, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 15, 2024
ברכת הכהנים בסימן 'וישם לך שלום' תתקיים ביום ה', י"ז ניסן תשפ"ד, ב' דחוה"מ פסח – 25/04/2024
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 16, 2024
כי מדי חודש נשלחים בממוצע כ-3,000 פתקים דרך אתר האינטרנט של הקרן למורשת הכותל המערבי. זאת בנוסף למאות אלפי
כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ד
דצמבר 7, 2023
במעמד מרגש הוקדש מַעֲמַד הַדְלָקַת נֵר רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה בְּסִימָן 'מַדְלִיקִים אֶת הָאוֹר לַחֲטוּפִים'.הודלקו 138 חֲנֻכִּיּוֹת, כמנין השבויים בתפילה
י״ח בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 3, 2023
השנה ייערכו שני מעמדי 'ברכת הכהנים' המסורתית בכותל המערבי בהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל ורבבות אנשים
א׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 14, 2023
כשאני הייתי במיטה בבית החולים לא יכולתי לעשות כלום, בלעדיכם לא היה כאן בר מצוה, כל מה שנעשה כאן
י״ג באב ה׳תשפ״ג
יולי 31, 2023
שמחנו לארח את ראש עיריית תל אביב – יפו מר רון חולדאי שהגיע עם המשפחה לחגוג בר מצוה לנכדו
כ׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 29, 2024
הבוקר הגיעה לכותל המערבי בת שירות של הסוכנות היהודית בלונג איילנד, עם פתקים שכתבו הילדים שלומדים בבתי הספר היהודיים
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
בשיאה של העצרת נשאו כולם, כאיש אחד בלב אחד, קריאת שמע ישראל.
כ״ה בשבט ה׳תשפ״ד
פברואר 4, 2024
במהלך הביקור התפללה לצד אבני הכותל המערבי, סיירה במנהרות הכותל, וחתמה בספר האורחים, והדליקה נר לזכרם של הנרצחים הי"ד
כ׳ בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 5, 2023
מוצאי שמחת תורה, 7.10.23 החל מהשעה 22:00 בליווי הזמר אלי כהן, יוני אליאב ולהקתו ומקהלת נרננה.
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 9, 2024
פעמים רבות אנו מביטים על התורה בהערכה, אך מרחוק. וודאי, התורה יקרה לנו, אך היא מדברת אל אנשים מרוממים
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 9, 2024
במהלך החג נוהגים אלפים להתפלל בבוקרו של חג השבועות תפילת ותיקין ברחבת הכותל המערבי, ורבים אחרים עושים זאת במהלך
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
רבבות משתתפים לאורך הערב בעצרת התפילה לרגל יום ירושלים ה-57 ברחבת הכותל המערבי. במהלך היום רבבות פקדו את רחבת
No more articles to load

סיורים בירושלים