מחאה נגד המוות

האדם ביסודו הוא בן אלמוות. המוות הוא תקלה. תקלה שאין דרך לברוח ממנה, אך גם לא נכון להשלים עימה.

פרשת חוקת – תשפ"ד

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת 'חוקת' עוסקת בחלקה הראשון בטקס ייחודי של היטהרות מטומאת המוות. אדם שנגע בגופת אדם מת, או אפילו רק שהה עם מת תחת קורת גג אחת, אסור לו באיסור חמור להיכנס למקדש או לנגוע בקורבנות. כדי להיכנס אל המתחם המקודש עליו לעבור טקס של הזאת 'מי חטאת' – מים המחטאים אותו מטומאת המוות.

כמו כל המצוות והטקסים מתחומי הפולחן, טקס זה עשוי להיראות זר בעיניו של בן בתרבות המערבית. אך כמו כל המצוות והטקסים הללו, גם לטקס זה יש יסודות סימבוליים עמוקים המבטאים רעיונות, תפיסת עולם וערכים. עבורנו  כל זמן שאין לנו פרה אדומה החוקים הללו אינם ברי מימוש; אך הערכים והעקרונות שיש בהם מדברים גם אלינו.

ובכן, מה יש בהם ב'מי חטאת' וכיצד הם מתייחסים אל המוות? זה מתחיל בלקיחת פרה אדומה שיש לה שתי תכונות מעניינות: היא תמימה, ללא כל מום; ומעולם לא נעשתה בה עבודה ולא הניחו עליה דבר. הפרה נשחטת ונשרפת מחוץ לירושלים, ואת האפר שנותר ממנה מערבים ב'מים חיים'. המים הללו הם 'מי חטאת' שמהם מזים על מי שנטמא בטומאת מת, ובכך מטהרים אותו ומאפשרים לו להתקרב אל המקדש או אל הקורבנות.

ברור שמדובר במערכת סמלים מורכבת. אך כדי לעמוד עליה, ולו במבט חטוף, יש לשאול מהי עמדת היהדות על המוות. שכן זהו הנושא שבו אנו עוסקים – טומאת המוות וההיטהרות ממנה.

ובכן, ליהדות יש תפיסה מפתיעה ביחס למוות. ספר בראשית מספר שהאדם לא היה אמור לפגוש את המוות, ורק כתוצאה מחטאו של האדם הראשון נגזר עליו עונש לסיים את חייו. למעשה, האדם ביסודו הוא בן אלמוות. המוות הוא תקלה. תקלה שאין דרך לברוח ממנה, אך גם לא נכון להשלים עימה.

הנביא ישעיהו מבטא עמדה זו באופן ברור כאשר הוא מתנבא ומתאר עתיד אוטופי:

"בילע המוות לנצח, ומחה ה' א-לוקים דמעה מעל כל פנים, וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ"
(ישעיהו כה, ח).

המוות איננו לגיטימי, ואף שאין לנו ברירה אלא להיכנע לו, שכן אלו הם חוקי הטבע, אין זה אומר שאנו אמורים גם להשלים עימו.

היכן בא לידי ביטוי יחס זה אל המוות? דווקא בתחומי הקדושה – המקדש והקורבנות. אדם שהתקרב אל המוות ובא עימו במגע, חייב לשמור מרחק מתחומי הקדושה. הנטייה האנושית לעשות אידיאליזציה למוות מחייבת את היהדות להציב גבול ברור וחד: המוות לעולם איננו מתקרב לתחומים המקודשים!

איך בכל זאת יכול אדם להתקרב אל הקדושה לאחר שהתקרב אל המוות?
האדם נדרש לעבור תהליך שבו הוא "מכניע" באופן סימבולי את המוות. לשם כך נלקחת פרה אדומה – הצבע האדום לא נבחר במקרה. הוא מסמל את עוצמות החיים. הפרה הזו היא סמל של חיים ושל חופש, גם בכך שהיא תמימה ואין בה מום וגם בכך שלא נעשתה בה כל עבודה. לאחר ששוחטים אותה ושורפים אותה, סמל החיים העוצמתיים הופך להיות סמל המוות – ככל שהחיים עוצמתיים יותר, כך כשהם נגדעים המוות נוכח יותר.

ואת האפר הזה מערבים עם "מים חיים" – מים שנשאבו ממעיין, מים רעננים ונקיים. המים הללו המעורבים באפר מבטאים ניצחון סמלי של החיים על המוות. לאחר שהנכחנו את המוות אנו מחיים אותו ויוצרים מעין "תחיית המתים", ובכך אנו מבטאים את יחסנו אל המוות – יחס של מחאה.

רק מתוך תפיסת עולם של אמונה בחיים ומחאה נגד המוות – יוכל אדם להתקרב אל הקדושה.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע:

ירושלים
כניסה:
18:30
יציאה:
19:49
תל אביב
כניסה:
18:54
יציאה:
19:51
חיפה
כניסה:
18:42
יציאה:
19:51
באר שבע
כניסה:
18:53
יציאה:
19:49

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ״ט בסיון ה׳תשפ״ג
יוני 18, 2023
תיאור קצר על מלחמה של “הכנעני מלך ערד יושב הנגב” עם בני ישראל העושים דרכם לארץ כנען, שבסופה –
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ב
יוני 29, 2022
המילים "כל בית ישראל" באות להדגיש שהבכי לא היה  רק של קבוצה מסוימת בעם. העם כולו נסחף אחר האבל
כ״ט בסיון ה׳תש״פ
יוני 21, 2020
חוקת – תש"פ
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'חוקת' מביאה אותנו אל אחת המצוות שהפכו לסמל
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
פרשת חוקת -תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל והמקומות הקדושים פרשת 'חוקת' מפורסמת בזכות החוק הכתוב בתחילתה: 'פרה
ח׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 12, 2024
ביום שני בערב ה-12/08/24 ליל תשעה באב תשפ"ד, מעמד קריאת מגילת איכה ואמירת קינות על ידי חזנים בנוסח עדות
כ׳ באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 20, 2025
עם חזרתינו לירושלים בשנת תשכ"ז – 1967 הוא נמנה על חברי וועדת ההלכה לענין הכותל המערבי לצד מרנן ורבנן
כ״ז בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 28, 2024
במעמד הדלקת נר רביעי של חנוכה הערב ברחבת הכותל המערבי השתתפו: רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרה"ג שמואל רבינוביץ
י״ב במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 13, 2024
מזל טוב וברכות לשגריר ארה"ב בישראל הנבחר מר מייק האקבי תומך נלהב של מדינת ישראל וידיד ירושלים.   מהכותל
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ו׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 14, 2024
ערב יום העצמאות ה-76 למדינת ישראל בכותל המערבי: אלפים השתתפו הערב בתפילה חגיגית ומיוחדת שהתקיימה ברחבת הכותל בהשתתפות רבנים,
י״ב באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 15, 2024
להלן התאריכים שיתקיימו בהם מעמדי סליחות מרכזיים: החל מ- 00:15
כ״ט באלול ה׳תשפ״ד
אוקטובר 2, 2024
עם סיום מעמד הסליחות ובמגביל להסרת ההגבלות שהוטלו מוקדם יותר על ידי פיקוד העורף, החלו לנהור מתפללים רבים לרחבת
י״ז בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 15, 2025
בין עוצמתה המתנשאת של מצרים לענוותה הנשגבת של ארץ ישראל — סיפור יציאת מצרים הוא מסע מהכוחי ועוצם ידי
ט״ז בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 14, 2025
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת
ט״ז בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 14, 2025
קווים 1 ו-3 לכותל – שירות כל הלילה במהלך חול המועד פסח.
י״א בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 9, 2025
בליל הסדר אנו זוכים לאור האמונה – גם בזמנים של כאב ושבי, ההגדה מזכירה: יצאנו ממצרים, מהפחד אל התקווה.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .