בחג פורים אנחנו מתחפשים, שרים, רוקדים, שולחים משלוחי מנות וכמובן קוראים במגילת אסתר.
"וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם"
(אסתר ט, א)
זה לב סיפור המגילה ונהפוכו – בבת אחת המציאות הקשה השתנתה, התהפכה, והיהודים נושעו מצרה.
הסיפור והפסוק נתנו תקוה ליהודים בכל רחבי העולם במשך אלפי שנים, לזכור שגם מציאות קשה יכולה להשתנות, הקושי יעלם, והישועה והרווחה יגיעו.
גם ברחבת הכותל אנחנו מוצאים אתרים שנהפכו, מקומות ואתרים שפעם היו משהו אחד ופתאום לאחר שהתגלו, תוך מספר שנים, הפכו למשהו אחר לחלוטין.
מוזמנים לצלול איתנו אל תוך רחבת הכותל המערבי!
לא להאמין אבל רק לפני קצת יותר ממאה שנה קשת וילסון המוכרת לנו היתה כמעט כולה נסתרת מן העין.
מי שגילה אותה וכתב עליה באופן מדעי היה קצין ומהנדס בריטי בשם צ'ארלס וילסון (על שמו היא קרויה).
הקשת בנויה מ-23 נדבכים ורוחבה הוא כ-13 מטרים!
כשנחפרו מנהרות הכותל, לאט לאט נחשפה הקשת היפה הזו, והתגלה שהיא חלק מגשר קדום בן כאלפיים שנים שהוביל את אנשי ירושלים מהרובע היהודי של היום אל הר הבית, מקום המקדש.
והיום? היום זוהי תחנה חשובה בתוך מנהרות הכותל, בה מצויות עזרת הגברים והנשים המקורות של רחבת הכותל המערבי.
שתמיד יתהפך הכל לטובה!
היום רחבת התפילה של הכותל המערבי היא רחבה מוארת וגדושה בהמוני מבקרים, אבל ביקור כאן לפני כ-55 שנים היה שונה לחלוטין!
במשך מאות בשנים רחבת הכותל היתה בעצם רחוב הכותל, רחוב צר וקצר סמוך לכותל המערבי.
ב-50 השנים האחרונות המונים באים ומגיעים אל הרחבה, כמות המבקרים והמבקרות מגיעה לכ-12 מיליון איש בשנה, וכדי להכיל את כולם נוצרה הרחבה שאנו מכירים ורואים כיום.
