עשר מכות ושלוש תובנות

פרשת וארא - תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע 'וארא' אנו קוראים על שבע מתוך 'עשרת המכות' שהוטחו בעם המצרי ובמנהיגיו. מכות אלו לא באו רק כעונש על התנהגותם של המצרים כלפי העם היהודי המשועבד, התנהגות שהייתה אכזרית במיוחד ? השלכת תינוקות בני יומם אל נהר הנילוס ועוד, אלא הן באו גם לחנך את העם המצרי ולשנות את תפיסת המציאות המוכרת לו, זו שהביאה אותו להתנהגות אכזרית ושפלה זו.
הגבהה לספר תורה
ב'הגדה של פסח' הנקראת בכל בית יהודי בליל הסדר, אנו קוראים משפט מעורר תמיהה:
"רבי יהודה היה נותן בהם סימנים: דצ"ך, עד"ש, באח"ב."
רבי יהודה, בן הדור הרביעי של תקופת התנאים, מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא, חילק את עשרת המכות לשלוש קבוצות, לפי ראשי התיבות של שמות המכות. שלוש המכות הראשונות: דם, צפרדע, כינים ? דצ"ך; שלוש המכות הבאות: ערוב, דבר, שחין ? עד"ש; ארבע המכות האחרונות: ברד, ארבה, חושך, בכורות ? באח"ב. האם חשש רבי יהודה שנשכח את המכות הכתובות בתורה ולכן הוצרך לתת לנו רמז מקוצר כדי שנזכור אותן? לא סביר להניח שזו מטרת דבריו.
ואכן, אחד מחכמי ישראל לפני כ-500 שנה, דון יצחק אברבנאל (פרשן, מדינאי וכלכלן. כיהן כשר האוצר של פורטוגל ושל ספרד ממנה גורש יחד עם שאר היהודים בשנת 1492, ולאחר מכן כיהן כשר האוצר של נאפולי, איטליה), דקדק בפסוקי התורה ומצא שעשרת המכות אכן נחלקו לשלוש קבוצות, לכל קבוצה – מטרה בפני עצמה שנכתבה בתורה במפורש כאשר הסיפור מגיע לתיאור מכות אלו.
מטרת שלוש המכות הראשונות הייתה להוכיח לעם המצרי, ובפרט לפרעה מלך מצרים, את העובדה היסודית שיש בורא לעולם, יש אלוהים. למכות הללו הייתה מטרה שנאמרה לפרעה: "בזאת תדע כי אני ה'" (שמות ז, יז).
התובנה הבאה הייתה: אלוהים מתעניין בעולם, משגיח עליו ומנהל אותו. לשם כך באו שלוש מכות נוספות, שבתחילתן נאמרה לפרעה התובנה אותה מצופה ממנו להפנים: "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ" (שם ח, יח). 'בקרב הארץ', כלומר, אלוהים איננו מנותק מן העולם. הוא נשגב, אך נשגבותו מתבטאת בכך שגורלו של כל יצור מעניין אותו. אלוהים מלא איכפתיות לעולם שהוא ברא.
ועדיין, היה יכול פרעה לחשוב, שאלוהים קיים ואפילו איכפתי, אבל כוחו מוגבל. הוא אמנם רוצה לעזור, אבל מי יודע אם הוא יכול… לשם כך באו ארבע המכות האחרונות, שבתחילתן נאמר לפרעה: "בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ… בעבור הראותך את כוחי" (שם ט, יד-טו).
'סדרת חינוך' זו איננה מסופרת בתורה כאנקדוטה היסטורית, גם אם ככזו היא רבת-ערך. היא באה להעביר מסר. פרעה מלך מצרים נזקק לעשר מכות כדי להפנים שלוש תובנות אלו; אנו יכולים להפנים אותן גם ללא מכות…
יש משמעות לשלוש תובנות אלו. יש להן כוח לשנות חיים של אדם, של עם. יש אלוהים, הוא הטוב המוחלט, המושלם והנצחי. בגלל שהוא טוב ללא גבולות, הוא איכפתי. איכפתיות היא ביטוי של טוב, בדיוק כפי שאדישות כלפי עוול היא ביטוי לצד ההפוך של התמונה. בגלל שהוא טוב, הוא איכפתי.
אבל אנו נזקקים לשלב נוסף. עם כל הכבוד, טוב שאין לו כוח איננו מסוגל לפעול ולהיטיב. רבים מאיתנו היו רוצים להועיל לאנושות בתחומים רבים, אם רק היה לנו הכסף/הפנאי/היכולת הפוליטית. טוב נטול כוח הוא חסר השפעה. כדי להאמין בטוב, כדי להאמין שהטוב ינצח את הרע, כדי להאמין שאנו מסוגלים לפעול מתוך ערכי אמת ולהצליח ? אנו זקוקים להפנים את התובנה השלישית: אלוהים, הטוב המוחלט, הוא כל-יכול. אנו יכולים לסמוך עליו, לבטוח בו ולהאמין שהטוב, ורק הטוב, מצליח.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:19
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:22
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:23
באר שבע
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 21, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 21, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
כ״ב באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 9, 2023
מחנה הקיץ של ילדי עזר מציון בשירה מרגשת בכותל המערבי
כ״ב בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 30, 2024
. לְשֵׁם יִחוּד לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֲד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל
י״ד באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 1, 2023
"במקום הקדוש הזה אנו מאחלים לישראל ולזמביה ידידות ארוכת שנים והצלחה כלכלית ואנושית. אנו מבקשים שלום והצלחה ויציבות לישראל
כ״ד בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 30, 2024
רבי שלום שמואלי זצ"ל היה נוהג לפקוד את שריד בית מקדשנו 'הכותל המערבי' לעיתים תכופות במשך כל ימות השנה
ח׳ בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 18, 2024
מילים אחרי עצרת התפילה הגדולה ברחבת הכותל המערבי – ערב ראש חודש שבט
כ״ב בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 7, 2023
לאור המצב הקשה ובצל הדיווחים על פצועים, שבויים ונעדרים רבים.
ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 10, 2024
לאחר התפילה הנערים והנערות סיירו ב'מבט אל העבר' באמצעות משקפות מציאות מדומה, וצפו במיצג החדש שיפתח בקרוב לציבור הרחב.
כ״ב באלול ה׳תשפ״ג
ספטמבר 8, 2023
  כמידי שנה בשנה הגיע הבוקר מר דוד לרון, מנכ"ל דואר ישראל, לרחבת הכותל המערבי ומסר לידי רב הכותל
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
No more articles to load

סיורים בירושלים