שחיתות – עד כאן! – פרשת חיי שרה

לאחר ששרה אשת אברהם מתה, הבין אברהם כי עליו למצוא אישה עבור יצחק בנו.
אם יצחק לא יינשא, דאג אברהם, לא יהיה המשך למשפחתו, וכתוצאה מכך לא יהיה המשך לאמונה באל אחד הדוגל בערכי צדקה ומשפט  אותה אמונה שהפיץ אברהם לפני אלפי שנים, ובה דוגלים צאצאיו  בני העם היהודי.

דאגה זו מובילה את אברהם לצוות על אליעזר עבדו לצאת למסע חיפושים בארץ הולדתו של אברהם – ארם נהריים, היושבת על נהר הפרת. דווקא שם, מזהיר אברהם את עבדו, עליך לחפש אישה ליצחק. אברהם, כידוע לנו, יושב מזה עשרות שנים בארץ כנען (היא ארץ ישראל), ואף כורת בריתות של אחווה עם יושבי הארץ. ובכל זאת, הוא משביע את עבדו שלא יקח אישה ליצחק מבנות כנען.

היינו יכולים להבין את אברהם אילו משפחתו היושבת בארץ הולדתו הייתה שותפה לאמונתו באל אחד. אך לא זהו המצב. משפחת אברהם הייתה עובדת אלילים כאנשי כנען. מדוע, אם כן, מבכר אברהם את בנות ארם נהריים על פני בנות כנען?

שאלה זו נשאלה, כמובן, על ידי פרשני התורה לדורותיהם.

אנו נבקש להעמיק בתשובתו של גדול רבני ספרד במאה ה-14, רבי ניסים גירונדי, הכתובה בספרו 'דרשות הר"ן'. לדבריו, הפסול שמצא אברהם באנשי כנען, לא היה בעקבות אמונתם בעבודת אלילים. הם אכן היו עובדי אלילים, אך אברהם לא חשש להשיא את יצחק לאחת מבנותיהם. חששו של אברהם היה שונה. הוא הכיר את אנשי כנען וראה כי הליכותיהם אינן מהוגנות, הם לא מאמינים בערכי מוסר, הם עושי עוול ועושק. בכנען התפתחה תרבות עניפה שלא דגלה בעשיית חסד אלא בקמצנות, לא ביושר אלא במרמה ? תרבות שבאה לשיאה בסדום, עיר שנהגה להתעלל באורחיה כדי למנוע מאנשים זרים להתארח בה.

לכן, מוסיף ומפרש רבי ניסים גירונדי, סירב אברהם להשיא את יצחק לאחת מבנות כנען. עם תרבות שאינה דוגלת בערכי המוסר, לא הסכים אברהם להשתלב בשום אופן. יתרה מכך. אברהם הבין כי ערכים מעוותים אינם נחלתו של האדם הבודד. להיפך, אדם שמתנהל בדרכי עוול ומרמה, מהווה דוגמא חינוכית לילדיו, וגם הם עשויים לאמץ אותן דרכים מעוותות.

עבודת אלילים הייתה תפיסת עולם שאברהם נאבק בה כל ימיו. מאז עמד על האמונה באל אחד ועל הערכים המתחייבים ממנה, היה אברהם נודד ממקום למקום ומפיץ את הבשורה. אך אברהם ידע: עם אמונות שונות ומשונות ניתן להתמודד. אברהם היה משוכנע בכנות דרכו ולא חשש מהתמודדות עם עובדי אלילים.

אך התמודדות עם שחיתות היא סיפור אחר. אדם שגדל בבית שהנורמות בו מעוותות, שהיושר והצדק אינו נוכח בחינוך שקיבל – קשה מאוד לתקן אותו. אמנם, אדם מסוגל להשתנות, לרכוש תפיסת עולם מוסרית ולהיטיב את דרכיו, גם אם קיבל חינוך מעוות. אך את הסיכון הזה אברהם איננו מוכן ליטול.

עקרונות אלו, שעמדו בתשתיתו של העם היהודי, צריכים להיות נר לרגלינו. כל הורה, כל מחנך, צריך להיות מודע שבמעשיו הוא מעצב את הדורות הבאים. אדם שנוהג בחוסר יושר, פוגע לא רק בזולת, לא רק בעצמו – אלא ביקר לנו מכל: בילדים שלנו.