Getting your Trinity Audio player ready...
|
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
חודש הרחמים והסליחות מתחיל השנה בעיצומו של החופש הגדול. הרחובות מלאים עדיין בתלמידים הנהנים מימי החופשה ואתרי הנופש בישראל מלאים עד אפס מקום, אך מבעד להמולה ניתן כבר לשמוע את קולו העתיק של השופר עולה מתוך בתי הכנסת וקורא לנו להתעורר ולהיזכר בראש השנה המתקרב.
התלמוד הבבלי מתאר במסכת ראש השנה
"אמר הקדוש ברוך הוא: אימרו לפני בראש השנה מלכויות, זיכרונות ושופרות. מלכויות – כדי שתמליכוני עליכם, זיכרונות – כדי שיבוא לפני זיכרונכם לטובה, ובמה? בשופר".
תרועות השופר, שמוזכרות לראשונה בתורה בהר סיני בשעת מתן תורה, הן פס הקול שמלווה את המעמד בו אנו ממליכים עלינו שוב את הקדוש ברוך הוא, אבינו ומלכנו היחיד, והקדוש ברוך הוא שוב מעלה לפניו את זיכרוננו בחיבה ובעין טובה.
במעמד מיוחד ומרגש, ימים ספורים לפני מותו, פונה משה רבנו על בני ישראל –
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ."
בדבריו הוא פונה אל אלה שעומדים לפניו ואל כל הדורות שיבואו אחריהם. כולם ניצבים במעמד הזה.
הזוהר הקדוש מלמד שבכל מקום שבו משתמשת התורה בתיאור 'ניצבים' – כוונתה לראש השנה, יום בו מתייצבים אנו בפני הקדוש ברוך הוא. תפילות ראש השנה משיבות אותנו אל מעמדי הברית הגדולים למרגלות הר סיני ובערבות מואב.
לא בכדי מפרט משה את כלל המשתתפים במעמד התייצבות זה – מראשי השבטים ועד לחוטבי העצים ושואבי המים, גברים ונשים, ילדים וגרים. התייצבות זו בפני הקב"ה איננה התייצבות של יחידים אלא התייצבות של ציבור שלם, מעמד שבו איש אינו ניצב לבדו.
בכל תלאות ההיסטוריה, גם תחת השלטונות הגרועים והעוינים ביותר, ניצבו אבותינו ואמותינו יחד. הם הקימו מוסדות צדקה וחסד מפוארים, דאגו לחינוך לכל, פדו שבויים ופרשו את חסותם על היתום ועל האלמנה. כל יחיד בישראל ידע כי גם אם שגה וחטא חלילה, הרי שבראש השנה יוכל להתייצב יחד עם כל אחיו ואחיותיו למשפט, ויחד תעמוד להם זכותם להיכתב בספר חיים טובים.
בראש השנה זה, במיוחד בראש השנה זה, עלינו לעשות הכל כדי שנוכל להתייצב יחדיו, כאיש אחד בלב אחד, מעורבים זה בזה, ערבים זה לזה.
נמנה זה לזה את זכויותיו הרבות – גם ובמיוחד למי שחלוקים עלינו בנושא כזה או אחר. נביט זה על זה בעין טובה, בחסד וברחמים, ונבקש משופט כל הארץ שיביט עלינו, הניצבים כולנו יחד לפניו, להביט בנו באותה העין הטובה, ולשנה טובה ניכתב וניחתם.