קרח – אביר הדמוקרטיה?

 

לא זו בלבד, אלא שקורח גם נושא את דגל הדמוקרטיה. הוא טוען: "כל העדה כולם קדושים, ובתוכם ה'  מדוע תתנשאו על קהל ה' " טענה שאנו בהחלט מזדהים עמה.

אלא שהתורה רואה את קורח כאדם הרע שבסיפור, מעשהו נחשב לחטא חמור והוא גם בא על עונשו הראוי.

מדוע?

ננסה להתבונן בתשובתו של משה רבינו: משה מצהיר שכל מעשיו נעשו בהוראת ה' ואף מציע מבחן שיוכיח כי בחירת הכוהנים נעשתה על ידי ה'.

אך לכאורה הבעיה לא נפתרה, שהרי גם אם משה הוכיח שמעשיו נעשו בהוראת ה', הרי כל מה שעשה הוא להעביר את השאלה הלאה. עדיין לא קיבלנו את התשובה לשאלתנו: מה רע בטיעונו של קורח? מדוע הוא נחשב חוטא?

דומה כי התשובה לשאלה זו מצויה בדבריו של משה, והיא הדרישה לאמון. ככלות הכל, קורח ליווה את משה במשך כל השנה האחרונה. הוא ראה אותו מוסר את נפשו למען ישראל; מתייצב ללא חת בפני גדול הרודנים של העולם העתיק ? פרעה מלך מצרים ? למען העם; הוא ראה את אלוקים מצהיר על הבחירה במשה כשליחו; הוא ראה את משה קורע את הים למען העם. הוא למד להכיר את אישיותו הדגולה.

במצב כזה, הבקשה האלמנטרית ביותר היא לתת אמון באדם שהרוויח אותו, אדם שככל הנראה מעשיו אינם מונעים על ידי אינטרסים אישיים. אם ראית משהו חשוד בעיניך? כנראה שיש לכך סיבה טובה. אם אתה רוצה לדעת מה היא? גש ושאל אותו, אבל אל תניח שמדובר בפוליטיקאי שפל ותפתח במרד כלפיו.

בצד זה, יש גם לבחון את המניעים של אלו הדורשים את הצדק. נוכל ללמוד על כך מהמשך נאומו של משה, כאשר הוא מסיים את השיחה עם כלל המורדים ומפנה את דבריו אל מנהיגם, קורח.

"שמעו נא בני לוי: המעט מכם כי הבדיל אלוקי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו, לעבוד את עבודת משכן ה' ולעמוד לפני העדה לשרתם?! ויקרב אותך, ואת כל אחיך בני לוי איתך ?וביקשתם גם כהונה".

נשים לב: משה לא מזכיר במילה אחת את האידאלים הגדולים בשמם יצא קורח לדרכו. מה כן? הוא מדבר על שאיפותיו האישיות. ככל הנראה, משה הבין היטב  שהדבר המניע את קורח אינו האידאל הטהור, אלא אינטרסים צרים ואישיים.

אם כן זהו המסר של התורה: אין לתת אמון בכל אדם, ללא אבחנה. אבל גם אין טעם בחיים מלאים חשדנות. לכן מרגע שמכר, חבר או קולגה הוכיח את עצמו כאמין, עלינו לתת בו אמון מלא, אמון המבוסס על ההכרה בכנותו וביושרו.