היהדות והמאבק כנגד הפחד

פרשת ראה - תשע"ח
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים נאומו הארוך של משה, שאת חלקו נקרא השבוע בפרשת 'ראה', מכוון להורות לעם הנכנס לארץ ישראל את הדרך שבה עליהם ללכת בכל תחומי החיים: בתחום האישי ובתחום הציבורי, המשפטי והחברתי, המוסרי והפולחני. בכל נושא מתייחד עם ישראל במנהגיו וחוקיו, המכוונים כולם ליצירת חברת מופת ערכית שתשמש כסמל ודוגמא עבור האנושות כולה.
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
היהדות והמאבק כנגד הפחד
אחד הנושאים שמשה רואה לנכון להנחות בו את העם המאזין לדבריו, הוא נושא מקומות הפולחן, וליתר דיוק: מקום הפולחן. משה יודע מה הנוהג המקובל בקרב יושבי הארץ, והוא מביע דאגה שהעם הנכנס לארץ יאמץ את המנהגים הללו ? כפי שאכן היה בתקופות מסוימות לאחר מכן ? ולפיכך, לאחר תיאור הפולחן האלילי המתקיים באותו זמן: “על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן”, הוא מזהיר את העם:
“לא תעשון כן לה’ אלוהיכם! כי אם אל המקום אשר יבחר ה’ אלוהיכם… והבאתם שמה… [את הקרבנות מהצומח ומן החי] ואכלתם שם לפני ה’ אלוהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם.”
ושוב:
והיה המקום אשר יבחר ה’ אלוהיכם בו לשכן שמו שם, שמה תביאו… [את הקרבנות השונים] ושמחתם לפני ה’ אלוהיכם ? אתם ובניכם ובנותיכם ועבדיכם ואמהותיכם.”
(דברים יב, ב-יב)

 

עיקרון ‘ריכוז הפולחן’ המובע כאן, איננו יכול להתפרש כאינטרס פוליטי-ציני שמגמתו לרכוש שליטה על העם, שכן קל להבחין כי לא הוזכר בפרשה זו היכן הוא המקום שאליו אמור העם להביא את הקרבנות. אי-איזכורה המתבקש של ירושלים איננו מקרי כמובן, והוא מבקש להפנות את תשומת ליבו של הקורא כי בפרשה זו, הנושא איננו המיקום המדוייק של בית המקדש ? דבר שיבואר בתנ”ך פעמים רבות ? אלא ריכוז הפולחן כעיקרון: התורה מתנגדת לקיומו של פולחן עממי המפוזר במקומות רבים, כמנהגם של עובדי האלילים, אלא מבקשת ליצור מרכז רוחני שאליו יבואו כולם.

כדי להבין את משמעותו של עיקרון זה, עלינו לשוב אל התיאור של הפולחן האלילי המתקיים “על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן”. ההרים הנישאים לגובה והעצים הרעננים הפורחים בחיוניות, מבטאים את עוצמתו של הטבע. אך הפולחן במקומות אלו לא ביטא התפעלות אלא פחד.

האלילות שראתה בכוחות הטבע השונים כוחות הפועלים בעצמאות, חיה בחשש מתמיד מפניהם. המיתולוגיות האליליות המספרות על התגוששויות בין אלים, יחסי קנאה ושנאה ומלחמות תמידיות, לימדו את האדם כי כוחות הטבע ? הפועלים על פי תפיסה זו בעצמאות ? מסוכנים ביותר. בכוחה של קפריזה אלילית להחליט על השמדת האנושות; ואם יגבר אל זה על אל אחר, הדבר יתנקם בבני האדם החיים תחת שלטונם של האלים. פחד מבעית זה הביא את האדם ל?רֶצו?ת את האלים במקומות שבהם מתבטאת עוצמת הטבע ? על ההרים הנישאים לגובה רב, ותחת צילם של העצים הפורחים.

לא כן היהדות, שאיננה רואה את כוחות הטבע ככוחות עצמאיים, אלא ככוחות הנשלטים בידי אלוהים; שאיננה מספרת מיתולוגיות על מאבקים בין האלים; שאינה מתפעלת מעוצמתו של הטבע אלא רואה בו ביטוי לטובו של האל. עוצמתו של הטבע מוכרת גם ביהדות, וההלכה מורה לאדם המתרשם מגובהו של הר, לברך את ה’ “עושה מעשה בראשית” (שולחן ערוך, חלק אורח חיים, סימן רכח). אך אין זה פחד אלא התפעלות; לא יראה מפני הלא-נודע אלא הודאה על היופי ועל הפלא שבבריאה.

התיאור של הקרבנות המובאים לאותו “מקום אשר יבחר ה’ ” ? מלמד יותר מכל על הסרת הפחד מפני כוחות השולטים ? כביכול ? בעולם. תוצאת ההגעה למקדש היא אכילה ושמחה לפני ה’. השיא של עבודת ה’ הוא שמחת החיים לפני ה’ במקדשו, ואין פלא שמתוך אווירה זו, אנו מגלים שהאכילה לפני ה’ איננה נשארת בתחום המצומצם של האדם, אלא עליו להזמין לשמחה את משפחתו, ואת הרובד התחתון של החברה ? העבדים, השפחות ומחוסרי האמצעים.

היהדות כדת של חיים ושל שמחה ? זהו העיקרון העומד מאחורי ‘ריכוז הפולחן’.

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

חנות מזכרות הכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לל׳ בכסלו ה׳תשפ״ב

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:
היהדות והמאבק כנגד הפחד

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם

זמני כניסת השבת

פרשת מקץ

ירושלים
כניסה:
15:54
יציאה:
17:14
תל אביב
כניסה:
16:17
יציאה:
17:15
חיפה
כניסה:
16:15
יציאה:
17:13
באר שבע
כניסה:
16:19
יציאה:
17:17

אירועים נוספים

כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 28, 2021
“הגשר הגדול”: ראש הממשלה חנך מסלול חדש במנהרות הכותל המערבי עם ממצאים מרתקים מימי הבית השני והדליק נר ראשון
כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 28, 2021
הערב (א’), התקיימה הדלקת נר ראשון של חנוכה ברחבת הכותל המערבי בסימן “מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך”
כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 28, 2021
בתחילת פרשת השבוע – פרשת ‘מקץ’ – מתרחשת תפנית חדה בעלילה: פרעה מלך מצרים חולם חלומות הטורדים את מנוחתו,
כ׳ בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 24, 2021
במהלך ימי חג החנוכה, תתקיים מדי ערב הדלקת נרות ממלכתית ברחבת הכותל המערבי במעמד רבנים ואישי ציבור
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מנהרות הכותל –מסלול האבן הגדולה (הקלאסי)

מבט אל העבר

חדש – מסלול הגשר הגדול

מרכז שרשרת הדורות

המסע לירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

הרשם והשאר מחובר

הרשם לקבלת מידע ועדכונים מהכותל המערבי

עקבו אחרינו ב: