מי העבד ומי האדון?

כאשר נכיר כי כולנו עבדיו, נבין כי אין לנו את הזכות להשתרר האחד על זולתו
Getting your Trinity Audio player ready...

פרשת בהר – תשפ"ד

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המרבי והמקומות הקדושים

מערכת היחסים שבין עם ישראל לא-לוקים זכתה להמחשה מקראית באמצעות מספר דימויים: יחסי אב ובנו, יחסי מלך ועמו, וגם יחסים זוגיים בין גבר ואישה. כל אחד מדימויים אלו מופיע בהקשרים מסוימים, ולא במקרה. כך לדוגמה, מגילת 'שיר השירים' מבוססת על הדימוי של מערכת יחסים זוגית כאשר היא מתארת את התהליכים ההיסטוריים שעם ישראל עבר ביחסיו עם א-לוקים במשך הדורות, זאת כדי להמחיש את יסוד האהבה והברית המתקיימת בכל מצב. ואילו כאשר א-לוקים שלח את משה רבינו אל פרעה מלך מצרים כדי לצוות עליו לשחרר את בני ישראל מן העבדות, הוא השתמש בדימוי של אב ובן: "בני בכורי ישראל" – דימוי המביע מחויבות, אחריות ודאגה.

אך ישנו דימוי נוסף, נדיר יחסית, שמופיע פעם אחת בלבד בחמישה חומשי התורה. זהו הדימוי של אדון ועבדים. דימוי שעל פניו נשמע, בוודאי לאיש המאה ה-21, לא מושך כלל. דימוי זה מופיע בפרשת השבוע 'בהר' וראוי לעיין בו ולהתבונן באיזה הקשר הוא מופיע ומדוע דווקא בפרשה זו.

ראשית יש להקדים, שהעובדה שדימוי זה מופיע פעם אחת בלבד בתורה, מצביעה על כך שאין זו המוטיבציה הדתית שאליה אנו אמורים לשאוף. א-לוקים לא הכריז במעמד הר סיני "אנוכי ה' אדוניך ואתה עבדי", אלא "אנוכי ה' א-לוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" – אני הא-ל שדאג לכם, היטיב איתכם וגאל אתכם, כפי שנאמר מספר פסוקים קודם לכן: "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי". המוטיבציה הדתית הראויה היא זו שהאדם חש בה הודיה לא-לוקים על החסד ושפע הטובה שהא-ל העניק לו. ובכל זאת, גם הדימוי של אדון ועבד – קיים, אך באיזה הקשר?

פרשת השבוע עוסקת בעיקר בשתי מצוות: שמיטה ויובל. מצוות השמיטה חלה בארץ ישראל בכל שנה שביעית. בשנה זו מצווה החקלאי לנטוש את אדמתו ולהפקירה לכל – לבני אדם כמו לבהמות. הפירות הגדלים בשנה זו נחשבים קדושים ומיועדים לאכילה בלבד. מצוות היובל דומה למצוות השמיטה: בכל שנת החמישים מצווה החקלאי בארץ ישראל לנטוש את אדמתו כמו בשנה השביעית. אך בשנת היובל ההיבט השוויוני מתרחב לשני תחומים נוספים.

התחום הראשון הוא גאולת הקרקעות. בישראל העתיקה אדם היה יושב על האדמה שירש מאבותיו ולא היה מוכר אותה לאדם אחר אלא אם נקלע לקושי כלכלי חמור. בשנת היובל – כל קרקע שנמכרה חוזרת לבעליה הראשונים. בכך חוזרת המציאות הכלכלית למצבה הראשוני, כאשר לכל אדם יש קרקע שירש מאבותיו וממנה הוא מתפרנס.

התחום הנוסף שבו מתבטא ההיבט השוויוני בשנת היובל הוא ביחס לעבדים. אדם שנמכר לעבדות מעולם לא עשה זאת בשמחה. אך תופעת העבדות לא התקיימה רק כתוצאה מסחר עבדים מגונה. היו כאלה שנקלעו למצוקה כה חמורה עד שהעדיפו למכור את עצמם לעבדות ובלבד שיוכלו להמשיך ולהתקיים. בשנת היובל – כל העבדים הישראלים יוצאים לחופשי וחוזרים אל משפחתם ואל ביתם כבני חורין. כך מתאר התלמוד הבבלי את תחילת שנת היובל:

מראש השנה עד יום הכיפורים [של שנת היובל] העבדים אוכלים ושותים ושמחים ועטרותיהם בראשיהם. כיון שהגיע יום הכיפורים, תקעו בית דין בשופר ונפטרו עבדים לבתיהם.
(מסכת ראש השנה, דף ח)

הנימוק שהתורה נותנת לשחרור העבדים בשנת היובל הוא זה:

כי עֲבָדַי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים; לא יִמָּכְרוּ ממכרת עבד!
(ויקרא כה, מב)

א-לוקים קובע כי אנו עבדיו – רק כדי לשחרר אותנו מעולו של אדם אחר. עבדות לא-לוקים אינה השפלה; היא הדרך אל החירות! כאשר נכיר כי כולנו עבדיו, נבין כי אין לנו את הזכות להשתרר האחד על זולתו. כאשר נפנים את העבדות של כולנו לא-לוקים – יוכל להתקיים שוויון אמיתי בין בני האדם.

 

 

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:19
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:22
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:23
באר שבע
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 21, 2024
סיום תפקידו של משה לא היה כישלון, אלא כיבוש של פסגה נוספת. משה הוכיח שהוא מבצע את תפקידו בדרך
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 21, 2024
השחקנית התרגשה מהביקור שלה בכותל, ובסיום אמרה כי היא יודעת שיש לה שליחות להיות שגרירה של העם היהודי בעולם
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 21, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 21, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
כ״ט באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 16, 2023
כל יחיד בישראל ידע כי גם אם שגה וחטא חלילה, הרי שבראש השנה יוכל להתייצב יחד עם כל אחיו
ח׳ במרחשון ה׳תשפ״ד
אוקטובר 23, 2023
מלחמת 'חרבות ברזל': הערב בכותל המערבי תפילה להשבתם של החטופים ולשלום חיילי צה"ל יחד עם משלחת עולמית של רבנים
י״ג בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 19, 2024
השוטרים האמיצים והגיבורים שחירפו את נפשם בעוז ובגבורה בבוקרו של שמחת תורה, בירכו יחד בעיניים דומעות ובהתרגשות את ברכת
ו׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 15, 2024
תחת כיפת השמים והגשם הירושלמי, בא"ח גבעתי בטקס השבעה ראשון במעמד אלפים מאז פרוץ המלחמה. השבעה באח גבעתי בתאריך
כ״ו באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 6, 2024
הטיול המיוחל נדחה פעמים רבות בגלל עומס עבודתו של הנשיא, אך כשנבחר היה לו ברור כי ביקורו הדיפלומטי הראשון
כ״ה באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 5, 2024
הסיור כלל ביקור באתרי מורשת הכותל המערבי ובמיצג החדש שעתיד להיפתח, תצפיות מרהיבות וחיבור למורשת הכותל המערבי.
ב׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 14, 2023
השבעה בית ספר לטיסה התקיים בכותל המערבי ברחבה העליונה בתאריך 25/01/2024 בין השעות 17:00 עד לשעה 19:00
כ״ט באלול ה׳תשפ״ג
ספטמבר 15, 2023
רבבות השתתפו הלילה במעמד הסליחות של ערב ראש השנה בכותל המערבי
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
את עצרת התפילה יזמו נשים שכולות ששכלו את יקיריהם גם במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' וגם לאורך השנים האחרונות
No more articles to load

סיורים בירושלים