בידוד, בדידות, ואהבת חינם

ויקהלפקודי–תש"פהרבשמואלרבינוביץ–רבהכותלהמערביוהמקומותהקדושיםבפרשיותהשבוע'ויקהל פקודי'נקראעלהקמתהמשכן–המקדשהזמנישליווהאתעםישראלבנדודיו,עדלהקמתהמקדשהקבועעלהרהביתבירושלים.המשכןוכמוהוהמקדש,היוואתהמרכזהרוחנישלהעם.דברזהבאלידיביטויבכךשהעםחנהבמדברסביבהמשכן,וכלההכרעותהמשפטיותוההלכתיותהיומתקבלותבביתהדיןהסמוךלמקדשבירושלים.לאחרשנבנההמקדשבירושליםעלידישלמההמלך,הואהפךלמקוםהיחידשבוהותרלהקריבקורבנות,ובעצם,למרכזהרוחניהלגיטימיהיחידשהיהלעם.פרשהזוהמתארתאתהקמתהמשכןנקראת"ויקהל",מלשוןהתקהלותוהתאחדות.ללמדנוכימרכזרוחנישאיננומושתתעלאחדות,איןלוערך,ואףאיןלוזכותקיום,כפישציינוחכמינוזכרםלברכהאתאחתהסיבותשהביאהלחורבןהמקדש:'שנאתחינם'.בעקבותכךכתבהרבאברהםיצחקהכהןקוק,רבההראשישלארץישראלבתחילתהמאהה :"אםנחרבנו,ונחרבהעולםעימנו,עלידישנאתחינם–נשובלהיבנות,והעולםעימנוייבנה,עלידיאהבתחינם"(אורותהקודשג',עמ'שכד).נראהכידבריםאלונוגעיםבמיוחדלמצבהחריגשאליונכנסההאנושותבשבועותהאחרונים.העולםכולונכנסבתקופההאחרונהלמצבחירוםבעקבותהתפשטותושלנגיףהקורונה.מיליוניבניאדםנמצאיםבבידוד,מאותאלפיםחוליםולצערינואלפיםמתוכתוצאהמהידבקותבנגיף.זהוזמןקשה.שכולנושולחיםאיחוליהחלמהמהירהלכלהחולים,ותנחומיםלמשפחותהנספים.ליבנועימכם.חשובשננהגכולנובאחריותלפיההוראותהמחמירותשלהרשויות,בכלמדינהלפיההנחיותשלאנשיהבריאות.לאףאדםאיןזכות יתר(פריבילגיה)לנהוגבחוסראחריות,מפנישהואעלוללהזיקבכךלאנשיםאחרים.זאתמלבדהערךהיהודי"ונשמרתםמאודלנפשותיכם"(דבריםד,טו).במסורתהיהודית,עתצרהכמוזושאליהנקלענו,מהווההזדמנותלחשבוןנפש.היחידוהכללנקראיםלחשובמהעליהםלתקן.דומהכינגיףזהשהכניסמיליוניבניאדםלבידוד,מרמזלנועלשניתחומיםשראוישנתחזקבהם:ערךהמשפחתיותותופעתהבדידות.כניסהלבידודשלמשפחות–הוריםוילדיםביחד–מהווההזדמנותלתקןאתמהשלעיתיםאיננומצליחיםליישם.ימיםאלויכוליםלייצרזמןאיכות,שבונוכלאנו,ההורים,להקשיבלילדינו,לשוחחאיתם,לצחוק,לספרסיפורים–לעשותאתכלמהשאנורוציםלעשותולאמספיקים.זהוזמןלחדשאתהמשפחתיותהשחוקהולרענןאתהיחסיםביןבניהמשפחה.כאמור,זהוזמןלחשבוןנפש,ומותרלנולחשובהאםייתכןשנטשנוקצתאתהרוח,אתהאחדותואתהקהילתיות,ונתנוהעדפהמוגזמתלאינדיבידואלול'עכשוויות'.ההתכנסותהמשפחתיתהכפויה,מזכירהלנוהיכןנמצאהחוסןהאמיתישלנו,מההםהערכיםהחשוביםלנו,אלושאנובאמתמתגאיםבהם–לאקריירהולאהצלחהפיננסית,אלאערכיהרוח,האמונה,המוסרוהמשפחה.בנוסף,נגיףהקורונהשהכניסרביםמאיתנולבידוד,מזכירלנואתהאנשיםשנמצאיםתמידבבדידותחברתית.האםאנושמיםלבלאותםאנשיםשבודדיםתמיד,שחוזריםכללילהלביתריק?אלושאיןלהםמשפחה,ולפעמיםגםלאהורים.אלושנמצאיםבביתומצפיםלמישהושיחייךאליהם,שישמעאתקולם.אלושמצפיםלתגובהאחתאושתיים,וגםאתזההםלאמקבלים...הםבודדים.האםאנוזוכריםאתהבודדיםהללו?האםאנועושיםמספיקלמענם?כמהקשההיאהבדידות,וכמהקללגבורעליה–בחיוך,במילהטובה,בתשומתלב,בשיחתטלפוןקצרה.אםכלאחדמאיתנויזכוראדםאחדויקפידלשלוחלומידיפעםמיסרוןלסלולרי,אולילפעמיםגםיתקשראליוממש,לפעמיםיזמיןאותולצעידהמשותפת,לסעודהמשותפתאוכלדבראחרמשותף ייתכןוהואיצילאתחייו.איךנקראאתאותהקריאה?כיצדנצליחלהכניסבליבםשלאנשיםאתהרגשהנוראשלהבדידות?כיצדיכולמישאיננוסובלמבדידותלהביןלליבושלהבודד?נגיףהקורונהוהבידודשנכפהעלינו–מטעימיםאותנובמעטאתטעמהשלהבדידות.לפתעחסרלנוהמפגשהחברתישאנורגיליםאליו.כעתאנומביניםכמההצוותבעבודההואחלקמחיינו.עתהקללנולהביןכמהתורמתלנוהחברה,ומהיהיכולתהנפלאהשישבידינולהפיגאתהבדידותשלהזולת!אוליכעתזההזמןלקרוא:אמצואדםאחד,אדםבודדאחד,שאתםתהפכואותולמאושר!כלאחדמאיתנויכוללעשותאתהעולםהזהעולםמאושריותר,עולםשמסתובביםבויותראנשיםעםחיוךעלהפנים.נרבה"אהבתחינם",ובזכותזהתתקבלנההתפילותונצליחלגבורעלהנגיףהמאייםולצלוחאתהתקופההקרובהבשלום,בבריאותובשמחה.

ויקהל פקודי – תש"פ

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשיות השבוע 'ויקהל-פקודי' נקרא על הקמת המשכן – המקדש הזמני שליווה את עם ישראל בנדודיו, עד להקמת המקדש הקבוע על הר הבית בירושלים.

המשכן וכמוהו המקדש, היוו את המרכז הרוחני של העם. דבר זה בא לידי ביטוי בכך שהעם חנה במדבר סביב המשכן, וכל ההכרעות המשפטיות וההלכתיות היו מתקבלות בבית הדין הסמוך למקדש בירושלים.
לאחר שנבנה המקדש בירושלים על ידי שלמה המלך, הוא הפך למקום היחיד שבו הותר להקריב קורבנות, ובעצם, למרכז הרוחני הלגיטימי היחיד שהיה לעם.

פרשה זו המתארת את הקמת המשכן נקראת "ויקהל", מלשון התקהלות והתאחדות.
ללמדנו כי מרכז רוחני שאיננו מושתת על אחדות, אין לו ערך, ואף אין לו זכות קיום, כפי שציינו חכמינו זכרם לברכה את אחת הסיבות שהביאה לחורבן המקדש:
'שנאת חינם'. בעקבות כך כתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי של ארץ ישראל בתחילת המאה ה-20:

"אם נחרבנו, ונחרב העולם עימנו, על ידי שנאת חינם – נשוב להיבנות, והעולם עימנו ייבנה, על ידי אהבת חינם"
 (אורות הקודש ג', עמ' שכד).

נראה כי דברים אלו נוגעים במיוחד למצב החריג שאליו נכנסה האנושות בשבועות האחרונים.

העולם כולו נכנס בתקופה האחרונה למצב חירום בעקבות התפשטותו של נגיף הקורונה. מיליוני בני אדם נמצאים בבידוד, מאות אלפים חולים ולצערינו אלפים מתו כתוצאה מהידבקות בנגיף.

זהו זמן קשה. שכולנו שולחים איחולי החלמה מהירה לכל החולים, ותנחומים למשפחות הנספים. ליבנו עימכם.

חשוב שננהג כולנו באחריות לפי ההוראות המחמירות של הרשויות, בכל מדינה לפי ההנחיות של אנשי הבריאות.
לאף אדם אין זכות-יתר (פריבילגיה) לנהוג בחוסר אחריות, מפני שהוא עלול להזיק בכך לאנשים אחרים. זאת מלבד הערך היהודי "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (דברים ד, טו).

במסורת היהודית, עת צרה כמו זו שאליה נקלענו, מהווה הזדמנות לחשבון נפש. היחיד והכלל נקראים לחשוב מה עליהם לתקן. דומה כי נגיף זה שהכניס מיליוני בני אדם לבידוד, מרמז לנו על שני תחומים שראוי שנתחזק בהם: ערך המשפחתיות ותופעת הבדידות.

כניסה לבידוד של משפחות – הורים וילדים ביחד – מהווה הזדמנות לתקן את מה שלעיתים איננו מצליחים ליישם. ימים אלו יכולים לייצר זמן איכות, שבו נוכל אנו, ההורים, להקשיב לילדינו, לשוחח איתם, לצחוק, לספר סיפורים – לעשות את כל מה שאנו רוצים לעשות ולא מספיקים. זהו זמן לחדש את המשפחתיות השחוקה ולרענן את היחסים בין בני המשפחה.

כאמור, זהו זמן לחשבון נפש, ומותר לנו לחשוב האם ייתכן שנטשנו קצת את הרוח, את האחדות ואת הקהילתיות, ונתנו העדפה מוגזמת לאינדיבידואל ול'עכשוויות'.
ההתכנסות המשפחתית הכפויה, מזכירה לנו היכן נמצא החוסן האמיתי שלנו, מה הם הערכים החשובים לנו, אלו שאנו באמת מתגאים בהם – לא קריירה ולא הצלחה פיננסית, אלא ערכי הרוח, האמונה, המוסר והמשפחה.

בנוסף, נגיף הקורונה שהכניס רבים מאיתנו לבידוד, מזכיר לנו את האנשים שנמצאים תמיד בבדידות חברתית.
האם אנו שמים לב לאותם אנשים שבודדים תמיד, שחוזרים כל לילה לבית ריק? אלו שאין להם משפחה, ולפעמים גם לא הורים.
אלו שנמצאים בבית ומצפים למישהו שיחייך אליהם, שישמע את קולם. אלו שמצפים לתגובה אחת או שתיים, וגם את זה הם לא מקבלים…

הם בודדים. האם אנו זוכרים את הבודדים הללו? האם אנו עושים מספיק למענם?

כמה קשה היא הבדידות, וכמה קל לגבור עליה – בחיוך, במילה טובה, בתשומת לב, בשיחת טלפון קצרה. אם כל אחד מאיתנו יזכור אדם אחד ויקפיד לשלוח לו מידי פעם מיסרון לסלולרי, אולי לפעמים גם יתקשר אליו ממש, לפעמים יזמין אותו לצעידה משותפת, לסעודה משותפת או כל דבר אחר משותף – ייתכן והוא יציל את חייו.

איך נקרא את אותה קריאה? כיצד נצליח להכניס בליבם של אנשים את הרגש הנורא של הבדידות? כיצד יכול מי שאיננו סובל מבדידות להבין לליבו של הבודד?

נגיף הקורונה והבידוד שנכפה עלינו – מטעימים אותנו במעט את טעמה של הבדידות. לפתע חסר לנו המפגש החברתי שאנו רגילים אליו. כעת אנו מבינים כמה הצוות בעבודה הוא חלק מחיינו. עתה קל לנו להבין כמה תורמת לנו החברה, ומהי היכולת הנפלאה שיש בידינו להפיג את הבדידות של הזולת!

אולי כעת זה הזמן לקרוא: אמצו אדם אחד, אדם בודד אחד, שאתם תהפכו אותו למאושר!

כל אחד מאיתנו יכול לעשות את העולם הזה עולם מאושר יותר, עולם שמסתובבים בו יותר אנשים עם חיוך על הפנים. נרבה "אהבת חינם", ובזכות זה תתקבלנה התפילות ונצליח לגבור על הנגיף המאיים ולצלוח את התקופה הקרובה בשלום, בבריאות ובשמחה.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת חקת

ירושלים
כניסה:
19:08
יציאה:
20:30
תל אביב
כניסה:
19:32
יציאה:
20:33
חיפה
כניסה:
19:22
יציאה:
20:34
באר שבע
כניסה:
19:30
יציאה:
20:30

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"ו אדר ה'תשפ"ה
מרץ 26, 2025
הפרשה מפרטת את תרומת בני ישראל להקמת המשכן, ומלמדת אותנו על החשיבות בשקיפות, ישרות ואחריות מנהיגותית, כפי שמדגים משה
י"ח אדר ה'תשפ"ה
מרץ 18, 2025
פרשת ויקהל מלמדת אותנו שכאשר נתינה נובעת מלב אוהב, היא בונה משכן של אהבה והרמוניה – הן במקדש והן
ל' אדר א' ה'תשפ"ד
מרץ 10, 2024
פעמים רבות אנו פוגשים במעשה שראוי לעשותו, אך אנו יודעים שאין באפשרותנו להשלים את המעשה. האם זו סיבה להימנע
כ"ד אדר א' ה'תשפ"ד
מרץ 4, 2024
המלאכות שאותן אסור לעשות בשבת, נלמדות ממלאכת המשכן. כל מלאכה שהיה בה צורך עבור המשכן מוגדרת כמלאכה האסורה לביצוע
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת ויקהל פקודי – תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים לאחר שקראנו בשבועות האחרונים את
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת ויקהל פקודי – תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים פרשיות השבוע 'ויקהל-פקודי', הנקראות ברוב
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת ויקהל תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת 'ויקהל' אנו קוראים את תיאור הביצוע
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת פקודי – תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בשבת הקרובה נקרא את הפרשה האחרונה
י"ט שבט ה'תשפ"ה
פברואר 17, 2025
בתוך החושך והניתוק, היה לי רגע אחד של אור. בלילה של ערב יום כיפור, הצלחתי להאזין לרדיו. והתרגשתי לשמוע
כ"ג אלול ה'תשפ"ד
ספטמבר 26, 2024
אלפים השתתפו הלילה ברחבת הכותל המערבי במעמד סליחות מרגש יחד עם משפחות חטופים שבאו להתפלל עבור יקיריהם הנמצאים בשבי
ח' אלול ה'תשפ"ד
ספטמבר 11, 2024
אשרי יושבי ביתך אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ. עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה‘ אֱלֹהָיו: תְּהִלָּה לְדָודִ.
ג' ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 1, 2025
לקראת חג הפסח תשפ"ה (2025), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.
כ"ג אייר ה'תשפ"ה
מאי 21, 2025
לתשומת לב ציבור המבקרים בכותל המערבי
כ"ט שבט ה'תשפ"ה
פברואר 27, 2025
הכוכבת הארגנטינאית אמיליה אטיאס בביקור מרגש במנהרות הכותל, שם נגעה בהיסטוריה ונשאה תפילה אישית.
ל' ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 28, 2025
ההשבעה תתקיים בתאריך 23/06/2025 מהשעה 14:00 עד לשעה 20:00
י"ז כסלו ה'תשפ"ה
דצמבר 18, 2024
כמיטב המסורת: ילדי נפגעי פעולות איבה חגגו בר ובת מצווה מרגשת בכותל המערבי ובבית הנשיא
ד' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 30, 2025
הכוח של האמונה הפשוטה – גם כשאין היגיון, גם כשקשה. פרשת חוקת מלמדת איך שורדים בזכות אמונה.
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לכפיר ביום יום שני ה׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ו (27/10/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לבא"ח גבולות ביום יום שני ט״ו בֶּאֱלוּל תשפ״ה (8/9/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ל' סיון ה'תשפ"ה
יוני 26, 2025
אלפים התאחדו בכותל המערבי לתפילת ראש חודש חגיגית בהודיה והלל על הנסים שהתרחשו במהלך מלחמת 'עם כלביא'

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .