שממה, פריחה – והשלב הבא

ניצבים וילך – תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בשבת הקרובה נקרא שתי פרשיות קצרות: 'ניצבים-וילך', המתארות את טקס הברית שערך משה לעם ישראל טרם כניסתו לארץ ישראל. בטקס זה תיאר משה בנאומו את התהליך הצפוי-מראש של התבססות בארץ, שלאחריה תבוא גלות ארוכה, ולאחריה שיבת העם לארצו בחסד וברחמים.
בתארו את מצבה העתידי של הארץ בשנות הגלות הארוכות, מתאר משה שממה וחורבן מוחלט:
"ואמר הדור האחרון, בניכם אשר יקומו מאחריכם, והנכרי אשר יבוא מארץ רחוקה, וראו את מכות הארץ ההיא… גפרית ומלח, שרפה כל ארצה, לא תיזרע ולא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב."
(דברים כט, כא-כב)
ובתארו את סיומה של הגלות הארוכה אומר משה את הדברים הבאים:
"ושב ה' אלוהיך את שבותך… וקיבצך מכל העמים… והביאך ה' אלוהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך, וירישתה (- ותירש אותה) והיטיבך והרבך [יותר] מאבותיך."
השלב הבא הוא:
"ומל ה' אלוהיך את לבבך… לאהבה את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך."
(שם ל, ג-ו)
חכמי התלמוד שראו במבטם ארוך-הטווח את פריחתה העתידית של ארץ ישראל, אמרו, כי כאשר ארץ ישראל תיתן את פירותיה בשפע רב "אין לך קץ מגולה מזה" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין דף סח). כלומר, בתורה קיים סימן גלוי לגאולה: כאשר הארץ תחזור לפרוח ולתת פירות. אמנם זה יקרה, כמובן, רק לאחר שהעם ישוב לארצו.
באופן משעשע למדי, את תיאורה של ארץ ישראל בשנות הגלות, העניק לנו הסופר האמריקני המפורסם מארק טווין בשנת 1869, בספר מסעותיו 'מסע תענוגות לארץ הקודש'. את רשמיו מביקורו בארץ ישראל הוא מתאר במילים בוטות: "נדמה לי שמכל הארצות בעלות הנוף המדכדך, ארץ ישראל מחזיקה בכתר. הגבעות קירחות, צבען דהוי, וצורתן רחוקה מלשובב את העין. העמקים הם מדבריות מכוערים המעוטרים בשוליהם בצמחייה דלה שפניה כמו אומרות יגון וייאוש? כל קו הוא גס, צורם וכל תו הוא חד, ללא פרספקטיבה ? המרחק אינו מחולל כאן קסמים. זוהי ארץ משמימה, חסרת תקווה, שבורת לב". בהמשך הוא כותב: " בכל מרחב השממה סביבנו לא היה אפילו קמצוץ צל, ונצלינו קשות בחום בשמש היוקדת…" ועוד מפניניו: " אין כאן לא טל, לא פרחים, לא ציפורים ולא עצים." לסיכום הוא מגדיר את הארץ כ"ארץ צחיחה, חשופה וקירחת".
תיאור זה שיצא מעטו של אדם שביקר בארץ ישראל שנים ספורות לפני 'העלייה הראשונה' של תנועת 'חובבי ציון', תואם במדויק את נבואתו של משה, שבתקופות בהן לא ישב עם ישראל בארצו, "הנכרי אשר יבוא מארץ רחוקה" יראה את הארץ כשהיא "גפרית ומלח, שרפה כל ארצה, לא תיזרע ולא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב".
כאמור, שנים ספורות לאחר ביקורו של מארק טווין, החל העם לשוב לארצו, הפריח את שממותיה, בנה יישובים וערים ופיתח חקלאות מודרנית. בכך התקיים המשך נבואתו של משה: "והביאך ה' אלוהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך, וירישתה (- ותירש אותה) והיטיבך והרבך [יותר] מאבותיך".
כפי שנבואה זו התקיימה על ידי מאמץ כביר של העולים לארץ, שיישבו אותה ב"דם, עמל, דמעות ויזע" , כך גם המשך הנבואה "ומל ה' אלוהיך את לבבך… לאהבה את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך" ? לו אנו מצפים, מוטל על כתפינו. עתה עלינו להשקיע את מיטב הכוחות בשלב הבא: העמקה והתבוננות בערכי היהדות, בהליכותיה ובמגמותיה.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת יתרו

ירושלים
כניסה:
16:45
יציאה:
18:03
תל אביב
כניסה:
17:08
יציאה:
18:04
חיפה
כניסה:
16:54
יציאה:
18:03
באר שבע
כניסה:
17:09
יציאה:
18:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 23, 2024
מהי אותה ברית? גם את זה התורה מפרטת לנו: "למען הקים אותך היום לו לעם, והוא יהיה לך לאלוקים"
י״ח באלול ה׳תשפ״ג
ספטמבר 4, 2023
בברית המילה שאנו עורכים לתינוק, שמונה ימים לאחר לידתו, אנו מסירים את קרום הערלה ומגלים את הבשר שתחתיה.
ג׳ בתשרי ה׳תשפ״ג
ספטמבר 28, 2022
הוא רואה בתשובה חובה המוטלת על האדם, אך לא פחות מכך – הזדמנות. האדם נקרא לפתוח דף חדש, לשפר
כ״ב באלול ה׳תשפ״ב
ספטמבר 18, 2022
לעומת הנימה הפסימית שבה סיימנו את הפרשה הקודמת, בפרשה זו אנו פוגשים נימה אופטימית יותר המתארת כיצד ארץ ישראל
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 13, 2024
יִזְכְּרֵם אֱלֹקינוּ לְטוֹבָה עִם שְׁאָר צַדִּיקֵי עוֹלָם וְיִנְקֹם בְּיָמֵינוּ לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ
א׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 11, 2024
צפו: גלריה ראש חודש אדר ב' תשפ"ד בכותל המערבי
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
כ״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
אוגוסט 4, 2024
המונים במנין המרכזי של תפילת יום כיפור קטן המתקיימת מידי ערב ראש חודש בכותל המערבי. מאז שעות הצהריים המוקדמות,
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 4, 2024
בטקס מרגש, חמישים יתומים, ובהם ששה יתומי "חרבות ברזל", הניחו תפילין והדליקו נרות בכותל. מה הפך את האירוע לכה
כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 25, 2024
אור לכ"ה כסלו 25/12/2024 "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך". כמה פשוט המשפט הזה, וכמה עמוק. כשאנחנו מספרים
כ״ה באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 29, 2024
כמדי שנה הגיעו ילדי קייטנת 'עזר מציון' לרחבת הכותל המערבי לתפילה עוצמתית ושירה מרגשת. צפו בשירת 'אחינו כל בית
כ״א בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 27, 2024
במהלך ביקורם בישראל במטרה להילחם באנטישמיות נגד היהודים ומדינת ישראל, הגיעו חברי המשלחת הכוללת Chiefs of staff ראשי המטה
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
דרך ארץ קדמה לתורה – סיפורו של יתרו מלמד אותנו שקבלת השונה, אהבת הגר ומידות טובות הן הבסיס האמיתי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל
ה׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 3, 2025
כיצד ניצח עם ישראל את אויבו הראשון, עמלק, באמצעות אמונה, תפילה ואחדות חסרת תקדים בהובלת משה, אהרן וחור?

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט