פורים – תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
כבכל שנה, נחגוג בימים הקרובים את "חג הפורים", חג המציין את הנס שהתרחש לפני כאלפיים ושלוש מאות שנה ובו ניצל העם היהודי מהשמדה המונית. והנה תקציר הסיפור: המן, יועצו של המלך אחשוורוש שמלך על האימפריה הפרסית, כעס על מנהיג העם היהודי – מרדכי, בעקבות סירובו של האחרון להשתחוות לפניו. כנקמה במרדכי ובעמו זמם המן "להשמיד, להרוג ולאבד" את את כל היהודים שבאימפריה הפרסית, ביום אחד. אולם הצלת היהודים היתה מוכנה עוד קודם עצת המן להשמידם. זמן מה קודם לכן, אסתר, בת אחיו של מרדכי, מונתה לכהן כאשתו של המלך אחשוורוש, שהצליחה לסכל את עצתו של המן.
אם נרצה לחזור מעט אחורה, ולהבין מה עבר בראשם של יהודי פרס שעה ששמעו את הכרוז המלכותי המתיר את דמם, אין ספק שרבים מהם באו בתלונה כנגד מרדכי וטענו כלפיו:
מדוע הוא יוצר שערוריה?
מפני מה אינו מסיים את הסיפור, שולח מנחה נאה להמן, מפייסו ומשתחווה לפניו כשהוא עובר ברחוב, ועל ידי כך משכך את זעמו של המן?
אולם כאשר נתבונן בסופו של הסיפור, ניווכח כי אין כל ספק שדרכו של מרדכי ניצחה. מזימתו של המן נחלה כישלון מוחלט, "ונהפוך הוא" – תכניתו להשמיד את היהודים ירדה לטמיון ובמקומה נתלו הוא ובניו על העץ.
מה היה סודו של מרדכי? מה הביא אותו להיות בטוח בצדקת דרכו? האם לא חלפו בראשו הרהורי ספק שמא צודקים מתנגדיו והיה עליו להיכנע ולהוריד את הראש כנגד המן ולא לעורר את חמתו?
מגילת אסתר ? בה נכתב לדורות נס חג הפורים, היא מגילה שנכתבה בגולה. המסר המרכזי שלה הוא אופן ההתמודדות הראויה של יהודי אל מול שלטון זר ומנוכר. נראה שמתוך הבנה זו נוכל לעמוד על מהלך מחשבתו וערכיו של מרדכי ולהבין את מניעיו.
מרדכי מלמד אותנו מהי סודה של גאווה יהודית ואמונה בצדקת הדרך, אל מול תכלית הרוע המתגלמת בדמותו של המן. אדם כזה שכאשר מרגיזים אותו מעט ופוגעים בכבודו הוא מוכן להשמיד עם שלם ללא היסוס, מייצג בהכרעתו זו את הרוע וההשחתה המוסרית. מולו, סבר מרדכי, אסור להיכנע ולוותר. מרדכי היהודי, מייצג את היהודי המחויב למוסריות ולטוב המוחלט ולכן הוא איננו מסוגל ואיננו מוכן להשתחוות להתגלמות הרוע. הוא לא יתן אישור להשחתה גם אם כרוך בכך סיכון רב. הוא מוכן ליטול את הסיכון מתוך ביטחון שאין לתת אישור – ולו למראית עין – להשחתה מוסרית, הוא בטוח בצדקת דרכו ובכך שהעומד בעקשנות על עקרונות הצדק והמוסר לא יינזק מכך במאום.
מנהיג שכזה שאיננו חושש מפני הרוע, מנהיג העומד ומכריז בגאון על הערכים והיושר, הוא שזכאי שנס חג הפורים, ייעשה על ידו. דווקא אסתר שגם בהיותה בבית המלך לא שכחה את יהדותה ואת הסולידריות עם עמה, ומוכנה להכניס את עצמה לסכנת חיים עבור אחיה, זכתה שנס זה יתרחש על ידה ושהמגילה המספרת את סיפורו של חג הפורים ונקראת על ידי העם היהודי בחג זה, תיקרא על שמה: "מגילת אסתר".
לקראת סיום המגילה אנו נחשפים לתפנית מפתיעה: מרדכי ? זה שהמן זמם לתלותו על עץ ? מונה על ידי אחשוורוש למשרה הבכירה ביותר באימפריה הפרסית, "משנה למלך".
מה מצא אחשוורוש במרדכי? איזו תכונה התגלתה לו והפכה את מרדכי לראוי לכהן במשרה רמה זו? הוא מצא בו את תכונת הנאמנות ? לעמו, לערכיו, לאמונתו. אשחוורוש הבין כי מרדכי קרוץ מחומר מנהיגותי ותכונת הנאמנות היא זו שמנחה אותו בכל צעדיו. באדם כזה, ידע אחשוורוש, אני יכול לבטוח ולהפקיד בידיו את ניהול האימפריה.