מעשה וחוויה – מי קודם?

קורח שם דגש על החוויה. אם חוטי התכלת של הציצית אמורים לעורר חוויה כלשהי אצל האדם – והם אכן אמורים לעשות זאת – ניתן לעורר את החוויה הזו גם בדרכים אחרות, למשל, ללבוש טלית הצבועה כולה בצבע תכלת.
Getting your Trinity Audio player ready...

פרשת קרח תשפ"ג

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת 'קורח' אנו קוראים על המרד של קבוצת מנהיגים של עם ישראל – בראשות קורח, דתן ואבירם – בהנהגתם של משה ואהרון. מרד זה הסתיים בעונש חמור למורדים: האדמה נסדקה והמורדים נבלעו בתוכה. אך הסיפור לא נכתב בתורה כדי ללמד אותנו את עונשם של המורדים, או לפחות לא רק בשביל זה. אנו נקראים להתעמק במניעי המרד, בטענות שנשמעו בו ולשאול את עצמנו במה טעו המורדים, מה הייתה הפילוסופיה שלהם ומדוע היא הייתה שגויה.

על פניו, טענתו הראשונית של קורח הייתה פשוטה: הוא דרש דמוקרטיה. מי מאיתנו מתקשה להזדהות עם הדרישה לשלטון דמוקרטי?

ויקהלו על משה ועל אהרון ויאמרו אליהם: רב לכם! כי כל העדה כולם קדושים, ובתוכם ה' – ומדוע תתנשאו על קהל ה'?!
(במדבר טז, ג)

קורח ראה בהנהגתם של משה ואהרון התנשאות והוא דרש להכיר בכך שהעדה כולה עשויה לזכות להשראת השכינה ואין לה צורך במנהיגים. אומנם בהמשך הסיפור אנו מגלים כי קורח לא התכוון באמת לדמוקרטיה. כמו פוליטיקאי טוב, הוא השתמש בטענות העריבות לאוזני העם אך לא התכוון אליהן. הוא רצה לכבוש את השלטון ולהנהיג את העם במקום משה ואהרון. דמוקרט גדול הוא לא היה. הסיסמאות הדמוקרטיות שימשו עבורו מקפצה לאינטרסים אישיים.

חכמי המדרש הביעו את עומק טענתו של קורח באמצעות התיאור הבא:

קפץ קורח ואמר למשה: "טלית שכולה תכלת – מהו שתהא פטורה מן הציצית?" אמר לו משה: "חייבת בציצית". אמר לו קורח: "טלית שכולה תכלת אינה פוטרת את עצמה ואילו ארבעה חוטים פוטרים אותה?!".
עוד שאל קורח את משה: "בית מלא ספרי־תורה – מהו שיהא פטור מן המזוזה?" אמר לו משה: "חייב במזוזה". אמר לו קורח: "כל התורה כולה אינה פוטרת את הבית ואילו פרשה אחת שבמזוזה פוטרת את הבית?! – דברים אלו לא נצטווית עליהם ומלבך אתה בודה אותם!"
(במדבר רבה פרשה יח)

בפרשת 'שלח' אנו קוראים את המצווה לקשור חוטי־ציצית בזוויות הבגדים, חלקם חוטי תכלת. קורח מתווכח עם משה בנוגע לבגד שכולו צבוע תכלת: לדעתו של קורח יש לפטור אותו ממצוות התכלת, שכן כולו צבוע תכלת; ואילו לדעתו של משה עדיין יש לקשור עליו את חוטי התכלת. טענה דומה השמיע קורח ביחס למצוות מזוזה. במזוזה המוצמדת למשקוף הדלת כתובות שתי פסקאות מן התורה. טענתו של קורח הייתה כי בית המלא בספרי תורה אינו נדרש למזוזה בפתחו; כנגדו טען משה כי גם בבית שכזה עדיין אנו מצווים לשים 'מזוזה'.

הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, ממנהיגי האורתודוקסיה בארה"ב במחצית השנייה של המאה העשרים, הסביר את הוויכוח באמצעות התבוננות בשני המוטיבים החשובים של החיים הדתיים: המעשה הדתי והחוויה הדתית. ברור לכול כי מעשה דתי שאינו נוגע בליבו של האדם והוא נטול חוויה, איננו מעשה מושלם. באותה מידה, כל אדם שומר מצוות יודע כי אין די בחוויה הדתית כשלעצמה; האדם נדרש למעשה, לציות, לקבלת עול תורה ומצוות. השאלה החשובה היא היחס שבין שני מוטיבים עוצמתיים אלה: האם אנו מצפים שהחוויה תעורר את האדם לפעול ולעשות מעשה או להיפך, אנו שמים דגש על המעשה ומקווים שהוא יעורר את החוויה הדתית?

קורח שם דגש על החוויה. אם חוטי התכלת של הציצית אמורים לעורר חוויה כלשהי אצל האדם – והם אכן אמורים לעשות זאת – ניתן לעורר את החוויה הזו גם בדרכים אחרות, למשל, ללבוש טלית הצבועה כולה בצבע תכלת.
כך גם ביחס למזוזה: היא אמורה להזכיר לנו את תוכן הפיסקאות מן התורה הכתובות בה, מדוע אפוא שבית מלא ספרי תורה לא יביא אותנו לידי אותו זיכרון נחוץ?

אך השקפתו של משה הייתה שונה, והיא דרכה של היהדות מאז ועד היום: המעשה קודם לחוויה. אנו מצפים ומשתדלים שהמעשה יגע בליבנו ויעורר בנו חוויה דתית עמוקה, אך במציאות שאנו חיים בה – נדרשת עשייה! רגשות עוצמתיים יכולים להוביל למקומות נכונים אך לפעמים גם למקומות פחות נכונים; המעשה הראוי הוא תמיד נכון ולכן אל לנו לתלות אותו בעוצמתה של החוויה. מעשים נכונים יביאו חוויות ראויות, אך איננו יכולים 'לסמוך' על הרגשות האנושיים שיובילו אותנו אל המעשים הראויים. קודם כל – לעשות!

 

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בשלח

ירושלים
כניסה:
16:38
יציאה:
17:57
תל אביב
כניסה:
17:02
יציאה:
17:59
חיפה
כניסה:
16:48
יציאה:
17:57
באר שבע
כניסה:
17:03
יציאה:
17:59

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ״ו בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 2, 2024
הבעיה במחלוקת אינה בכך שאנשים שונים מחזיקים בדעות ובגישות שונות. זה דווקא טבעי ומבורך. הבעיה במחלוקת היא מה אני
כ״ב בסיון ה׳תשפ״ב
יוני 21, 2022
אלוקים מציע להעניש את העם בעונש חמור, ומשה עומד כפרקליט ומרצה את הכעס האלוקי. למעשה, משה פועל כאן כפי
כ״ח בסיון ה׳תשפ״א
יוני 8, 2021
פרשת קרח – תשפ"א
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
השבוע נקרא בבית הכנסת על מחלקתו של קורח, על
כ״ד בסיון ה׳תש״פ
יוני 16, 2020
קרח תש"פ הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים שוב אנו מגיעים אל המחלוקת, והפעם: קורח ועדתו
כ״ג בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 23, 2025
לראשונה אפליקציית מציאות רבודה מאפשרת למיליוני המבקרים לחוות את הביקור בצורה חווייתית ובפרספקטיבה היסטורית של 2,000 שנה
י״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 21, 2024
עשרות ספרי תורה, מוזיקה ומאות משתתפים: הקפות שניות בכותל המערבי – אור לכ"ג תשרי תשפ"ה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 28, 2024
קיר המתחם את הר הבית שגם שימש כקיר תמך למשטח מלאכותי של הר הבית שנבנה בתקופת המלך הורדוס
ג׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 4, 2024
הבוקר (ב') הגיעו לרחבת הכותל המערבי חיילים ולוחמים יוצאי גדס"ר גולני מגדוד 224 בחטיבה 2 אשר נטלו חלק בתמרון
י״א בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 12, 2024
אני כאן היום לומר תודה לאלוקים על כך שלפני שלוש שנים הגעתי לכאן להתפלל שאזכה בתפקיד
כ״ט בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 29, 2025
הטקטס התקיים ביום חמישי בשעה 15:00 בתאריך 22/05/2025
ה׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 6, 2024
מזל טוב וברכות לנשיא ארה"ב הנבחר מר דונלד ג'יי טראמפ ידיד העם היהודי וידיד ישראל וירושלים ולסגנו מר ג'יי
י״ב בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 14, 2024
לקראת חג הסוכות תשפ"ה (2024), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל
ה׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 3, 2025
כיצד ניצח עם ישראל את אויבו הראשון, עמלק, באמצעות אמונה, תפילה ואחדות חסרת תקדים בהובלת משה, אהרן וחור?
ה׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 3, 2025
שר החוץ והרמטכ"ל של תאילנד ביקרו בכותל המערבי, הביעו תודה על שחרור החטופים והתפללו לשובם של שלושת התאילנדים שנותרו
ה׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 3, 2025
לקראת נישואי נכדתו, הגיע כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א לרחבת הכותל המערבי, מלווה בחסידיו, ונשא תפילה נרגשת עבור כלל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט