בכך אנו נפרדים מן האב הראשון של העם היהודי: אברהם אבינו, ומן האם הראשונה: שרה אימנו. למרות שמדובר באנשים שחיו ופעלו לפני יותר מ- 3500 שנה, המורשת שלהם לא נמחקה. היא התקיימה ופעלה אצל זרע אברהם ושרה: יצחק, ואחריו יעקב, שנים?עשר בניו וצאצאיהם ? עד אלינו.
אחת המורשות החשובות שקיבלנו מאבות האומה, הן שלוש התפילות שבכל יום:
"אברהם תיקן תפלת 'שחרית'… יצחק תיקן תפלת 'מנחה'… יעקב תיקן תפלת 'ערבית' "
(תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף כו)
שלוש תפילות אלו מבטאות שלוש עמידות שונות של האדם לפני א-לוהים, וביחד הן מרכיבות את המורשת של שלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב. כל אחד מהם הנהיג להתפלל את התפילה שמייצגת את העמידה המיוחדת שלו ? ושלושת התפילות יחד מעצבות את תפיסת העולם היהודית מאז ועד עתה.
תפילת 'שחרית'
נאמרת השכם בבוקר. האדם עומד לפני יום של פעילות, יום עמוס או נינוח, צפוי או מפתיע. לפני הכל נושא האדם תפילה המקדימה את הפעילות האנושית. על פי ההלכה, אין לקבוע פעילות אחרת לפני התפילה. למעשה, מיד כאשר הדבר מתאפשר, האדם מתייחד עם בוראו ונושא לפניו תפילה לקראת היום הבא. התפילה איננה מייתרת את הפעילות האנושית. היא מותירה יום שלם שבו האדם נקרא לקבוע, לקבל החלטות ולבצע.
לא מפתיע שתפילת 'שחרית' הונהגה על ידי אברהם אבינו. זה האדם שחי כל ימיו בתודעה של חיפוש. אברהם לא נח ולא סמך על אף אחד. הוא יצא למסעות, נלחם, רכש קרקעות והפיץ את האמונה. אברהם היה אדם אקטיבי, 'אב?מייסד' של אומה. התפילה של אברהם היא זו שמותירה לאדם כר פעילות נרחב. לעומתו, מי שהנהיג את תפילת 'מנחה' לעת ערב, הוא יצחק.
יצחק הוסיף גוון נוסף לתפילה. אמת, תפילת 'שחרית' מזמינה את האדם ליום של פעילות. אך כאשר היום עומד להסתיים, זהו הזמן לבחון האם אכן היום התנהל כפי שחשבנו: האם בחרנו את הבחירות הנכונות? האם ביצענו את ההחלטות? האם הצלחנו במה שעשינו? לא תמיד התשובה כה פשוטה, ולעיתים היא אף לא נוחה…
תפילת 'מנחה'
נאמרת לפני שקיעת השמש, לקראת סיום היום. בשעה זו נושא האדם את עיניו אל א-לוהים ופונה אליו בתפילה שונה מזו של הבוקר. אם התפילה של הבוקר נאמרה בביטחון לקראת היום שלפנינו, הרי שתפילת הערב נאמרת מתוך השלמה, כאשר האדם מפנים כי הוא מוגבל בהצלחותיו. תפילה זו הונהגה על ידי יצחק, זה האב השני של העם היהודי, שחלק נכבד מחייו היה מוגבל ותלוי בחסדיהם של בני משפחתו. המורשת של יצחק היא תפילה של השלמה עם המוגבלות, וביטוי לכך כי א-לוהים מוביל את האדם ותומך בו בכל מצב.
תפילת 'ערבית'
תפילתו של יעקב היא תפילת 'ערבית' הנאמרת בלילה. זוהי תפילה שנוצרה מתוך מצוקה, בשעה של חושך. תפילת 'ערבית' מבטאת את הזעקה של האדם שמאבד את ביטחונו בעצמו. האדם המגלה כמה החושך יכול להיות עמוק והמציאות עלולה להיות קשה. כאשר יעקב היה בעיצומה של מנוסה מבוהלת מאחיו, פניו אל עתיד בלתי?נודע, והחושך הסמיך עטף אותו באמצע הדרך, או אז הוא זכר כי יש לו כתובת אליה הוא יכול לפנות בבקשת עזרה. הוא פנה אל א-לוהים ובכך הנהיג את התפילה השלישית, תפילת 'ערבית'.
שלוש התפילות מייצגות שלושה מצבים קיומיים שבהם פונה האדם אל א-לוהים. בכל יום אנו מפללים שלוש תפילות אלו ומבטאים בכך את אמונתינו כי בכל מצב, בכל עמדה שאדם נמצא בה, הוא מוזמן להשיח את לבו בפני בורא העולם ומנהיגו.
