לשיר את התורה

לשיר את התורה

הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת השבוע אנו פוגשים את משה רבינו בימיו האחרונים, כשהוא פונה אל העם בגילוי לב ואומר: "בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום, לא אוכל עוד לצאת ולבוא". משה, המנהיג הראשון של העם היהודי, זה שהוציא את העם ממצרים, הוריד את שני לוחות הברית מהר סיני והנהיג את העם במסירות בארבעים שנות שהותו במדבר, עומד כעת ונפרד מהעם, לא לפני שהוא ממנה את המנהיג הבא, יהושע בן נון.

פרשת וילך תשע"ז

הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת השבוע אנו פוגשים את משה רבינו בימיו האחרונים, כשהוא פונה אל העם בגילוי לב ואומר: "בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום, לא אוכל עוד לצאת ולבוא". משה, המנהיג הראשון של העם היהודי, זה שהוציא את העם ממצרים, הוריד את שני לוחות הברית מהר סיני והנהיג את העם במסירות בארבעים שנות שהותו במדבר, עומד כעת ונפרד מהעם, לא לפני שהוא ממנה את המנהיג הבא, יהושע בן נון.

מהי מתנת הפרידה שהותיר משה רבינו לעם ישראל? אנו קוראים השבוע את המצווה האחרונה מ'תרי"ג המצוות' שכתב משה רבינו בתורה: מצוות כתיבת ספר תורה. וכך נאמר:
"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל, שימה בפיהם."
(דברים לא, יט)

ניתן להבין פסוק זה כרומז על 'שירת האזינו' שבפרשה הבאה, ואכן כך פירשו כמה מפרשני התורה. אך חכמי התלמוד הבינו שכוונת הפסוק היא לכל התורה:
"אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה, מצווה לכתוב משלו שנאמר 'ועתה כתבו לכם את השירה'."
(תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כא)
קריאה זו מעלה תמיהה בעיני הקורא: מדוע מכונה כאן התורה בכינוי החריג "שירה"?
מדוע דווקא במצווה זו אנו מוצאים כינוי זה ולא במצוות אחרות?
הרב יחיאל מיכל אפשטיין (מרבני רוסיה במאה ה-19, מחבר סדרת הספרים 'ערוך השולחן') כותב על כך רעיון נפלא, ואלו דבריו:
כל מחלוקות התנאים והאמוראים והגאונים והפוסקים, באמת דברי אלוהים חיים המה, ולכולם יש פנים בהלכה. ואדרבה, זאת היא תפארת תורתנו הקדושה והטהורה. וכל התורה כולה נקראת שירה, ותפארת השיר היא כשהקולות שונים זה מזה, וזהו עיקר הנעימות. ומי שמשוטט בים התלמוד, יראה נעימות שונות בכל הקולות השונים זה מזה."
(הקדמת 'ערוך השולחן', חלק חושן משפט)
כלומר, ריבוי הדעות השונות, המחלוקות, הגישות והסגנונות בהבנת התורה, אינו תקלה. להיפך, זוהי מגמה מכוונת. ודווקא הסימפוניה הנפלאה של הקולות השונים, מתחברת ליצירה מדהימה השובה את לב כל השומע אותה.
זהו ייחודה של התורה. במקום אחר אנו מוצאים אמירה מפתיעה ביותר:
"אמר רב ינאי: אילו ניתנה התורה חתוכה [= פסוקה וברורה], לא הייתה לרגל עמידה."
(תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין פרק רביעי)
התורה ניתנה במכוון כשניתן להגיע ממנה למסקנות שונות. ואכן, כל מי שמכיר מעט את עולם ההלכה, יודע שכמעט אין הלכה שאין בה מחלוקת. כבר אלפי שנים ועדיין לא הגיעו להכרעה ברורה?! שוב, אין זו תקלה. זוהי מגמה מכוונת, שסיבתה היא: כדי שתהיה לרגל עמידה, כלומר, שלכל אדם יהיה בסיס איתן בתורה שהוא יוכל להישען עליו.
אך לשם כך צריך האדם ללמוד את התורה. קריאה שטחית והסקה מהירה של מסקנות פזיזות אינה הדרך לרדת לעומקה של תורה. האדם צריך לעמול בלימוד התורה, להגות בה יומם ולילה, ורק אז הוא יכול להיכנס לאותו מעגל רחב של דעות שונות זו מזו, שעל כולן נאמר "אלו ואלו דברי אלוהים חיים". [לצערנו כיום ישנם רבים שאינם יורדים לעומקה של תורה והלכה, אך מבקשים לשנות ולבאר בתורה כשידיעתם בתורה קלושה מאד].
לכן נכתב הכינוי "שירה" במצווה זו של כתיבת ספר תורה. הכתיבה מסמלת את הקשר האמיץ של האדם אל התורה. כאשר אדם כותב לעצמו ספר תורה, הוא הוגה בו שוב ושוב, מעיין, בודק ומשווה, ואז הוא יכול לצרף את התובנות שלו אל אותה סימפוניה של צלילים שונים, צלילים שמתאחדים ליצירה מופלאה ? "שירת התורה".

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בלק

ירושלים
כניסה:
19:07
יציאה:
20:28
תל אביב
כניסה:
19:31
יציאה:
20:31
חיפה
כניסה:
19:20
יציאה:
20:32
באר שבע
כניסה:
19:29
יציאה:
20:28

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ' אלול ה'תשפ"ד
ספטמבר 23, 2024
מהי אותה ברית? גם את זה התורה מפרטת לנו: "למען הקים אותך היום לו לעם, והוא יהיה לך לאלוקים"
י"ח אלול ה'תשפ"ג
ספטמבר 4, 2023
בברית המילה שאנו עורכים לתינוק, שמונה ימים לאחר לידתו, אנו מסירים את קרום הערלה ומגלים את הבשר שתחתיה.
ג' תשרי ה'תשפ"ג
ספטמבר 28, 2022
הוא רואה בתשובה חובה המוטלת על האדם, אך לא פחות מכך – הזדמנות. האדם נקרא לפתוח דף חדש, לשפר
כ"ח אלול ה'תשפ"א
ספטמבר 5, 2021
פרשת וילך- תשפ"ב
הרב הגאון שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע – פרשת וילך – הינה מן
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
ניצבים וילך – תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בשבת הקרובה נקרא שתי פרשיות קצרות:
י"ז אלול ה'תש"פ
ספטמבר 6, 2020

 פרשת ניצבים וילך

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

"כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום", אומר משה

כ"ח אלול ה'תשפ"א
ספטמבר 5, 2021
פרשת וילך- תשפ"ב
הרב הגאון שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע – פרשת וילך – הינה מן
ג' תשרי ה'תשפ"ג
ספטמבר 28, 2022
הוא רואה בתשובה חובה המוטלת על האדם, אך לא פחות מכך – הזדמנות. האדם נקרא לפתוח דף חדש, לשפר
כ"ז כסלו ה'תשפ"ה
דצמבר 28, 2024
במעמד הדלקת נר רביעי של חנוכה הערב ברחבת הכותל המערבי השתתפו: רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרה"ג שמואל רבינוביץ
כ"ט שבט ה'תשפ"ה
פברואר 27, 2025
טקס השבעה לתותחנים ביום ראשון כ׳ בְּאִיָיר תשפ״ה 18/05/2025 בשעה 17:00 בכותל המערבי.
כ"ה כסלו ה'תשפ"ה
דצמבר 26, 2024
הערב (ה') התקיימה הדלקת נר שני של חנוכה ברחבת הכותל המערבי בסימן 'ירושלים – אורו של עולם', ההדלקה התקיימה
ה' אלול ה'תשפ"ד
ספטמבר 8, 2024
טקס השבעה השבעה בא"ח כפיר תתקיים בכותל המערבי בתאריך 10/11/2024 מהשעה 16:00 עד השעה 20:00
א' ניסן ה'תשפ"ה
מרץ 30, 2025
מועצת הרבנות הראשית לישראל בהרכבה החדש התכנסה לראשונה היום (א'), ראש חודש ניסן תשפ"ה (30.3.2025), לישיבה חגיגית באולם "אחר
ה' שבט ה'תשפ"ה
פברואר 3, 2025
לקראת נישואי נכדתו, הגיע כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א לרחבת הכותל המערבי, מלווה בחסידיו, ונשא תפילה נרגשת עבור כלל
ל' ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 28, 2025
ההשבעה תתקיים בתאריך 23/06/2025 מהשעה 14:00 עד לשעה 20:00
ב' אדר ה'תשפ"ה
מרץ 2, 2025
לשם הקלה על עומסי התנועה, הקרן למורשת הכותל המערבי ממליצה לציבור המתפללים והמבקרים להגיע לכותל המערבי באמצעות התחבורה ציבורית.
י' תמוז ה'תשפ"ה
יולי 6, 2025
כשאדם מתרגל לא להסתכל בחייו של השני, גם החיים שלו עצמו הופכים להיות טובים יותר
ד' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 30, 2025
הכוח של האמונה הפשוטה – גם כשאין היגיון, גם כשקשה. פרשת חוקת מלמדת איך שורדים בזכות אמונה.
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לכפיר ביום יום שני ה׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ו (27/10/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לבא"ח גבולות ביום יום שני ט״ו בֶּאֱלוּל תשפ״ה (8/9/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .