התביעה המוסרית של השחרור

פרשת וארא - תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת 'וארא' אנו נכנסים אל עומקו של תהליך היציאה מן העבדות במצרים. שנים רבות היו אבותינו משועבדים במצרים, כשהם נמצאים בתחתית הסולם החברתי, משוללי זכויות בסיסיות. עם הופעתו של משה לפני פרעה, החל התהליך לנוע בדרכו אל היעד המיוחל: היציאה ממצרים.
דגל ישראל
באחד משלבי המשא-ומתן שערך משה עם פרעה המלך המצרי, אנו קוראים את הפסוק הבא:
"וידבר ה' אל משה ואל אהרון, ויצוום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים, להוציא את בני ישראל מארץ מצרים."
(שמות ו, יג)

 

החספוס הלשוני שבפסוק זה ניכר בקלות. המשמעות הפשוטה היא שא-לוהים ציווה את משה ואת אהרן לפנות לבני ישראל ולפרעה יחדיו כדי שיוציאו ? כולם: פרעה ובני ישראל ? את בני ישראל ממצרים. זהו כמובן פירוש בלתי אפשרי. אכן, הפרשנים נטו לבאר את הפסוק באופנים שונים ולבאר את השליחות אל בני ישראל כשליחות נפרדת מהשליחות אל פרעה.

בתלמוד הירושלמי דרשו פסוק זה באופן מפתיע:

"ויצוום אל בני ישראל – על מה ציוום? על פרשת שילוח עבדים."
(תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה פרק ג)

אכן, אומר הדרשן: הציווי אל בני ישראל לא היה שונה מהציווי אל פרעה. משה פנה אל פרעה כשבפיו הוראה לשלח את בני ישראל ולשחרר אותם מן העבדות; ומשה פנה גם אל בני ישראל כשבפיו הוראה דומה ? לשחרר בעתיד את העבדים בהגיע הזמן שנקבע בתורה, בשנת היובל.

מדוע חשוב לצוות את בני ישראל על מצוות שילוח העבדים כבר עתה, עוד לפני שהם השתחררו בעצמם מן העבדות? התשובה לכך ברורה: כדי שאדם יחמול על הזולת, עליו לעמוד במצב דומה ולחוות בעצמו את המצוקה. רק אז מסוגל האדם להזדהות באופן מלא עם מצוקת הזולת, ולפעול בהתאם.

עם ישראל עדיין לא יצא ממצרים. למעשה, הם עדיין תחת עולה של המערכת השלטונית האדירה של מצרים העתיקה. כבר עכשיו, דואג א-לוהים לסמן את המגמה אליה חותרת הדרך הארוכה שעתיד העם לעשות. המחשבות על עצמאות ועל חופש, על עמידה לאומית גאה וחזקה ? אסור להן שתהיינה מנותקות מן החזון המוסרי המודרך על פי מצוות התורה.

יציאת מצרים, עליה נקרא בהמשך הספר, לא נועדה רק כדי לשחרר את העם האומלל. היא נועדה עבור מטרה עליונה יותר ? להעמיד אומה עצמאית שתהווה מופת מוסרי-רוחני לאנושות כולה. לא ביום אחד ולא ביומיים תושג מטרה זו. מדובר במסלול ארוך שעדיין לא הסתיים. העם היהודי, הן בהיותו על אדמתו כעם בעל מדינה עצמאית, והן בהיותו מפוזר בתפוצות תחת שלטונות זרים ? הוא עם הנושא בשורה לאנושות, בשורה של גאולה.

את הבשורה הזו חשוב היה להתחיל עוד לפני שהחל תהליך השחרור של העם עצמו. כאשר בני ישראל עדיין היו עבדים במצרים, עליהם לדעת שבעתיד הם לא יוכלו להשתעבד באחיהם שיעבוד טוטלי. הם לא יעשו את מה שהמצרים עשו להם עצמם.

מסופר על הרב אליהו חיים מייזל, רבה של העיר לודז' בפולין במאה ה-19, שסובב בימי החורף הקרים בין בתי עשירי העיר, בכדי להתרים אותם עבור עצי הסקה לעניי העיר. מנהגו היה שלא להיכנס אל תוך הבתים, אלא לעמוד בפתח הבית ושם לשוחח עם בעל-הבית על אחיו העניים הזקוקים לעצי הסקה. כששאלוהו לפשר הדבר הסביר כי "כידוע, השבע מתקשה לחוש את סבלו של הרעב. כדי שיחושו העשירים את הקור ממנו סובלים העניים, עלי להוציאם אל פתח הבית, שיחושו את הקור הצורב ויפתחו את ליבם לסייע לאחיהם העניים".

כך, ניתן לומר, נצטוו בני ישראל על שחרור העבדים עוד קודם שהם עצמם שוחררו מן העבדות. זאת כדי שיפנימו את הסבל של העבד מתוך החוויה האישית שלהם.

החזון המוסרי הזה שהעם נתבע לממש, עודנו מוטל על כתפינו. הזיכרון הלאומי של העבדות במצרים שמלווה את העם היהודי עד היום, הוא זיכרון תובעני, זיכרון הנושא עימו דרישה מוסרית: שלח את עמי!

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת תזריע־מצרע

ירושלים
כניסה:
18:40
יציאה:
20:00
תל אביב
כניסה:
19:04
יציאה:
20:02
חיפה
כניסה:
18:52
יציאה:
20:03
באר שבע
כניסה:
19:02
יציאה:
20:00

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ׳ בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 20, 2025
חטא היוהרה של פרעה והפיכתו את ברכת היאור לקללה – סיפור על כוח, גאווה ועונש שמלמד על חשיבות הענווה
כ״ו בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 7, 2024
כל אחת ואחד שחי בתודעת שליחות – ולא משנה אם השליחות היא גדולה או יחסית קטנה, אם היא פונה
כ״ג בטבת ה׳תשפ״ג
ינואר 16, 2023
ואכן, כאשר באו משה ואהרון למפגש עם פרעה, השליך אהרון את המטה וזה הפך לתנין. על פי מרבית הפרשנים,
כ״ב בטבת ה׳תשפ״ב
דצמבר 26, 2021
מדובר בהתנהלותו של א-לוקים מול פרעה מלך מצרים. לאחר מאות שנים של שיעבוד של העם העברי בידי העם המצרי,
כ״ה באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 29, 2024
כמדי שנה הגיעו ילדי קייטנת 'עזר מציון' לרחבת הכותל המערבי לתפילה עוצמתית ושירה מרגשת. צפו בשירת 'אחינו כל בית
כ״ד בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 22, 2025
"ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה" ברוכים השבים הביתה – לחיק המשפחה, ללב האומה. כמה דמעות, כמה תפילות, כמה
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 10, 2024
כמידי שנה לקראת חג השבועות מאות מחסידי סערט ויזניץ בראשות כ"ק האדמו"ר שליט"א הגיעו הערב לתפילה ושירה מרגשת בכותל
ב׳ בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 2, 2025
רבבות פקדו את רחבת הכותל המערבי במהלך ימי חג החנוכה בצל מלחמת 'חרבות ברזל' לתפילה לשלום וגאולת ישראל
י״א בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 9, 2025
טוען תאריך עברי לְשֵׁם יִחוּד לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֲד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים
י״ח בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 24, 2024
טקס השבעת מחזור מרץ 24 של חטיבת גולני הערב ברחבת הכותל המערבי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
י״ג בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 13, 2025
עדכון עבודות ברחבת הכותל המערבי הקרן למורשת הכותל המערבי מודיעה כי במסגרת תהליך פיתוח ושדרוג רחבת הכותל, החל מהיום
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 28, 2025
ההשבעה תתקיים בתאריך 23/06/2025 מהשעה 14:00 עד לשעה 20:00
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 28, 2025
כ"ו ניסן תשפ"ה 24.5.2025   עומדים אנו היום,  בין שתי תהומות של חושך – זו של השואה הנוראה וזו
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 27, 2025
הקרן למורשת הכותל המערבי סיימה את היערכותה לקראת אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות תשפ"ה ברחבת הכותל המערבי:
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 27, 2025
מילה אחת קטנה יכולה לשנות חיים שלמים — לטובה או לרעה. הבחירה בידיים שלנו.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .