פרשת ראה – תשפ"ג

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת 'ראה', שהיא חלק מנאומו הגדול של משה רבינו – 'נאום המצוות' – עוסקת בעיקר בנושא ריכוז הפולחן ב"מקום אשר יבחר ה' ". התורה אינה מפרטת היכן הוא אותו מקום, אך מבהירה שקיים מקום כזה שא-לוקים יבחר בו, ושם – שם בלבד – יש להקים את המקדש.

רק מאות שנים לאחר נאומו של משה נודע כי "המקום אשר יבחר ה' " הוא ירושלים, שם נבחר מקום המקדש על ידי דוד המלך, והמקדש עצמו נבנה על ידי שלמה בראש ההר המכונה מאז "הר הבית" שעליו נבנה גם בית המקדש השני שעמד עד המאה הראשונה לספירה, ומאז חורבן המקדש אנו מתפללים למרגלותיו, בכותל המערבי.

הביטוי "המקום אשר יבחר ה' " מהווה אחת מההוכחות לקדמותה של התורה, ושל ספר דברים בפרט. אילו ספר דברים היה נכתב מאוחר יותר, לאחר בחירת ירושלים והקמת המקדש, היינו מצפים שבמקום "המקום אשר יבחר ה' " יוזכר שמה של ירושלים באופן ברור, או לפחות בלשון עבר "המקום אשר בחר ה' ". אך לא כך נכתב, שכן למשה רבינו טרם נאמר שהבחירה תהיה דווקא בירושלים; ומבחינת עם ישראל הבחירה בירושלים טרם נעשתה.

אל מול "המקום אשר יבחר ה' " בעתיד, בתחילת הפרשה אנו קוראים על מקום מסוים שה' כבר בחר בו. כך אומר משה לבני ישראל:

ראה, אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה: את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' א–לוקיכם… והקללה אם לא תשמעו אל מצוות ה' א–לוקיכם… ללכת אחרי אלוהים אחרים…

והיה כי יביאך ה' א–לוקיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה, ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל; הלוא המה בעבר הירדן, אחרי דרך מבוא השמש, בארץ הכנעני היושב בערבה, מול הגילגל, אצל אלוני מורה.
(דברים יא, כו-ל)

משה מורה לבני ישראל לקיים מעמד של כריתת ברית מחודשת עם א-לוקים לאחר כניסתם לארץ ישראל, מעמד שקיומו מתואר בספר יהושע, אך מקומו של מעמד זה איננו בירושלים אלא על שני הרים במרכז הארץ: הר גריזים והר עיבל. היכן הם ההרים הללו? משה מפרט את מיקומם באופן מדוקדק: בעבר הירדן המערבי, אחרי דרך ספציפית ששמה "דרך מבוא השמש", בשטח היישוב של העם הכנעני היושב בערב, מול מקום מסוים המכונה כאן "גילגל" וליד מקום אחר ששמו "אלוני מורה". העם מקבל מפה מדויקת למקומם של הרים אלו.

אכן, אנו מכירים את מקומם של שני הרים אלו במרכזה של הארץ, בסמוך לעיר שכם. על הר עיבל אף התגלה לפני מספר שנים מונומנט פולחני שזוהה כמזבח שאותו בנו בני ישראל לאחר כניסתם לארץ. אך דווקא בהקשר זה אנו מעוניינים לשאול מה מיוחד בשני הרים אלו, או במיקום שלהם, שמחמתו נבחרו דווקא הם כדי לקיים עליהם את מעמד כריתת הברית של בני ישראל?

אחד מפרטי הזיהוי שמעניק משה למיקומם של הר עיבל והר גריזים הוא "אצל אלוני מורה". מקום זה מוזכר בתורה פעם נוספת, במסעו של אברהם אבינו מארץ הולדתו אל ארץ ישראל מסופר:

וילך אברם… ויבואו ארצה כנען, ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם, עד אלון מורה… וירא ה' אל אברם ויאמר: "לזרעך אתן את הארץ הזאת"; וייבן שם מזבח לה'.
(בראשית יב, ד-ז)

אלון מורה הוא אפוא מקום מוכר. זהו המקום הראשון שאליו הגיע אברהם במסעו אל הארץ, זהו המקום הראשון שבו ניתנה לו ההבטחה הא-לוקית שארץ זו תינתן לזרעו – עם ישראל; ושם היה המקום הראשון שבו הוא בנה מזבח לא-לוקיו.

כאשר עם ישראל נכנס לארץ ישראל הוא נדרש לזכור שהוא הולך בדרכי האב הראשון, אברהם אבינו. לכן הוא נדרש לקיים את המעמד החשוב דווקא באותו מקום שאברהם הגיע אליו. מימוש ההבטחה מתקיים באותו מקום שבו היא ניתנה, שכן תודעת הבנים צריכה להיות מכוונת אל האבות ואל ההליכה בדרכם.