הנתונים נטענים…

מה עושה ארון הברית בשדה הקרב?

יציאת הארון לפני הצבא במלחמה מתוארת בספר שמואל, שם אנו קוראים על מלחמה שנערכה בין שבטי ישראל לפלישתים, יושבי הארץ ששכנו בה לפני שבני ישראל נכנסו אליה.

בהעלותך – תשפ"ב

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת השבוע 'בהעלותך' אנו פוגשים פסוק מסתורי למדי המתאר את מסע ארון הברית – הארון שבו היו מונחים שני הלוחות שניתנו בהר סיני – לפני העם. מתוך הכתובים עולה כי מדובר במסע שהיה כרוך במלחמה מול אויב, והארון היה נלקח למלחמה בראש הצבא הלוחם. הכתוב מצטט את מה שהיה משה רבינו אומר כאשר הארון היה יוצא לפני הצבא במלחמה:

ויהי בנסוע הארון, ויאמר משה: "קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך"
(במדבר י, לה)

יציאת הארון לפני הצבא במלחמה מתוארת בספר שמואל, שם אנו קוראים על מלחמה שנערכה בין שבטי ישראל לפלישתים, יושבי הארץ ששכנו בה לפני שבני ישראל נכנסו אליה.

ספר שמואל מספר על מלחמה שנערכה בין ישראל לפלישתים במקום ששמו 'אפק' (כיום שוכנת בסמוך אליו העיר 'ראש העין'). בקרב הראשון של המלחמה הייתה יד הפלישתים על העליונה וכארבעת אלפים חיילים מבני ישראל נפלו בקרב. לאחר הקרב התייעצו זקני ישראל ביניהם והחליטו להביא את ארון הברית אל שדה הקרב: "נקחה אלינו משילֹה [- מקום המשכן באותה תקופה] את ארון ברית ה' ויבוא בקרבנו ויושיענו מכף אויבינו" (שמואל א' ד, ג).

 

כאשר הובא הארון אל המחנה "ויריעו כל ישראל תרועה גדולה" (שם שם, ה). העם היה בטוח שנוכחות הארון תביא להם את הניצחון. גם הפלישתים ראו בנוכחות הארון כוח מכריע כנגדם וקראו בחרדה: "אוי לנו! מי יצילנו מיד האלוקים האדירים האלה?!" (שם שם, ח). אך למרות זאת, בסבב השני של הקרבות ניצחו שוב הפלישתים כאשר האבידה במחנה ישראל הייתה רבה, שלושים אלף חיילים נפלו בקרב! ואם בכך לא די, גם ארון הברית עצמו נלקח בשבי הפלישתים!

 

הסיפור הזה איננו מתיישב בקלות עם הפסוקים שבהם פתחנו. מפרשת השבוע נראה כי נוכחות הארון אמורה להושיע את העם ולהביא לניצחון על אויבי ישראל. אך ספר שמואל מספר לנו על תבוסה מוחצת שנוכחות הארון בקרב לא מנעה אותה.

 

כמה מפרשני המקרא שעסקו בשאלה זו עמדו על עיקרון חשוב שעולה מהשילוב בין שתי הפרשיות הללו. נוכחותו של הארון במלחמה אינה אמצעי מאגי שיש בו כוח להביא ניצחון. תפקיד הארון במלחמה שהצבא הנושא אותו יהיה מושפע ממנו. שמחנה הצבא יהיה מקום קדוש, שבו נוכחים ערכי התורה ומצוותיה. כאשר העם אינו מושפע מהארון – הארון אינו אלא מספר פיסות עץ מצופות בזהב, ולוחות הברית הם שני אבנים שעליהן חרוטות אותיות. הכוח של ארון הברית הוא בכך שהאדם שואב ממנו ערכים – תורה, מוסר ודרך ארץ.

 

ארון הברית שנלקח למלחמה כמתואר בספר שמואל לא השפיע על העם. הם המשיכו לעבוד אלילים והיו נגועים בגילוי עריות ובעוולות חברתיות. הם ביקשו להשתמש בארון כאמצעי מאגי, ולכך הארון אינו מיועד! ייעודו של הארון הוא לגרום לאדם להתעלות ולתקן את דרכיו, ורק אז הארון מביא לניצחון במלחמה.

 

לנו אין את ארון הברית, אך הדיון הזה נוגע אלינו בחיי היום-יום, לדוגמא, ביחס למזוזה – אותה פיסת קלף שעליה קטעי טקסט מן התורה, המכוסה וקבועה בדלת הבית. רבים תופסים את המזוזה כאמצעי לשמור את הבית. יש לכך גם מקור בספרות חז"ל. אך יש לזכור שלא זו מטרתה של המזוזה. כך כותב הרמב"ם בנחרצות האופיינית לו:

"לא די להם שביטלו המצווה אלא שעשו מצווה גדולה שהיא ייחוד השם של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו – כאילו הוא קמיע של הנאת עצמם…"
(משנה תורה, הלכות מזוזה פרק ה)

אנו קובעים מזוזה בפתח הבית כדי לזכור את התכנית הכתובים בה: ייחוד ה' ואחדותו, אהבת ה' וקיום המצוות. אם אנו זוכרים את תכני המזוזה, היא אכן שומרת עלינו מכל פגע. אך אם אנו מתייחסים למזוזה כאל 'קמיע' בעל כוח מאגי, המזוזה מאבדת את סגולתה. התורה והמצוות אינן אמצעים מאגיים לניצחון ולהצלחה. הן נועדו להשפיע על האדם ולהעלות אותו מבוץ החומרנות והאגוצנטריות אל פסגות רוחניות ומוסריות נעלות.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בהר־בחקתי

ירושלים
כניסה:
18:44
יציאה:
20:04
תל אביב
כניסה:
19:08
יציאה:
20:07
חיפה
כניסה:
18:56
יציאה:
20:08
באר שבע
כניסה:
19:06
יציאה:
20:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י"ג סיון ה'תשפ"ה
יוני 9, 2025
סיפורה של מרים מלמד אותנו לבקר מתוך אחריות – בלי לשון הרע, ובלי לפגוע.
י"ג סיון ה'תשפ"ד
יוני 19, 2024
עבד אינו נתבע ליטול אחריות על מעשיו, אך בן חורין נדרש להכיר באחריותו על מעשיו, על הסובב אותו, על
ט' סיון ה'תשפ"ג
מאי 29, 2023
כאשר אנו עושים מעשה בלי להתמקד בו, אנו מפסידים בכפליים. בדרך כלל המעשה שאנו עושים ייעשה בצורה לא מושלמת.
ט"ו סיון ה'תשפ"א
מאי 26, 2021
פרשת בהעלותך – תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע, פרשת 'בהעלותך', נקרא על מסעם
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בהעלותך תשע"ו הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת 'בהעלותך' אנו קוראים את תיאור המסע הארוך לארץ ישראל,
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בהעלותך תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים פרשת השבוע 'בהעלותך' מפגישה אותנו עם סיפור
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בהעלותך – תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים במרכזה של פרשת השבוע 'בהעלותך', מופיעים שני
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בהעלותך – תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל והמקומות הקדושים אחד הסיפורים המרכזיים בפרשת 'בהעלותך' הוא סיפור 'המתאוננים':
כ"ז אייר ה'תשפ"ה
מאי 25, 2025
בס"ד נאום לפתיחת כנס לשכת עורכי הדין כ"ז אייר תשפ"ה 25.5.2025 פתח דבר: אבנים ונשמות אני עומד כאן, ערב
כ"ט אדר ה'תשפ"ו
מרץ 18, 2026
שר החוץ של אסטוניה ביקר בכותל המערבי בעיצומו של מבצע "שאגת הארי", חתם בספר המבקרים והביע תמיכה מרגשת בישראל.
ח' סיון ה'תשפ"ה
יוני 4, 2025
טקס השבעה לצנחנים ביום יום שלישי ט״ז בֶּאֱלוּל תשפ״ה (9/9/2025) בשעה 14:00–21:00 בכותל המערבי.
כ"ב ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 9, 2026
טוען תאריך עברי לְשֵׁם יִחוּד לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֲד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים
י"ד כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 4, 2025
ברוכים הבאים לירושלים. ברוכים הבאים לכותל המערבי. לפני כאלפיים ושבע מאות שנה, עמד כאן, בירושלים ישעיהו הנביא והשמיע את
י"ד אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 7, 2025
🔇 הנגן מתחיל במצב השתקה – אפשר ללחוץ על הרמקול כדי לשמוע קול. ❌ סליחות בשידור חי 🔄 🔇
ט' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 26, 2026
ברגע של חיבור עמוק בין עמים ומדינות, הניח שר ההגנה הקרואטי פתק בין אבני הכותל והתפלל לשלום ישראל וקרואטיה
ט"ז אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 9, 2025
בני ובנות מצווה יקרים, איזה זכות מיוחדת שלנו להיפגש כאן, במקום הקדוש הזה, בדיוק בשבוע שאנחנו קוראים את פרשת
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
בס"ד הרב שמואל רבינוביץ- רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים דברים לטקס השבת אבן מאבני הכותל ממשרד הביטחון לגניזה י"ז
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
סגירת מעגל היסטורית: אבן מאבני הכותל המערבי העתיקות שהוצגה לתצוגה במשך שנים בקריה במשרד הביטחון הושבה הבוקר למקומה ע"י
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
פרשת בהר פותחת בציווי ייחודי ומאתגר: כשם שלאדם יש יום מנוחה בכל יום שביעי, כך גם האדמה מצווה לשבות
י"ב אייר ה'תשפ"ו
אפריל 29, 2026
השנה יום ירושלים יוצא ביום שישי ולאור כך החגיגות הקדמו ליום חמישי.

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .