הנתונים נטענים…

כתיבת שמות על גבי הכותל המערבי

תוכן עניינים

עד היום יכולים חדי העין להבחין בשמות חרוטים על כמה מאבני הכותל, אך השמות שנכתבו בצבע דהו או נוקו עם השנים, וכיום זיכרונם נותר בתמונות בלבד.
Getting your Trinity Audio player ready...

רקע היסטורי

המנהג לכתוב שמות סביב מקום המקדש ועל גבי מצבות קודש מוזכר כבר בשנים קדמוניות, למשל אצל הנוסע רבי בנימין מטודילה שסייר בארץ בסביבות שנת ד'תתק"ל (מסעות רבי בנימין, מהדורת לונדון תרס"ז, עמודים כד, כו):

"ושם בירושלם… נראה עד היום הבריכה שהיו הכהנים שוחטים את זבחיהם, והבאים שם מיהודה כותבין שמם על הכותל", וכן "וקרוב לבית לחם כחצי מיל מצבת קבורת רחל על אם הדרך… וכל היהודים העוברים חותמים שמם על אבני המצבה".

התפתחות המנהג בכתיבת שמות על הכותל

כנראה ממנהג זה נמשך הרגלם של מבקרים ליד הכותל בתקופות מסוימות לכתוב שמם בצבע על אבני הכותל, ואף לציין שמות קרובים מחו"ל, כמעשה אחד מחסידי זלאטשוב, שעלה לארץ בשנת תקע"ז והשתבח בעצמו במכתב לרבו בעל ה"אהבת שלום" רבי מנחם־מענדל הגר מקאסוב, כי "רשמתי את שמו הקדוש על הכותל המערבי" (שפתי צדיקים, קובץ ד' תשנ"ב, עמ' ס).

החריטה ותקיעת יתדות על הכותל

בשלב מסוים התפתח ההרגל המגונה לכדי חריטת שמות ואף תקיעת יתדות בין אבני הכותל, דבר הגובל באיסור של ניתוץ אבני קודש ועוד, ואכן ברבות השנים הביעו גדולי ישראל הסתייגות מכתיבה וכל שכן מחריטת שמות על גבי הכותל, ויש אף שהורו איסור חמור בדבר.

הצדקות הלכתיות למנהג

כדי לתת בכל זאת איזה טעם ל'מנהג', הסביר ראש ישיבת המקובלים 'בית־אל' רבי עובדיה הדאיה בשו"ת 'ישכיל עבדי' (חלק ה, אורח־חיים, נד, ב):

"מנהג התיירים הבאים לבקר בכותל המערבי, היו נועצין מסמר בקיר בין הנדבכים, כי מקובל אצלם שזה בתור סגולה לחזור ארצה… הסגולה הזו מקובלת מדור דור, ובגלל זה אנו רואים בקיר כותל המערבי מלא מסמרים בין החורים.
וכן הדבר בכתיבת שמותיהם על הקיר… הוא לשם זה, זאת אומרת בתור סגולה לזכות לחזור למקום הקדוש הזה…"

עמדת פוסקים נגד המנהג

גם רבי שם טוב גאגין, מחכמי ירושלים וראב"ד ק"ק הספרדים באנגליה, כתב להצדיק את 'מנהג כתיבת השמות' ותחיבת היתדות בסדקי האבנים (כתר שם טוב, תרצ"ד, חלק ד' עמ' 85-86):

"המנהג בירושלים, שכל מי שהוא מר נפש ונפשו עגומה הולך לכותל המערבי ושם מתפלל ושופך שיחו… ויש נוהגין לכתוב שמם ושם אביהם לסגולה… זו סגולה מנוסית שישוב בשלום לביתו ולא יאונה לו שום און בנסיעתו…"

הסתייגויות הרבנים מהמנהג

ואולם רבי עקיבא יוסף שלזינגר, מגדולי ירושלים שהתגורר בדירה סמוכה לכותל המערבי בתקופה העות'מנית, נשאל על 'מנהג' חריטת השמות… והשיב בהסתייגות רבה (משנתו של רבי עקיבא, סימן ט):

"אם מותר לחקוק שמו על הכותל מערבי כאשר נוהגין הרבים… הדין עם המוחים, כי [על] כל חקיקה בכותל מערבי צריכין למחות ולבטל… על אחת כמה וכמה מן כותל מערבי, אשר הוא להר הבית וחומה למקום מקדש, תיבנה ותיכונן בב"א…"

פיקוח על קדושת הכותל

פוסקים רבים נוספים יצאו נגד המנהג המגונה הפוגע באבני הכותל ומחלל קדושתו, ובדורות האחרונים הדבר נשמר בקפידה רבה. כך למשל מופיע ב"יומן הכותל המערבי" שכתב רב הכותל הרב יצחק אביגדור אורנשטין:

"משמר המשטרה [הבריטית] בכותל, וגם אני, שמים לב שהמבקרים לא יכתבו ולא יחקקו כתובות בכותל… גם לפי דין ישראל אסור לנו לחקוק בכותל, שהוא קדוש לנו".
ושוב – "ביחס לכתובות הכתוּבות והחקוקות בכותל… כיום יש פיקוח חמור מצד המשטרה ביחס לכתיבה על הכותל, ומצד היהודים מחמירים עוד יותר, כיון שמצד הדין היהודי אסור לחקוק ולכתוב על הכותל, שהוא קדוש לנו… אני והשמש מר מיוחס משגיחים ומקפידים מאוד על הכתיבה בכותל".

סיכום

למרות שהופסק המנהג המגונה, עם הזמן הפכו הכתובות, שכבר היו על הכותל, לחלק מחזותו וזכרונו, כמתואר בספרי נוסעים וכפי שנראה באיורים ישנים של הכותל.

לא פלא אם כן שבימי המאבק על זכויות היהודים בכותל, בכ"ד בסיון תר"צ, הזכירו נציגי הישוב העברי את המנהג הנזכר דווקא כביטוי לקשר היהודי אל המקום הקדוש. כפי שכתבה לשכת הרבנות של הקהילה העברית בחיפה במכתב לנציב מחוז הצפון:

"כל החוגים של היהדות החרדית בעיר הזדעזעו עד עומק נפשם על ידי הידיעה המעציבה, שבאה לפני כמה ימים מירושלים, על חלול חדש של כותל המערבי — אנשים בלתי ידועים העיזו למחוק בחומרים כימיים את הכתובות הקדושות בנות מאות שנים, על הנדבכים התחתונים של הכותל המערבי" (ע"פ עותק הנמצא בארכיון המדינה).

ועל זו הדרך טען מר דוד ילין בנאומו בפני 'ועדת הכותל' הבין לאומית:

"על אבני הכותל המערבי יש כתובות עבריות, הכתוּבות בצבע אדום ושחור, באותיות גדולות הנראות לכל עין, ואשר מהן השמידו באמצעים כימיים רק לפני שבועות אחדים. אך מלבד אלה יש גם כתובות חצובות בתוך האבנים בנדבכים העליונים, כתוּבות באותיות עבריות גדולות, שנעשו על ידי אנשים שחשבו כי בחקקם שמם בקיר הקדוש הזה ישמש להם הדבר סגולה לאריכות ימים… על מנהג זה מדבר כבר הנוסע הידוע בנימין מטודלה מן המאה הי"ב. אנחנו לפי טעמנו בימינו אלה חושבים שדבר זה אינו יאה למקום שמקדישים ומעריצים אותו, ועוד לפני ששים שנה התעורר אחד הרבנים בירושלים על המנהג הזה וגינה אותו. אבל אין זה משנה את העובדה שהכתובות הן דבר שבמציאות [המעיד על קשר יהודי עתיק למקום]" ('משפט הכותל', ת"א תרצ"א, עמ' 121).

עד היום יכולים חדי העין להבחין בשמות חרוטים על כמה מאבני הכותל, אך השמות שנכתבו בצבע דהו או נוקו עם השנים, וכיום זיכרונם נותר בתמונות בלבד.

תגיות:

תוכן עניינים

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת ואתחנן

ירושלים
כניסה:
19:01
יציאה:
20:21
תל אביב
כניסה:
19:23
יציאה:
20:24
חיפה
כניסה:
19:14
יציאה:
20:25
באר שבע
כניסה:
19:21
יציאה:
20:21

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"א תמוז ה'תשפ"ה
יולי 17, 2025
לראשונה אפליקציית מציאות רבודה מאפשרת למיליוני המבקרים לחוות את הביקור בצורה חווייתית ובפרספקטיבה היסטורית של 2,000 שנה
כ"ו תמוז ה'תשפ"ד
אוגוסט 1, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
כ"ב תמוז ה'תשפ"ד
יולי 28, 2024
קיר המתחם את הר הבית שגם שימש כקיר תמך למשטח מלאכותי של הר הבית שנבנה בתקופת המלך הורדוס
כ"ד תשרי ה'תשפ"ג
אוקטובר 19, 2022
מזה דורות רבים נהגו יהודים לפקוד את הכותל המערבי (כותל הדמעות) ולהתרפק על אבניו, בתפילה, באבל ובצער על חורבן
ד' אדר א' ה'תש"ס
פברואר 10, 2000
מידותיו של הכותל המערבי מידותיו של הכותל המערבי ואופן בנייתו העסיקו את חוקרי ירושלים עוד במאה ה-19. בשנת 1864
כ"ח אב ה'תש"ס
אוגוסט 29, 2000
תנאים והנחיות – סיורי יחידים | אתרי התיירות בכותל המערבי להלן מידע חשוב אודות הביקור באתרי התיירות בכותל המערבי,
ג' תמוז ה'תשס"ח
יולי 6, 2008
אחר כותלנו הוא אולם עתיק ומרהיב ביופיו הממוקם במנהרות הכותל, במקום בו שכן חאן ממלוכי מהמאה ה-14. האולם נפתח
ט"ו שבט ה'תש"פ
פברואר 10, 2020
הכניסה למנהרות הכותל לכותל המערבי חלק נסתר, ארוך ומרשים, הנחבא מעיני השמש, ואותו ניתן לראות ב'מנהרות הכותל המערבי'. הכניסה
י"א כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 1, 2025
טקס השבעה לבא"ח כפיר ביום יום רביעי י״ח בְּסִיוָן תשפ״ו (3/6/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ב טבת ה'תשפ"ו
ינואר 11, 2026
הקרן למורשת הכותל המערבי מודיעה כי במסגרת תהליך פיתוח ושדרוג רחבת הכותל, החל מהיום (א') ולמשך התקופה הקרובה יתבצעו
כ"ד תמוז ה'תשפ"ו
יולי 9, 2026
אלפי חסידי ויז'ניץ נשאו הערב (ה') תפילות נרגשות ברחבת הכותל המערבי לרפואתו השלמה של האדמו"ר מויז'ניץ הגה"צ רבי ישראל
י"ח שבט ה'תשפ"ו
פברואר 5, 2026
טקס השבעה לצנחנים ביום רביעי י״ט בְּאִיָיר תשפ״ו (6/5/2026) בשעה 13;00 בכותל המערבי.
י"ז אב ה'תשפ"ה
אוגוסט 11, 2025
הבוקר (שני) התגלה כיתוב על אבני הכותל המערבי בשטחו הדרומי של הכותל המערבי – מעשה חמור המהווה חילול הקודש
ט' טבת ה'תשפ"ו
דצמבר 29, 2025
בסמיכות לעשרה בטבת: עדות למאורעות חורבן ירושלים לפני כ-2,000 שנה
י"ד כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 4, 2025
 הטמינו פתקים עם שמות חללי מסיבת הנובה בין אבני הכותל ונשאו תפילה לשלום המשפחות השכולות
ג' סיון ה'תשפ"ו
מאי 19, 2026
  נאום לכנס מתגיירים- ב' סיון תשפ"ו (18.5.2026)   לעמוד כאן היום, למרגלות הכותל המערבי, ולראות את הפנים המאירות
ז' אב ה'תשפ"ו
יולי 21, 2026
מה מלמדים אותנו "זכור" ו"שמור" על מהותה האמיתית של השבת? פרשת ואתחנן חושפת כיצד דווקא הגבולות והאיסורים הם שמאפשרים
ה' אב ה'תשפ"ו
יולי 19, 2026
גם בימי מחלוקת וכאב, אהבת ישראל היא המפתח לפתיחת שערי שמים ולבניין העתיד. מסר אקטואלי לתשעה באב על אחדות,
א' אב ה'תשפ"ו
יולי 15, 2026
מה מרגיש ארכאולוג שעומד לראשונה מול אבני הכותל שנחשפו לאחר מאות שנים מתחת לאדמה?
כ"ט תמוז ה'תשפ"ו
יולי 14, 2026
פרשת דברים מלמדת כי התורה אינה שייכת רק לעבר, אלא מדברת אל כל דור בשפתו ומעניקה דרך חיים נצחית

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .