מי לא יכול?

פרשת וארא תשפ"ג

הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת השבוע 'וארא' מספרת על מספר מפגשים של משה רבינו ואהרון אחיו, שליחיו של אלוקים להוציא את ישראל ממצרים, עם פרעה, המלך המצרי. לפני אחד המפגשים הראשונים, הדריך אלוקים את משה ואהרון:

כי ידבר אליכם פרעה לאמר: "תנו לכם מופת", ואמרת אל אהרון: "קח את מטך והשלך לפני פרעה ויהי לתנין"
(שמות ז, ט)

ואכן, כאשר באו משה ואהרון למפגש עם פרעה, השליך אהרון את המטה וזה הפך לתנין. על פי מרבית הפרשנים, ה'תנין' המוזכר כאן אינו קרוקודיל אלא נחש. התורה מספרת כי פרעה קרא ל'חרטומי מצרים', הלוא הם המכשפים המקצועיים שהיו במצרים, והורה להם להפגין את ביצועיהם לפני משה ואהרון. החרטומים הפכו גם הם, באמצעות אחיזת עיניים, את מטותיהם לנחשים, אך מטהו של אהרון בלע את מטותיהם.

קריאה רגישה של דברי פרעה למשה ולאהרון מעלה חספוס לשוני מעניין. פרעה אמר להם "תנו לכם מופת", אך המופת נועד עבור פרעה ולא עבור משה ואהרון. אם כן היה מתאים שפרעה יאמר "תנו לנו מופת". פרעה בתפיסתו האלילית מאמין שמי שמסוגל לעשות את הכישוף המוצלח ביותר הוא הצודק, והוא מבקש את המופת כדי להשתכנע שאכן משה ואהרון באו אליו בשליחות אלוקית. מדוע הוא אמר להם "תנו לכם מופת"?

הרב מאיר שפירא מלובלין (1887—1933; נשיא 'אגודת ישראל' בפולין, ראש ישיבת 'חכמי לובלין' והוגה רעיון 'הדף היומי') העניק ביאור עמוק לדבריו של פרעה. כאשר משה ואהרון באו אל פרעה ודרשו ממנו שיאפשר לעם ישראל לצאת אל המדבר כדי לעבוד את אלוקים, פרעה ראה את בקשתם כהזויה, שכן בני ישראל נחשבו אצלו כעבדים נטולי יכולת לעבוד את הא-ל. הם היו בעיניו כלים בשירות הממלכה, עבדים נטולי אישיות. דרישתם של משה ואהרון נחשבה בעיניו בלתי הגיונית בעליל.

לכן אמר להם פרעה "תנו לכם מופת". פרעה לא ביקש מהם לבצע כישוף סתמי, אלא להוכיח כי דרישתם אפשרית, והעבדים העבריים מסוגלים להתעלות למעלה של עובדי הא-ל. המופת נדרש כדי להוכיח שדבריהם של משה ואהרון אינם הזויים.

ואכן, המופת היה בהפיכת המטה לנחש וחזרתו לאחר מכן להיות מטה. משה ואהרון הוכיחו באמצעות מופת זה כי כאשר יש 'סייעתא דשמיא' הרי שאין דבר שאינו אפשרי. אם אלוקים רוצה להוציא את ישראל ממצרים ולתת להם את התורה על הר סיני, הרי שהדבר אפשרי כשם שמטה מסוגל להפוך לנחש ושוב לחזור להיות מנחש למַטֶה.

גאולת עם ישראל מהשיעבוד המצרי והפיכתם לעם מקבלי התורה, הייתה כרוכה בשינוי תודעתי מקיף ומורכב. מעבדים נטולי בחירה הם הפכו לעם הנושא את דגל הבחירה החופשית; מאנשים שזכויותיהם נרמסות עד עפר הם נעשו ל'ממלכת כהנים וגוי קדוש' שייעודו הוא להוביל את האנושות כולה אל חיי צדק ומוסר נעלים. האם המהפך הזה אפשרי?

המטה שנהפך לנחש וחזר להיות מטה בא להוכיח למשה ולאהרון, ולעם ישראל כולו, כי מדובר במהפך אפשרי. והוא בא ללמד גם אותנו, לומדי התורה לאחר אלפי שנים, כי לא מצופה מאיתנו לעשות דברים בלתי אפשריים; ומה שמצופה מאיתנו – הוא אפשרי, כי מאמץ אנושי המלווה ב'סייעתא דשמיא' מסוגל להפתיע גם את האדם האופטימי ביותר ולהביא הישגים שנראים רחוקים.