אנו קוראים פסוקים שבזמן שנאמרו היו חזיון לעתיד, אותו צפה בורא העולם, אולם עבורנו הם מאורעות שאירעו בהיסטוריה.
בפסוקים אלה מתואר כי עם ישראל יחטא ויסור מן הדרך, יגלה מאדמתו, ולאחר זמן רב יבקש לשוב אל א-לוקיו ולארצו. התורה מוסיפה ומתארת כי בשלב זה יקבץ א-לוקים את עמו מכל המקומות אליהם גלה, וישיבנו לארצו.
חזיון פלאי זה כבר החל להתגשם: עם ישראל גלה מארצו, ושב אליה לאחר כמעט אלפיים שנות גלות.
את מה שעתיד לקרות מכאן ואילך, מתארת התורה במילים הבאות:
ומל ה' א-לוקיך את לבבך, ואת לבב זרעך; לאהבה את ה' א-לוקיך בכל לבבך ובכל נפשך, למען חייך… ואתה תשוב, ושמעת בקול ה', ועשית את כל מצוותיו, אשר אנוכי מצווך היום… כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב, כאשר שש על אבותיך.
(דברים ל, ו-ט)
פסוקים מנחמים אלו מתארים כי אחר שישוב עם ישראל לארצו, יסיר א-לוקים מהם את עורלת הלב.
מהי עורלת הלב?
מאות שנים של חטא, גלות וריחוק, יצרו מין כיסוי רוחני על הלב, שהלך והתעבה עם השנים. את המושג 'עורלת הלב' עשויים אנו להכיר ממערכות יחסים בחיינו, שלא הצליחו לשרוד את הזמן ואת הקשיים.
היו אנשים בחיינו שבתקופה מסוימת לבנו נפתח אליהם ויחסינו איתם פרחו, אך הזמן שעבר ואירועים שונים גרמו לכך שהתרחקנו מהם. עם השנים הלב הלך ונאטם, התחושות הישנות מצאו את עצמן נדחקות לפינות אפלות, ותחתיהן הלכה ונוצרה שכבה עבה של ניתוק וריחוק.
כאשר שב עם ישראל לארצו, יש להסיר כיסוי זה בעדינות, כך שהלב יוכל לשוב להיפתח, להרגיש ולהתקרב שוב אל א-לוקים.
ה'מוהל' שימול את עורלת הלב של עם ישראל, יהיה לא פחות מאשר א-לוקים בעצמו. תהליך זה, מכונה: 'תשובה'. את מושג ה'תשובה' אנו מכירים מתקופה זו בלוח השנה היהודי: בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, נקראים בני העם היהודי לשוב בתשובה על מעשיהם בשנה החולפת. תשובה זו היא תשובתו של היחיד, אך התשובה בה עוסקת התורה בפרשת השבוע, היא התשובה השלמה, תשובה בה עם ישראל כולו שב אל א-לוקיו.
המשנה העוסקת בדיני יום הכיפורים, חותמת במילים הבאות:
אמר רבי עקיבא:
אשריכם ישראל!
לפני מי אתם מיטהרים?
ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים!
שנאמר: "וזרקתי עליכם מים טהורים, וטהרתם".
ואומר: "מקווה ישראל ה'" (ירמיהו יג, יז)
מה המקווה – מטהר את הטמאים,
אף הקדוש ברוך הוא – מטהר את ישראל.
(יומא ח, ח)
במאמר חכמים זה ובפסוקים המצוטטים בו ישנם שני תיאורים נוספים לתהליך התשובה וההיטהרות:
התיאור הראשון מדמה את התהליך להזאת מים מטהרים על אדם שנטמא בטומאת מת, כאשר א-לוקים הוא בתפקיד הכוהן המזה את המים המחטאים.
התיאור השני נשגב אף יותר, ועל פיו תהליך התשובה דומה לאדם הנכנס לרחוץ במקווה מים על מנת להיטהר ולהתנקות. בנמשל, א-לוקים בעצמו הוא מקווה המים המטהר את ישראל.
רבי עקיבא, מגדולי חכמי המשנה, מבטא התפעלות וגאוות-יחידה:
מה נפלא להיות בן לעם היהודי! לא זו בלבד שמוגש ליהודי סיוע בתהליך התשובה וריכוך הלב, אלא שא-לוקים בעצמו הוא המסייע לאדם לשוב בתשובה, והוא מקווה-הטהרה המטהר אותו מכל עוונותיו.
דימויים שונים אלה הינם כולם משלים לתהליך אותו עתיד עם ישראל לעבור: תהליך התשובה, הניקוי וריכוך הלב, לקראת השיבה לברית העתיקה בת אלפי השנים, בין א-לוקים לעמו.
