בידוד, בדידות, ואהבת חינם

ויקהלפקודי–תש"פהרבשמואלרבינוביץ–רבהכותלהמערביוהמקומותהקדושיםבפרשיותהשבוע'ויקהל פקודי'נקראעלהקמתהמשכן–המקדשהזמנישליווהאתעםישראלבנדודיו,עדלהקמתהמקדשהקבועעלהרהביתבירושלים.המשכןוכמוהוהמקדש,היוואתהמרכזהרוחנישלהעם.דברזהבאלידיביטויבכךשהעםחנהבמדברסביבהמשכן,וכלההכרעותהמשפטיותוההלכתיותהיומתקבלותבביתהדיןהסמוךלמקדשבירושלים.לאחרשנבנההמקדשבירושליםעלידישלמההמלך,הואהפךלמקוםהיחידשבוהותרלהקריבקורבנות,ובעצם,למרכזהרוחניהלגיטימיהיחידשהיהלעם.פרשהזוהמתארתאתהקמתהמשכןנקראת"ויקהל",מלשוןהתקהלותוהתאחדות.ללמדנוכימרכזרוחנישאיננומושתתעלאחדות,איןלוערך,ואףאיןלוזכותקיום,כפישציינוחכמינוזכרםלברכהאתאחתהסיבותשהביאהלחורבןהמקדש:'שנאתחינם'.בעקבותכךכתבהרבאברהםיצחקהכהןקוק,רבההראשישלארץישראלבתחילתהמאהה :"אםנחרבנו,ונחרבהעולםעימנו,עלידישנאתחינם–נשובלהיבנות,והעולםעימנוייבנה,עלידיאהבתחינם"(אורותהקודשג',עמ'שכד).נראהכידבריםאלונוגעיםבמיוחדלמצבהחריגשאליונכנסההאנושותבשבועותהאחרונים.העולםכולונכנסבתקופההאחרונהלמצבחירוםבעקבותהתפשטותושלנגיףהקורונה.מיליוניבניאדםנמצאיםבבידוד,מאותאלפיםחוליםולצערינואלפיםמתוכתוצאהמהידבקותבנגיף.זהוזמןקשה.שכולנושולחיםאיחוליהחלמהמהירהלכלהחולים,ותנחומיםלמשפחותהנספים.ליבנועימכם.חשובשננהגכולנובאחריותלפיההוראותהמחמירותשלהרשויות,בכלמדינהלפיההנחיותשלאנשיהבריאות.לאףאדםאיןזכות יתר(פריבילגיה)לנהוגבחוסראחריות,מפנישהואעלוללהזיקבכךלאנשיםאחרים.זאתמלבדהערךהיהודי"ונשמרתםמאודלנפשותיכם"(דבריםד,טו).במסורתהיהודית,עתצרהכמוזושאליהנקלענו,מהווההזדמנותלחשבוןנפש.היחידוהכללנקראיםלחשובמהעליהםלתקן.דומהכינגיףזהשהכניסמיליוניבניאדםלבידוד,מרמזלנועלשניתחומיםשראוישנתחזקבהם:ערךהמשפחתיותותופעתהבדידות.כניסהלבידודשלמשפחות–הוריםוילדיםביחד–מהווההזדמנותלתקןאתמהשלעיתיםאיננומצליחיםליישם.ימיםאלויכוליםלייצרזמןאיכות,שבונוכלאנו,ההורים,להקשיבלילדינו,לשוחחאיתם,לצחוק,לספרסיפורים–לעשותאתכלמהשאנורוציםלעשותולאמספיקים.זהוזמןלחדשאתהמשפחתיותהשחוקהולרענןאתהיחסיםביןבניהמשפחה.כאמור,זהוזמןלחשבוןנפש,ומותרלנולחשובהאםייתכןשנטשנוקצתאתהרוח,אתהאחדותואתהקהילתיות,ונתנוהעדפהמוגזמתלאינדיבידואלול'עכשוויות'.ההתכנסותהמשפחתיתהכפויה,מזכירהלנוהיכןנמצאהחוסןהאמיתישלנו,מההםהערכיםהחשוביםלנו,אלושאנובאמתמתגאיםבהם–לאקריירהולאהצלחהפיננסית,אלאערכיהרוח,האמונה,המוסרוהמשפחה.בנוסף,נגיףהקורונהשהכניסרביםמאיתנולבידוד,מזכירלנואתהאנשיםשנמצאיםתמידבבדידותחברתית.האםאנושמיםלבלאותםאנשיםשבודדיםתמיד,שחוזריםכללילהלביתריק?אלושאיןלהםמשפחה,ולפעמיםגםלאהורים.אלושנמצאיםבביתומצפיםלמישהושיחייךאליהם,שישמעאתקולם.אלושמצפיםלתגובהאחתאושתיים,וגםאתזההםלאמקבלים...הםבודדים.האםאנוזוכריםאתהבודדיםהללו?האםאנועושיםמספיקלמענם?כמהקשההיאהבדידות,וכמהקללגבורעליה–בחיוך,במילהטובה,בתשומתלב,בשיחתטלפוןקצרה.אםכלאחדמאיתנויזכוראדםאחדויקפידלשלוחלומידיפעםמיסרוןלסלולרי,אולילפעמיםגםיתקשראליוממש,לפעמיםיזמיןאותולצעידהמשותפת,לסעודהמשותפתאוכלדבראחרמשותף ייתכןוהואיצילאתחייו.איךנקראאתאותהקריאה?כיצדנצליחלהכניסבליבםשלאנשיםאתהרגשהנוראשלהבדידות?כיצדיכולמישאיננוסובלמבדידותלהביןלליבושלהבודד?נגיףהקורונהוהבידודשנכפהעלינו–מטעימיםאותנובמעטאתטעמהשלהבדידות.לפתעחסרלנוהמפגשהחברתישאנורגיליםאליו.כעתאנומביניםכמההצוותבעבודההואחלקמחיינו.עתהקללנולהביןכמהתורמתלנוהחברה,ומהיהיכולתהנפלאהשישבידינולהפיגאתהבדידותשלהזולת!אוליכעתזההזמןלקרוא:אמצואדםאחד,אדםבודדאחד,שאתםתהפכואותולמאושר!כלאחדמאיתנויכוללעשותאתהעולםהזהעולםמאושריותר,עולםשמסתובביםבויותראנשיםעםחיוךעלהפנים.נרבה"אהבתחינם",ובזכותזהתתקבלנההתפילותונצליחלגבורעלהנגיףהמאייםולצלוחאתהתקופההקרובהבשלום,בבריאותובשמחה.

ויקהל פקודי – תש"פ

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשיות השבוע 'ויקהל-פקודי' נקרא על הקמת המשכן – המקדש הזמני שליווה את עם ישראל בנדודיו, עד להקמת המקדש הקבוע על הר הבית בירושלים.

המשכן וכמוהו המקדש, היוו את המרכז הרוחני של העם. דבר זה בא לידי ביטוי בכך שהעם חנה במדבר סביב המשכן, וכל ההכרעות המשפטיות וההלכתיות היו מתקבלות בבית הדין הסמוך למקדש בירושלים.
לאחר שנבנה המקדש בירושלים על ידי שלמה המלך, הוא הפך למקום היחיד שבו הותר להקריב קורבנות, ובעצם, למרכז הרוחני הלגיטימי היחיד שהיה לעם.

פרשה זו המתארת את הקמת המשכן נקראת "ויקהל", מלשון התקהלות והתאחדות.
ללמדנו כי מרכז רוחני שאיננו מושתת על אחדות, אין לו ערך, ואף אין לו זכות קיום, כפי שציינו חכמינו זכרם לברכה את אחת הסיבות שהביאה לחורבן המקדש:
'שנאת חינם'. בעקבות כך כתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי של ארץ ישראל בתחילת המאה ה-20:

"אם נחרבנו, ונחרב העולם עימנו, על ידי שנאת חינם – נשוב להיבנות, והעולם עימנו ייבנה, על ידי אהבת חינם"
 (אורות הקודש ג', עמ' שכד).

נראה כי דברים אלו נוגעים במיוחד למצב החריג שאליו נכנסה האנושות בשבועות האחרונים.

העולם כולו נכנס בתקופה האחרונה למצב חירום בעקבות התפשטותו של נגיף הקורונה. מיליוני בני אדם נמצאים בבידוד, מאות אלפים חולים ולצערינו אלפים מתו כתוצאה מהידבקות בנגיף.

זהו זמן קשה. שכולנו שולחים איחולי החלמה מהירה לכל החולים, ותנחומים למשפחות הנספים. ליבנו עימכם.

חשוב שננהג כולנו באחריות לפי ההוראות המחמירות של הרשויות, בכל מדינה לפי ההנחיות של אנשי הבריאות.
לאף אדם אין זכות-יתר (פריבילגיה) לנהוג בחוסר אחריות, מפני שהוא עלול להזיק בכך לאנשים אחרים. זאת מלבד הערך היהודי "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (דברים ד, טו).

במסורת היהודית, עת צרה כמו זו שאליה נקלענו, מהווה הזדמנות לחשבון נפש. היחיד והכלל נקראים לחשוב מה עליהם לתקן. דומה כי נגיף זה שהכניס מיליוני בני אדם לבידוד, מרמז לנו על שני תחומים שראוי שנתחזק בהם: ערך המשפחתיות ותופעת הבדידות.

כניסה לבידוד של משפחות – הורים וילדים ביחד – מהווה הזדמנות לתקן את מה שלעיתים איננו מצליחים ליישם. ימים אלו יכולים לייצר זמן איכות, שבו נוכל אנו, ההורים, להקשיב לילדינו, לשוחח איתם, לצחוק, לספר סיפורים – לעשות את כל מה שאנו רוצים לעשות ולא מספיקים. זהו זמן לחדש את המשפחתיות השחוקה ולרענן את היחסים בין בני המשפחה.

כאמור, זהו זמן לחשבון נפש, ומותר לנו לחשוב האם ייתכן שנטשנו קצת את הרוח, את האחדות ואת הקהילתיות, ונתנו העדפה מוגזמת לאינדיבידואל ול'עכשוויות'.
ההתכנסות המשפחתית הכפויה, מזכירה לנו היכן נמצא החוסן האמיתי שלנו, מה הם הערכים החשובים לנו, אלו שאנו באמת מתגאים בהם – לא קריירה ולא הצלחה פיננסית, אלא ערכי הרוח, האמונה, המוסר והמשפחה.

בנוסף, נגיף הקורונה שהכניס רבים מאיתנו לבידוד, מזכיר לנו את האנשים שנמצאים תמיד בבדידות חברתית.
האם אנו שמים לב לאותם אנשים שבודדים תמיד, שחוזרים כל לילה לבית ריק? אלו שאין להם משפחה, ולפעמים גם לא הורים.
אלו שנמצאים בבית ומצפים למישהו שיחייך אליהם, שישמע את קולם. אלו שמצפים לתגובה אחת או שתיים, וגם את זה הם לא מקבלים…

הם בודדים. האם אנו זוכרים את הבודדים הללו? האם אנו עושים מספיק למענם?

כמה קשה היא הבדידות, וכמה קל לגבור עליה – בחיוך, במילה טובה, בתשומת לב, בשיחת טלפון קצרה. אם כל אחד מאיתנו יזכור אדם אחד ויקפיד לשלוח לו מידי פעם מיסרון לסלולרי, אולי לפעמים גם יתקשר אליו ממש, לפעמים יזמין אותו לצעידה משותפת, לסעודה משותפת או כל דבר אחר משותף – ייתכן והוא יציל את חייו.

איך נקרא את אותה קריאה? כיצד נצליח להכניס בליבם של אנשים את הרגש הנורא של הבדידות? כיצד יכול מי שאיננו סובל מבדידות להבין לליבו של הבודד?

נגיף הקורונה והבידוד שנכפה עלינו – מטעימים אותנו במעט את טעמה של הבדידות. לפתע חסר לנו המפגש החברתי שאנו רגילים אליו. כעת אנו מבינים כמה הצוות בעבודה הוא חלק מחיינו. עתה קל לנו להבין כמה תורמת לנו החברה, ומהי היכולת הנפלאה שיש בידינו להפיג את הבדידות של הזולת!

אולי כעת זה הזמן לקרוא: אמצו אדם אחד, אדם בודד אחד, שאתם תהפכו אותו למאושר!

כל אחד מאיתנו יכול לעשות את העולם הזה עולם מאושר יותר, עולם שמסתובבים בו יותר אנשים עם חיוך על הפנים. נרבה "אהבת חינם", ובזכות זה תתקבלנה התפילות ונצליח לגבור על הנגיף המאיים ולצלוח את התקופה הקרובה בשלום, בבריאות ובשמחה.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בלק

ירושלים
כניסה:
19:03
יציאה:
20:24
תל אביב
כניסה:
19:28
יציאה:
20:27
חיפה
כניסה:
19:17
יציאה:
20:28
באר שבע
כניסה:
19:26
יציאה:
20:24

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 16, 2024
כי מדי חודש נשלחים בממוצע כ-3,000 פתקים דרך אתר האינטרנט של הקרן למורשת הכותל המערבי. זאת בנוסף למאות אלפי
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
כ״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 7, 2024
לאחר הטבח הנורא, הם עשו את הבלתי יאמן כדי להציל חיים – והגיעו לכותל לספר את סיפורם המרגש
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
ח׳ באלול ה׳תשפ״ג
אוגוסט 25, 2023
  "אנו קוראים לציבור לבוא ולהקדים את הגעתו לאמירת סליחות במהלך חודש אלול כולו, ולא רק בימי הסליחות האחרונים
כ״ה בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 1, 2024
עם צאת השבת התבשרנו על פטירתו של האדמו"ר מקאסוב ארה"ב זצוק"ל לאחר מחלה קשה. האדמו"ר היה מגדולי האדמורי"ם והמנהיגים
ג׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 11, 2024
הטקס התקיים בכותל המערבי בהשתתפות משפחות החיילים ביום רביעי 10/07/2024 בין השעות 15:00 עד לשעה 21:00
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
י״א במרחשון ה׳תשפ״ד
אוקטובר 26, 2023
מרן זצ"ל היה נוהג להגיע לפקוד את הכותל המערבי במשך כל השנה כולה, ובפרט היה מקפיד לעלות לרגל בכל
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
האדם ביסודו הוא בן אלמוות. המוות הוא תקלה. תקלה שאין דרך לברוח ממנה, אך גם לא נכון להשלים עימה.
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 6, 2024
נשא תפילה חרישית לצד אבני הכותל, ואף התרגש לראות את המניין המרכזי של תפילת 'יום כיפור קטן'
כ״ח בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 4, 2024
כ״ז בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 3, 2024
הטקס ההתקיים בתאריך 29/08/2024 מהשעה 15:30 עד השעה 20:00
No more articles to load

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט