נושא אחד החוזר שוב ושוב בנאומיו של משה בווריאציות שונות, הוא איסור עבודה זרה. המפגש התרבותי עם עמי כנען עלול להשפיע על עם ישראל לרעה, ולשם כך משה מסביר ומשכנע, מבאר ומזהיר, מעניק כלים להתמודדות ומצווה. הכל כדי שעם ישראל יצליח להתמודד עם המיתולוגיה הכנענית ועם תפיסת העולם ואורח החיים המלווים אותה.
אנו עומדים אלפי שנים לאחר שמרבית האנושות נגמלה בהשפעת התנ"ך, מעבודת האלילים, ותוהים: מה היה מפתה כל כך בעבודת אלילים? האלילות נראית לנו מטופשת למדי, ומדוע משה נזעק להזהיר מפניה פעמים רבות כל כך?
האמת היא, שאם אנו מנסים להבין ללבו של עובד האלילים, ניתן לומר כי האלילות היא תפיסה אינטואיטיבית-טבעית של המציאות. אדרבה, היהדות שהיא הניגוד המוחלט לאלילות, היא תפיסה מהפכנית שאדם צריך להעמיק בה כדי לאחוז בה. אם נדמה לנו כי האלילות נעלמה מן העולם, טעות בידינו. אכן, התנ"ך הצליח לגמול, כמעט לגמרי, את האנושות מן ההופעות הפרימטיביות של האלילות; אך שורשי התפיסה האלילית עודם קיימים ומקבלים ביטויים שונים גם בתרבויות מתקדמות.
האדם העומד מול הטבע ולבו פתוח, מתפעל מהדרו של ההר, מזעפו של הים, מאיומו של המוות, משמחתו של הגשם ומקדרותם של העננים, מן החמלה שבלב ומן התשוקה ליופי. כל תופעת טבע יש בה כוח ועוצמה, וקיימת התגוששות בין תופעות הטבע השונות. בני אדם שניסו לסדר לעצמם את התמונה, יצרו מיתולוגיות המספרות על אלים רבים, בעלי כוחות שונים, המנהלים מערכות יחסים מורכבות, כאשר בתווך ניצב האדם. כך נוצרה האלילות ? הפחד, האיום, חוסר האונים, הביאו את האנושות לפנות אל כוחות הטבע השונים ולסגוד להם. זוהי עבודת אלילים.
היהדות מספרת סיפור חדש. התורה "מנקה את התמונה" מן הכוחות השונים הפועלים בטבע, ומלמדת כי יש כוח אחד בלבד, כוחו של א-לוהים; והוא טרנסצנדנטי, נשגב, אין לו צרכים, ובניגוד לאלילים השונים ? יש לו ערכים. כוחות הטבע השונים, כולם עד האחרון שבהם, הם שליחיו של א-לוהים היחיד והמיוחד, מופעלים על ידיו ואין להם כוח עצמאי כלל.
תפיסה מחודשת זו נושאת בחובה בשורה מוסרית כבירה. עבודת אלילים מניחה שלכל אל ישנם צרכים, וכדי לקבל את עזרתו נדרש האדם לספק לו את צרכיו. כך עובד האדם לאל אחד ביום ולאל אחר בלילה, לאל מסוים בחורף ולאלה אחרת בקיץ. האדם מתרוצץ בין האלים השונים ונמצא במאבק קיומי בין תמיכה באל זה לתמיכה באל אחר. בניגוד לכך, היהדות איננה פונה אל הפחד ואל החרדה, אלא מציעה לאדם לבטוח בא-לוהים שאין לו צורך בשום דבר, ויש לו דרישות ערכיות ומוסריות בלבד. א-לוהים איננו מפחד מאף אחד, והאדם איננו נדרש להגן עליו וגם לא להתגונן מפניו.
המקום שהפחד והחרדה תופסים בלבו של האדם, הוא עמוק מאוד. הסיכון ללכת שבי אחריהם וכתוצאה מכך לפנות אל האלילות, הוא גדול מאוד. אך גם לאחר שהאלילות נעלמה, לכאורה, מחיינו ? היא לא נעלמה כליל. גם אנו מתמודדים ונעים בין תפיסות עולם שונות: בין החרדה לביטחון; בין חוסר האמון לאמונה. המציאות עשויה לזמן בפנינו תפיסות של חוסר אמון עמוק בעולם ובאנושות, חוסר אמון שמהווה ניגוד מוחלט לאמונה היהודית.
לשם כך אנו מוזמנים לקרוא ולעיין בספר דברים, הספר שמוקדש בחלקו הגדול למלחמה באלילות. אנו מוזמנים לעיין במשמעותו של מאבק זה ולשאוב ממנו תפיסת עולם, ערכים ואורח חיים, המבוססים על אמון ואמונה, מוסר וערכים יהודיים.
