חגיגה עממית ורצון חופשי

-1

פורים תשע"ט

הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
'מגילת אסתר' אותה קוראים בליל חג הפורים ובבוקרו, מספרת על נס שהתרחש לפני כאלפיים ושלוש מאות שנה כשהעם היהודי נחלץ ממזימה שטנית: המן, יועצו של המלך אחשוורוש שמלך על האימפריה הפרסית (לדעת מרבית החוקרים, זהו המלך הפרסי המכונה ביוונית 'כסרכסיס'), זעם על אחד ממנהיגי היהודים, מרדכי, בעקבות סירובו של האחרון להשתחוות לפניו. כנקמה במרדכי ובעמו זמם המן "להשמיד, להרוג ולאבד" את את כל היהודים שבאימפריה הפרסית, ביום אחד.
אולם הצלת היהודים היתה מוכנה עוד קודם עצת המן להשמידם: שנים מספר קודם לכן, נלקחה אסתר, בת אחיו של מרדכי, אל ארמון המלך אחשוורוש והוא בחר בה לשמש כאשתו המלכה. באמצעות תחבולה מסוכנת, הצליחה אסתר לסכל את עצתו של המן, וזו התהפכה על ראשו כשהמלך אחשוורוש ציווה לתלות את המן על העץ שהכין עבור מרדכי. לזכר נס זה, אנו חוגגים את יום הפורים בארבע מצוות: קריאת המגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים.

התייחסות מפתיעה לסיפור זה אנו מוצאים בתלמוד הבבלי. במסכת שבת דף פח, ישנה סוגיה נרחבת העוסקת ב'מעמד הר סיני', ושם מופיעה התייחסות לסיפור המגילה כמקבילה של 'מעמד הר סיני' ? המאורע המכונן שבו ניתנה התורה לעם ישראל.

יתרה מכך: באותה סוגיה תלמודית נטען כי ב'מעמד הר סיני' לא קיבל העם את התורה מרצון חופשי; היה שם ממד של כפייה, כאשר ההתגלות הא-לוהית לא נתנה מקום לסירוב. לעומת זאת, בסיפור המגילה קיבלו היהודים את התורה מרצון חופשי ומלא, ללא כל כפייה. לפיכך, מסכמים חכמי התלמוד, קבלת התורה שהתרחשה בימי אחשוורוש עדיפה על קבלת התורה שהייתה ב'מעמד הר סיני'!

 

אך היכן רמוזה קבלת התורה בסיפור המגילה?

 
ברובד הגלוי של המגילה איננו מוצאים ולו רמז לתורה ולקבלתה. אך כידוע, מגילת אסתר היא מגילה של הסתרה. הרובד הגלוי של המגילה הוא רק הראשון מבין הרבדים הרבים הרמוזים בה. אחד מאלו שעסקו בביאורה של 'מגילת אסתר' היה רבה של פראג במחצית השנייה של המאה ה-16, הרב יהודה ליווא, המכונה 'מהר"ל מפראג' ומוכר כאחד מחשובי ההוגים בתולדות המחשבה היהודית. ספרו על 'מגילת אסתר' נקרא 'אור חדש', והוא אכן מפיץ אור חדש על הרבדים העמוקים והנסתרים של המגילה. בהקדמתו לספר זה דן המהר"ל בסוגיא התלמודית אותה ציטטנו, וחושף היכן רמוזה קבלת התורה בסיפור המגילה.
קבלת התקנה של ימי הפורים על ידי העם היהודי, היוותה לטענת המהר"ל, הבעת עמדה כללית על מצוות התורה. מצוות הפורים אינן כתובות בתורה, וכאשר קיבל העם היהודי על עצמו את החג, הוא עשה זאת מרצון ומאהבה. היה בכך גילוי של רצון חיובי המלמד מן הפרט על הכלל. מצוות הפורים לא עמדו לעצמן אלא היו תוספת על מצוות התורה, ומשכך, קבלת מצוות הפורים ברצון הייתה קבלה מחודשת של מצוות התורה ? והפעם, ברצון חופשי.
על דברים אלו יש להוסיף, כי לקראת סיומה של המגילה, מתוארת הדרך שבה התקבלה התקנה של ימי הפורים בעם ישראל. תחילה, נהגה חגיגה עממית?ספונטנית שלבשה אופי של משתאות וסעודות. בשנים שלאחר מכן ראו מנהיגי העם, מרדכי ואסתר, לקבוע את החג כתקנה רשמית, ותקנה זו התקבלה, כפי שאנו קוראים במגילה:
"וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם."
(אסתר ט, כג)
השניות שבפסוק זה ? גלויה. קבלת היהודים את תקנת ימי הפורים, הייתה קבלה כפולה. הם קיבלו את המנהג העממי שבו החלו לנהוג קודם לכן, והם קיבלו גם את התקנה שמרדכי כתב אליהם. חגיגות הפורים היו איפוא מנהג עממי שגם לאחר קביעתו בחוק נותר בעל אופי עממי. העם היהודי לא וויתר על זכות הראשונים של חגיגת הפורים. זהו חג שלא נוצר 'מלמעלה למטה' אלא להיפך, 'מלמטה למעלה'.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בהעלתך

ירושלים
כניסה:
19:07
יציאה:
20:30
תל אביב
כניסה:
19:32
יציאה:
20:33
חיפה
כניסה:
19:21
יציאה:
20:35
באר שבע
כניסה:
19:30
יציאה:
20:30

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
הנזיר שמקבל על עצמו להתעלות למדרגה גבוהה של קדושה, עושה זאת בעקבות הזמנה שקיבל
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 10, 2024
החייל שעלה לארץ ועבר גיור התרגש לפגוש בהפתעה את אמו שהוטסה במיוחד מאוקראינה
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 10, 2024
כמידי שנה לקראת חג השבועות מאות מחסידי סערט ויזניץ בראשות כ"ק האדמו"ר שליט"א הגיעו הערב לתפילה ושירה מרגשת בכותל
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
מאי 7, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 15, 2024
ברכת הכהנים בסימן 'וישם לך שלום' תתקיים ביום ה', י"ז ניסן תשפ"ד, ב' דחוה"מ פסח – 25/04/2024
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 16, 2024
כי מדי חודש נשלחים בממוצע כ-3,000 פתקים דרך אתר האינטרנט של הקרן למורשת הכותל המערבי. זאת בנוסף למאות אלפי
ו׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 15, 2024
תחת כיפת השמים והגשם הירושלמי, בא"ח גבעתי בטקס השבעה ראשון במעמד אלפים מאז פרוץ המלחמה. השבעה באח גבעתי בתאריך
ח׳ בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 18, 2024
מילים אחרי עצרת התפילה הגדולה ברחבת הכותל המערבי – ערב ראש חודש שבט
כ״ט בתמוז ה׳תשפ״ג
יולי 18, 2023
היום, כ"ט בתמוז, חל יום פטירתו של אחד מפרשני המקרא והתלמוד החשובים ביותר – רבי שלמה יצחקי
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
רבבות משתתפים לאורך הערב בעצרת התפילה לרגל יום ירושלים ה-57 ברחבת הכותל המערבי. במהלך היום רבבות פקדו את רחבת
כ״ב באייר ה׳תשפ״ד
מאי 30, 2024
הציבור מוזמן להצטרף לחגיגות המסורתיות בירושלים ולהיות חלק מהשמחה הגדולה על שחרורה ואיחודה של ירושלים, עיר קודשנו.
ב׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 14, 2023
השבעה בית ספר לטיסה התקיים בכותל המערבי ברחבה העליונה בתאריך 25/01/2024 בין השעות 17:00 עד לשעה 19:00
י״ד באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 1, 2023
"במקום הקדוש הזה אנו מאחלים לישראל ולזמביה ידידות ארוכת שנים והצלחה כלכלית ואנושית. אנו מבקשים שלום והצלחה ויציבות לישראל
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ג
יולי 4, 2023
הקרן למורשת הכותל המערבי בשיתוף עיריית ראשון לציון חגגו בר ובת מצוה מאוחרת לניצולי שואה בכותל המערבי
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 9, 2024
פעמים רבות אנו מביטים על התורה בהערכה, אך מרחוק. וודאי, התורה יקרה לנו, אך היא מדברת אל אנשים מרוממים
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 9, 2024
במהלך החג נוהגים אלפים להתפלל בבוקרו של חג השבועות תפילת ותיקין ברחבת הכותל המערבי, ורבים אחרים עושים זאת במהלך
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
כ״ו באייר ה׳תשפ״ד
יוני 3, 2024
אם נבין כי מנהיג נקרא להיות בעמדה של למידה מתמדת, לאמץ נקודות מבט של אחרים שסביבו, להעריך את יכולותיהם
No more articles to load

סיורים בירושלים